הפרקליטות: המינהל ישים סוף לאפליה בשיווק הדירות

הפרקליטות הנחתה את המינהל לכלול תנאי המונע אפליה בשיווק הדירות ■ עם זאת, הפרקליטות ממליצה לדחות את העתירה שהוגשה נגד פרויקט "באמונה" בשכונת עג'מי ביפו בטענה לשיווק מפלה ■ הדיון בעליון - בעוד 3 שבועות

נראה כי המדינה החליטה לשים סוף לפרויקטי מגורים הומוגניים: בעקבות פרשת קבוצת הרכישה לדתיים של חברת "באמונה" בשכונת עג'מי ביפו, מנחה פרקליטות המדינה את מינהל מקרקעי ישראל להכניס סעיף במכרזי הבנייה המחייב יזמים להימנע מאפליה בשיווק הדירות.

בעקבות עתירה לביטול זכייתה של חברת "באמונה", הבונה פרויקטים לציבור הדתי-לאומי, במכרז של המינהל בשכונת עג'מי ביפו, בטענה למדיניות שיווק מפלה, הודיעה הפרקליטות בסיכומיה לבית המשפט העליון כי במכרזים על מגרשים להקמת יחידות דיור בבנייה רוויה או בניית 20 יחידות דיור ומעלה בבנייה נמוכה, תוכנס בחוברת המכרז התניה בלשון זו: "למען הסר ספק, היזם מתחייב להימנע מלנקוט אפליה פסולה בעת שיווק יחידות הדיור, והוא מצהיר בזאת כי הוא יודע שאם יפר התחייבות זו - המינהל יוכל לבטל זכייתו במינהל ולבטל את החוזה שייחתם עמו בעקבות הזכייה, ולא יהיו לו כל טענות, דרישות או תביעות כלפי המינהל במקרה כזה".

ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "אנו עומדים לשלב תנאי כזה במכרזים. הנחיה זו תועבר לאגף שיווק וכלכלה בקרוב".

העתירה הוגשה על-ידי תושביה היהודים והערבים של שכונת עג'מי, האגודה לזכויות האזרח, עמותת "במקום - מתכננים למען זכויות תכנון" ו"שומרי משפט - רבנים לזכויות אדם".

השפעה על קבוצות רכישה

הפרקליטות הודיעה השבוע בתשובתה לבית המשפט העליון כי אין בכוונתה להמליץ על פסילת זכיית "באמונה", מאחר שמדובר בקבוצה המבקשת להגן על אורח החיים הדתי-לאומי. נושא טעון זה יהיה במרכז הדיון שייערך בבית המשפט העליון ב-21 ביולי.

עם זאת, להנחייתה החדשה למינהל יש השלכות נרחבות על הבנייה על אדמות מדינה, לרבות עבור חברות בנייה למגזר הדתי כגון משהב, וקבוצות רכישה שניגשות למכרזי מינהל וממצבות את עצמן כסביבות מגורים לאנשי היי-טק וכדומה. נראה כי כעת תינתן הגנה חזקה יותר מפני אפליה וגזענות בקבלה למתחמי מגורים.

לדברי עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח, המייצג את העותרים, "המדינה אינה צריכה לתת יד לאפליה ולהדרה, שמפוררות את החברה מבפנים. עד היום הכיר בית המשפט בלגיטימיות של הקצאת קרקע לחברי קבוצות תרבותיות רק בשני מקרים חריגים - בדווים וחרדים, שהן קהילות מיעוט שההסתגרות היא הדרך היחידה לשמר את אורח החיים התרבותי. אין מקום להחיל את החריג הזה על קבוצות שונות מהרוב הדומיננטי שאינן סובלות מאפליה בדיור. הניסיון מראה כי פעמים רבות טענות כאלה הן כסות לאפליה פסולה ולרצון לסנן אנשים מקבוצות מוחלשות".

בתגובה להנחיית הפרקליטות אומר היום (ד') ל"גלובס" מנכ"ל "באמונה", ישראל זעירא: "צריך לעשות הבחנה בין אפליה גזעית לבין צורך דתי. הצורך של הציבור הדתי-לאומי אינו מוטל בספק יותר. גם למשהב יש שכונות דתיות בלא מעט ערים".