השר דן מרידור קיבל מאיש העסקים ארקדי גאידמק שכר-טרחה בסך כולל של מיליון וחצי דולר, לא כולל מע"מ, בעבור שני השימועים שבהם ייצג מרידור את גאידמק בפני הפרקליטות - כך נחשף היום (א') בעת עדותו של עו"ד אילן שביט, שותפו לשעבר של מרידור במשרד עו"ד צדוק ושות'.
שביט העיד כי מלבד שכר-הטרחה של 600 אלף דולר שהשניים דרשו וקיבלו מגאידמק בעבור ייצוגו בשימוע בשנת 2006, הם קיבלו מגאידמק שכר-טרחה נוסף, בסך 900 אלף דולר בצירוף מע"מ, בעבור הייצוג שהעניק לו מרידור בשימוע הנוסף בשנת 2008.
שביט ומרידור הועמדו לדין משמעתי בלשכת עורכי הדין, על-ידי ועדת האתיקה במחוז תל-אביב של הלשכה, בשל הפרת סעיף בחוק לשכת עורכי הדין האוסר על קבלת שכר-טרחה מותנה במשפט פלילי.
על-פי הסכם שכר-הטרחה הראשון, גאידמק שילם 600 אלף דולר בעבור הייצוג בשימוע, ואולם בהסכם נקבע כי הוא היה אמור לשלם סך של 5 מיליון דולר במקרה של "הצלחה בשימוע" - דהיינו, אם לא היה מוגש כתב אישום נגד גאידמק. לטענת השניים, השימוע איננו חלק מהגדרת "משפט פלילי", ולכן לא חל עליו האיסור באשר לגביית שכר-טרחה מותנה.
בעדותו היום הצהיר שביט בעניין סעיף הבונוס של 5 מיליון דולר כי "לא ראיתי את הבונוס כעניין מחייב". ואולם, למרות שהגדיר את המסמך שבו הצעת שכר-טרחה כ"יריית פתיחה במשא-ומתן", הרי שבדרישות התשלום שהעביר לגאידמק, ושהוגשו כראיה לבית הדין המשמעתי, הוא כתב כי דרישות התשלום מועברות לגאידמק "בהתאם להסכם שכר-הטרחה" המחייב בין הצדדים, וגיאדמק אכן כיבד את ההתחייבות ושילם.
מרידור עצמו קיבל מדייני בית הדין המשמעתי, עו"ד ציון אמיר, אבי אודיז ויונה חייר, פטור מהתייצבות לדיון היום, והודיע באמצעות עורך דינו, עו"ד צבי אגמון, כי הוא מוותר על מתן עדות בפרשה ומסתפק בטיעונים משפטיים.
שביט העיד כי בכל הנוגע להסכם שכר-הטרחה השני, הנוגע לשימוע ב-2008, הוא לא השתתף בניהול המשא-ומתן מול גאידמק אלא קיבל דיווחים בלבד. "לגבי השימוע השני היה הסדר ספציפי של שכר-טרחה", העיד שביט, "שבגינו קיבלנו סכום מאוד משמעותי".
בסיום עדותו תקף שביט את ועדת האתיקה ואת בית הדין המשמעתי עם עצם הגשת הקובלנה המשמעתית נגדו. "אני עורך דין כמעט 30 שנה", אמר, "זאת פעם ראשונה בקריירה שאני מוצא את עצמי בסיטואציה קפקאית כזאת. ברור לי שלא הייתי כאן והקובלנה הזו לא היתה מוגשת אלמלא המעורבות של דן מרידור. המטרה ברורה והיא דן מרידור".
לדבריו, "ההליך הזה לא מוסיף לי נחת. אני עומד בראש משרד גדול, משרד צדוק ושות', ההליך משליך על ההתנהלות של המשרד, הוא מנע ממני כמה תיקים גדולים יחסית שכל עורך דין היה משתבח בהם ושתי הזדמנויות לקבל תפקידים במישור הציבורי. יש כאן רדיפה תחת אג'נדה פוליטית כלפי מרידור".
עו"ד אודיז, מצוות הדיינים בתיק, ציין כי ההבחנה שעורך שביט בין טענות מינהליות שעלו כביכול בשימוע, לבין המהות הפלילית של ההליך, היא חסרת משמעות. אודיז ציין עוד כי דעתו של שביט לגבי הפרשנות הראויה לסעיף בחוק הלשכה אינה חשובה, וכי בית המשפט יפרש את הסעיף ועל בסיס זה יוכרע התיק.
ראש ההרכב, עו"ד ציון אמיר, אמר לשביט כי הטענה המינהלית שהועלתה בשימוע, שבגינה נגבו 600 אלף דולר, היא טענה "שהיתה צריכה להיטען ב-5 דקות, תמורת שכר-טרחה מכובד".
שביט ציין עוד כי בכל מקרה מרידור לא היה מייצג את גאידמק בבית משפט, גם לא בבג"ץ, בשל מגבלה שנטל על עצמו שלא לייצג לקוחות בבתי משפט. במקרה כזה, אמר שביט, היה גאידמק שוכר את שירותיה של פירמה אחרת.
בסופו של דבר אמר שביט: "בדיעבד, אין ספק שהייתי נוהג אחרת, כדי להימנע לקלחת הזאת".
הסיכומים בתיק יישמעו בבית הדין המשמעתי ב-30 באוגוסט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
