מוטי מורל: "עורכי הדין כותבים באריכות ובצורה משעממת"

ל-75% מעורכי הדין בישראל יש ניסיון של פחות מ-5 שנים במקצוע. ייתכן כי הנתון המעניין הזה הוא שהביא לכך שאולם ההרצאות ב"בית הפרקליט" בתל-אביב התמלא אתמול (א') אחר-הצהריים בעשרות עורכי דין צעירים (רובן עורכות דין - אולי משום שהיה זה גם ערב גמר המונדיאל), שבאו לשמוע הרצאה בנושא "הכנת כתבי טענות משפטיים".

ההרצאה נערכה במסגרת תוכנית השתלמויות לעורכי דין שמארגנת לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב, ובניגוד למה שהיה אפשר לצפות מהכותרת שניתנה לה - היא לא הועברה על-ידי משפטן רב-ניסיון או עורך דן בכיר, אלא על-ידי יועץ התקשורת מוטי מורל, הבעלים של משרד מורל-צור.

שמו של מורל נודע ברבים כאסטרטג תקשורת כוחני ורב-השפעה, בזכות ייצוגם של כמה מידועני הארץ. ביחד עם שותפו בעבר, רונן צור, הריץ מורל בשעתו את משה קצב לנשיאות - ונטש אותו בעקבות "נאום הזעם" שנשא קצב בפני התקשורת במארס 2009, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום באשמת אונס.

מורל וצור ייצגו גם את ח"כ עמיר פרץ במירוץ המוצלח שלו להנהגת מפלגת העבודה, ושימשו כיועציה התקשורתיים של החברה לישראל במהלך הסכסוך רב-המהמורות שניהלה נגד העיתונאי מיקי רוזנטל, יוצר הסרט "שיטת השקשוקה". רוזנטל טען בסרט כי משפחת עופר זכתה לקבל מהמדינה חלק משמעותי מנכסיה, שהיו בעבר נכסים ציבוריים, בזכות קשריה עם השלטון.

מורל וצור הכינו סרטוני תגובה ש"הודלפו" לאינטרנט ודחו את הטענות.

כתבו קצר

מרגע פתיחת ההרצאה, ניכר היה כי לא לשווא נחשב מורל ליועץ תקשורת מדופלם. "רוב עורכי הדין כותבים באריכות רבה ובצורה משעממת", פתח מורל את דבריו, וקהל שומעיו החל לנוע על הכיסאות באי-נוחות. "הסיבה לכך היא שאין להם מספיק זמן לכתוב קצר. לכתוב קצר לוקח יותר זמן ומאמץ מאשר לכתוב ארוך. אל תשכחו שעל השופטים יש עומס רב, וגם להם אין זמן, כוח ויכולת ריכוז כדי 'לצלול' לכל תיק ולהתעמק בכל פרט.

"אי-אפשר לצפות משופט שיגלה את הפואנטה בעמוד 212 של כתב התביעה. אם אתם רוצים שהשופט יבין את המסר שאתם רוצים להעביר לו - כתבו זאת כבר בעמוד הראשון".

אחד הפתרונות שהציע מורל לנטייה של עורכי דין לכתוב באריכות ובאופן פתלתל היא ללמוד מהעיתונים. "ככה אנשים רגילים לקרוא", הוא מסביר, "ושופטים, מה לעשות, הם אנשים והם קוראים עיתונים. כמו בעיתון, תנו לכתבי הטענות שאתם כותבים כותרות. אני מציע שתכתבו את הפואנטה של התביעה בכותרת ואת העובדה המרכזית בכותרת המשנה", הוא נותן טיפ לעורכי הדין.

בהרצאתו השתמש מורל בדוגמאות ציוריות, לעתים אפילו פרובוקטיביות, כדי לנמק את דבריו. כך, למשל, כדוגמה לכתיבה טובה ותמציתית מביא מורל את משפטי הפתיחה של התנ"ך. "המשפטים 'בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ, והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום, ורוח אלוהים מרחפת על פני המים', הם דוגמה לכתיבה שבה 'מעט המחזיק את המרובה'".

אחר-כך הוא שואל את עורכי הדין למי מהם קרה שהפסיד במשפט על אף שהיה בטוח שהוא עומד לזכות בו. ידיים לא מעטות מקרב הקהל מונפות למעלה, ומורל ממהר להסביר להם למה זה קורה. "פעמים רבות הסיבה לכך היא שבכתבי הטענות שכתבתם הופיעה מילה שהשופט לא הבין כהלכה. למילה לא מובנת יכולה להיות השפעה קטלנית".

כדוגמה למקרה שבו הורשע אדם "בגלל שהשופט לא הבין כמה מילים", הוא מביא את עו"ד ישראל פרי, שהורשע על-ידי בית המשפט המחוזי בגניבת כ-320 מיליון מארק מישראלים, שלוו ממנו כסף לצורך עמידה בתנאי הסף לקבלת תשלומי פנסיה מגרמניה, ונדון ל-12 שנות מאסר בפועל (שהומתקו על-ידי בית המשפט העליון ל-10 שנות מאסר).

"כתב ההגנה של פרי היה רווי במונחים טכניים כמו 'נון ריקורס', 'רטרו' ו'ייפוי-כוח בלתי הדיר', שהשופטים לא הבינו - ולכן הרשיעו אותו ושלחו אותו ל-12 שנות מאסר", אומר מורל. לטענתו, שופטיו של פרי התבלבלו בין המונחים "חיוב" ו"גבייה" (מורל נמנע מלהדגיש כי הוא שימש כיועץ התקשורת של פרי).

הרצאתו המרתקת של מורל נמשכה זמן רב, אבל נראה כי את שלל הדוגמאות שהביא ואת עיקרי המסר שלו לעורכי הדין אפשר לתמצת בשתי מילים: "כתבו קצר". ובלשונו של מורל, שחילק לנוכחים דף עצות, "איך לכתוב קצר וקולע, במקום ארוך ומייגע":

1. לכתוב את תמצית סיפור המעשה, או הטיעון המרכזי, ב-3 שורות בעמוד הראשון.

2. להשתמש בשפה פשוטה ועובדתית.

3. לקצר את נימוקי הבקשה.

4. לקצר עוד.

5. לקצר עוד.

זוהי, על-פי מורל כל התורה. ומוטב שלא נאריך בדברים.