האוצר: להעלות את גיל הפרישה מצה"ל ולקצר השירות

משרד האוצר ידרוש ממשרד הביטחון לנקוט שורה של צעדי התייעלות כלכלית, לרבות העלאת גיל הפרישה של אנשי הקבע - כך נודע ל"גלובס". עוד נודע, כי בכוונת האוצר לכלול את חבילת הצעדים בחוק ההסדרים ל-2011-2012. באוצר מסבירים את הצעדים הדרסטיים והחד-צדדיים באי העמידה של מערכת הביטחון ב"מתווה ברודט".

לפי עיקרי המלצות ועדת ברודט, יתווספו לתקציב הביטחון 100 מיליארד שקל מ-2007 עד 2017 משלושה מקורות: 46 מיליארד שקל מתקציב המדינה (משרד האוצר - א.פ.), 24 מיליארד שקל מסיוע החוץ, ו-30 מיליארד שקל יגיעו מתוכנית התייעלות של מערכת הביטחון.

באוצר טוענים כי למרות שהעבירו את כל התוספות התקציביות, ואף מעבר לכך, אין התייעלות אמיתית בצה''ל. במערכת הביטחון טוענים כי ב-2008-2009 חסך צה''ל 1.65 מיליארד שקל - סכום גבוה מזה שנקבע במתווה ברודט באותן שנים.

עניין של גיל

צעד ההתייעלות המרכזי שמתכוון האוצר לדרוש הוא העלאת גיל הפרישה באופן דיפרנציאלי: משרתי הקבע ביחידות קרביות (לאו דווקא בתפקידי לחימה) יפרשו בגיל 45, וגיל הפרישה לקצינים ונגדים שאינם נמנים עם המערך הלוחם יועלה בהדרגה על פני כ-15 שנים, לגיל 52 ו-57 בהתאמה.

התהליך יבטא את העלאת גיל הפרישה בחצי שנה לכל שנתון לידה, לחיילים שימשיכו שירותם החל ב-2011 לשירות קבע מובהק (משרתים שיגיעו לגיל פרישה - א.פ.). על מנת לתמרץ את יישום התהליך, יקבל צה"ל סכום חד-פעמי המוערך ב-2.5 מיליארד שקל, ועוד כמיליארד שקל לבסיס התקציב בסיום המהלך. תקציב הגמלאות במערכת הביטחון הגיע ב-2009 לכ-4.5 מיליארד שקל, המהווים כ-13% מתקציב הביטחון השקלי.

כפי שנחשף ב"גלובס", שר האוצר יובל שטייניץ דורש את העלאת גיל הפרישה מאז נכנס לתפקידו. עם זאת, גם בתום עשרות דיונים שהתקיימו בין צה"ל למשרד האוצר לא הושגה הסכמה בסוגיה.

את צעד ההתייעלות השני מכנים באוצר "תיקון עיוותי מיסוי בשכר אנשי הקבע". במסגרת מהלך זה מוצע לבטל את גילום המס על זקיפת הטבה לאנשי קבע בשל רכב צמוד בצה"ל. מהלך זה יחסוך 100 מיליון שקל בבסיס תקציב הביטחון.

כמו כן, מוצע שמשרתי הקבע, המשלמים דמי ביטוח לאומי מופחתים לעומת שאר המשק, ישלמו מס בשיעור זהה לשאר האוכלוסייה, וכי משרד הביטחון ישלם את חלקו של המעסיק המקובל במשק. המהלך יחסוך כ-80 מיליון שקל לקופת המדינה, ויפנה כ-40 מיליון שקל בתקציב הביטחון מתשלום לביטוח לאומי (עלויות המעסיק המוגדלות) לטובת התעצמות צה''ל.

עוד מוצע שמשרתי הקבע, המשלמים דמי ביטוח בריאות מופחתים לעומת שאר המשק, ישלמו מס בשיעור זהה לשאר האוכלוסייה. צעד זה יחסוך לקופת המדינה כ-45 מיליון שקל. בסך הכול, שלושת הצעדים הללו צפויים לחסוך לקופת המדינה כ-220 מיליון שקל לשנה.

ל"גלובס" נודע עוד כי בטיוטה המקורית של החוק נכללה גם הצעה לקצר את שירות החובה, ואולם ההכרעה סביב סוגיה זו תתקבל רק בימים הקרובים.

נזכיר כי חוק ההסדרים מקבץ מספר רב של חוקים בנושאים שונים, ומהווה מכשיר של האוצר המיועד להעביר חקיקה בצורה מזורזת, שכן אי-אישור חוק ההסדרים מונע אישור התקציב, וגורם לפיזור הכנסת.

דובר צה''ל מסר בתגובה: "מערכת הביטחון עומדת באופן מלא ומוחלט בהחלטות ועדת ברודט. יש להביע צער על כך שנושאים בעלי משמעות רבה כל כך, שלהם גם היבטים ערכיים, מתנהלים שלא באמצעות התדיינות ישירה ומעמיקה בין הגורמים הרלוונטיים בלבד. צה''ל ימשיך לפעול להעלאת גיל הפרישה ולהתייעלות בכלל תחומי פעילותו, ויביע את עמדותיו בנושאים אלו, כפי שעשה עד כה, בפורומים שנועדו למטרה הזו. דובר צה''ל מצר על מה שנראה כניסיון נוסף של פקידי האוצר לפגוע ציבורית בתדמיתם של משרתי צבא הקבע, הראויים דווקא להערכת הציבור, ואין לנו ספק כי הדרג המדיני לא יאפשר לפגוע פגיעות נוספות באוכלוסייה ייחודית זו".