70% מהציבור אינם מרוצים מביצועי הממשלה בתחום ההסברה

כך עולה משני סקרים שנערכו ע"י חברת Market Watch ומכון טרומן ■ בעקבות אירועי המשט לעזה: עלייה בנכונות הישראלים והפלסטינים לפשרות - למרות פסימיות בשני הצדדים

שני סקרים שנערכו באחרונה מצביעים על פסימיות וחוסר שביעות-רצון בקרב הציבור מניהול ההסברה הישראלית על-ידי הממשלה.

הסקר הראשון, שנערך על-ידי חברת Market Watch בניהולו של אבינועם ברוג עבור האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות, בדק את שביעות-רצון הציבור ממדיניות ההסברה של מדינת ישראל. רק 3% ציינו כי הם מאוד שבעי-רצון, לעומת נתון מצטבר של 70% שאמרו כי הם אינן שבעי-רצון. 21% ציינו כי הם שבעי-רצון, 32% כלל לא שבעי-רצון, ואילו 24% ציינו כי הם "בסך-הכול שבעי-רצון".

לשאלה "איזה גוף לדעתך צריך לנהל את מדיניות ההסברה של מדינת ישראל" ענו כ-40% כי משרד החוץ צריך להיות אחראי לעניין, ואילו כ-22% טענו כי יש צורך בגוף פרטי של יחסי ציבור שינהל את מערך ההסברה של ישראל. 7% סברו כי יש להפקיד את הנושא בידי דובר צה"ל, 2.4% בידי הסוכנות היהודית, וכ-12% טענו כי האחריות צריכה להיות של גוף אחר.

בתוך כך, סקר של מכון טרומן ו-PSR בדק את הדעות הרווחות בקרב הציבור הפלסטיני והישראלי בעקבות אירועי המשט לעזה. 63% מהפלסטינים ציינו כי הם הצד שניצח באירוע. 50% מהישראלים הטילו את האחריות על התוצאות הקשות של האירוע על מארגני המשט, ורק 28% מהישראלים סברו כי הדרג המדיני שהחליט על ההשתלטות הוא האחראי לתוצאות. 13% סברו כי האחריות היא של הדרג הצבאי שביצע את ההשתלטות.

מהסקר עלה עוד כי ישנה עלייה בתמיכת הציבור הישראלי והציבור הפלסטיני במתווה קלינטון להסדר, בהשוואה לתמיכה שלה הוא זכה ב-2009: 52% מהפלסטינים חצויים כיום בין תמיכה והתנגדות למתווה (49% תומכים ו-49% מתנגדים). רמת תמיכה זו מבטאת עלייה של 11 נקודות אחוז בהשוואה ל-2009.

למרות העלייה בנכונות לפשרה בקרב שני הצדדים, הישראלי הפלסטיני, שני הצדדים אינם מאמינים כי תקום מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל ב-5 השנים הבאות. שני שלישים מהציבור הישראלי ושני שלישים מהציבור הפלסטיני סבורים כי הסיכויים להקמת מדינה פלסטינית עצמאית נמוכים או כלל לא קיימים.

נתונים נוספים שעולים מהסקר הם כי 72% מהפלסטינים תומכים בחרם על מוצרים המיוצרים בהתנחלויות, אך עם זאת 60% מתנגדים לאיסור על פלסטינים לעבוד בהתנחלויות. 44% סבורים כי החרם יפגע בשיחות הקירבה, והאחרים חצויים בין הערכה שהוא יועיל לשיחות לבין הערכה שלא תהיה לו כלל השפעה. כמחצית מהישראלים סבורים כי החרם לא ישנה דבר, 37% סבורים כי החרם יפגע בשיחות הקירבה, ו-8% סבורים כי הוא יועיל להן.