"תמיד יהיה מקום למשרדי ראיית חשבון הקטנים, שאינם נמנים עם ה'ביג-פור' ואפילו לא מתקרבים למספרים שמועסקים בהם. משרדי הבוטיק, או איך שלא יקראו להם, יתמחו בנישות ספציפיות או במקומות שהביג פור לא ירצו או לא יוכלו לעסוק בהם. זה היה, זה קיים וזה יהיה".
כשדברים אלה נשמעים מרו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון והייעוץ קוסט-פורר-גבאי-ארנסט אנד יאנג ישראל, הגדולה ביותר בארץ, נדמה שהם יכולים לעודד את משרדי הבוטיק שעליהם הוא מדבר.
בשיחה נדירה, הנערכת על רקע צירוף 7 שותפים חדשים לפירמה ולחברת הייעוץ שלה, מדבר בראל על עתיד המקצוע, על הצורך בהתפתחות מתמדת, על היום שאחרי המשבר וגם על האתגרים של רואי החשבון בשנת 2011.
בניגוד לגישה הפופולרית כיום, שלפיה, בדומה לשוק עריכת הדין, גם בשוק רואי החשבון המשרדים הקטנים יילכו ויתמעטו עם השנים עד שייעלמו - בראל מאמין כי יש לא מעט נישות שפתוחות בפניהם.
"יש משרדי בוטיק, למשל, שמתעסקים בנושא ביקורת פנימית, וזה תחום התמחותם", הוא אומר. "זה לא תחום ההתמחות של ה'ביג-פור'. הם אמנם יעשו את זה פה ושם, אבל לא כסגמנט משמעותי בזכות עצמו. גם יש להם בעיות של ניגוד עניינים בחלק מהמקומות, אז משרדים קטנים יכולים להיכנס לנישה הזו.
"דוגמאות נוספות הן תחום הביקורת החקירתית, שנמצא כמעט בלעדית בידי משרדים קטנים; ועוד נישה היא טיפול בחברות פרטיות בעלות צביון מסוים, שה'ביג-פור' לא מתעסקים בהן בדרך-כלל. בקיצור, לא תחסר להם עבודה".
ארנסט אנד יאנג ישראל לא משחקת במגרש הזה. היא מובילה את שוק ראיית החשבון בישראל מבחינת גודלה בהפרש ניכר מכל הפירמות האחרות, מבקרת הכי הרבה חברות ציבוריות בארץ ומדורגת גם בדירוגי האיכות כמובילה.
השבוע מרחיבים ראשי ארנסט אנד יאנג ישראל גם את מעגל השותפים שלהם, ומצרפים 7 שותפים חדשים לפירמה ולחברת הייעוץ שלה. עם צירוף השותפים החדשים יעלה מספר השותפים בפירמה, המעסיקה יותר מ-1,600 עובדים, ל-87 איש.
היסטוריונים ומשעממים
בראל אומר כי הצירוף המאסיבי של השותפים נובע מהיקפי הפעילות הגדלים של הפירמה בכל התחומים. בנוסף, לדבריו, "מינויים של שותפים חדשים, העובדים בפירמה שנים רבות, הם חלק ממדיניות המעודדת אנשי מקצוע טובים לראות בארנסט אנד יאנג בית מקצועי המאפשר אופק התפתחות ארוך-טווח".
* בפירמה מועסקים 1,600 עובדים ורק 87 שותפים - זה נקרא אופק לקידום?
"בהחלט. בשנים האחרונות הכפלנו את מעגל השותפות. כמחצית השותפים ואולי אף יותר מזה צורפו כשותפים ב-6 שנים האחרונות".
על רקע המשבר הכלכלי עצרו בשנה וחצי האחרונות את הקידום במשרד ארנסט אנד יאנג ישראל ולא צירפו שותפים חדשים לשותפות. בראל: "עשינו הפסקה. בעבר עשינו את זה כמעט כל שנה, ב-2004-2007, אחרי זה היתה שנה וחצי הפסקה, ואני שמח שחזרנו שוב לעניין. המשבר בהחלט השפיע, אך בכל מקרה הקידום נעשה על בסיס ענייני, זה לא משהו שחייב להיעשות כל שנה. כשזה רלוונטי ואנו מרגישים שיש אנשים מתאימים ושהיקף הפעילות מאפשר זאת - מפגישים את שני האירועים האלה ביחד ומכריזים על שותפים חדשים".
* זה אומר שהמשבר מאחורינו?
"הלוואי שזו היתה אינדיקציה, אבל זה לא ממש. את יודעת למי ניתנה הנבואה. רואי חשבון הם היסטוריונים, הם לא עתידנים. היסטוריונים ומשעממים. וזו בעיה. עכשיו את שואלת אותי שאלה על העתיד, שאין לי דרך לענות עליה. בוודאי שאנחנו נמצאים במקום יותר טוב ממה שהיינו לפני חצי שנה ושנה, יש מגמת שיפור, אבל עדיין לא ניתן להגיד שאנחנו בתקופה יציבה ושאנחנו אחרי המשבר באופן מלא".
הנושא החם: הגבלת היקף האחריות
בראל אמנם לא יכול לחזות את העתיד, אך הוא לא יכול להתעלם מההווה. "ענף ראיית החשבון מבוקש מאוד היום. הביקוש שיש כרגע לעבודה, הן מצד הלקוחות וגם מצד המשרדים לעובדים, הוא יחסית גבוה. אני לא רואה אותו משתנה בתקופה הקרובה, גם בגלל צרכים שהולכים וגדלים מצד הרגולטור וכן מסיבות אחרות, בהן השתכללות השוק".
לדבריו, דבר מזין דבר, ו"גם הביקושים לסטודנטים גבוהים מאוד בתקופה האחרונה".
* מהם האתגרים שעמם יתמודדו רואי החשבון בשנת 2011?
"קודם כל ה-IFRS כל הזמן משתנה, ועדיין חלים בו שינויים שצריך לאמץ אותם ולוודא כי הלקוחות מיישמים את זה נכון בדו"חות, ושאנחנו יודעים לבקר את זה. יש דרישות שונות מצד הרגולטורים כמו ה-SOX הישראלי, שנכנס לראשונה בשנת 2010, וב-2011 העיסוק בכך יתגבר. מעבר לכך, לקוחות יחזרו להסתכל החוצה ולהיות בינלאומיים, וצריך לדעת לתת להם סיוע בהקשר הזה של איך יוצאים מחוץ לישראל וכדומה".
נושא נוסף שזוכה לתשומת-לב רבה בענף ראיית החשבון, וכנראה שהעיסוק בו יתעצם, הוא שאלת הגבלת היקף האחריות של רואי החשבון. "זה נושא מאוד חם, לא רק כאן, אלא במדינות רבות בעולם. אני מניח שזה יהיה לאג'נדה בחודשים או בשנים הקרובות, ויצטרך לחול בו שינוי, כי הדיספרופורציה בין שכר-הטרחה ועבודתו של רואה החשבון לבין האחריות הבלתי מוגבלת שלו היא נושא בעייתי מאוד".
השותפים החדשים:
- סיגל גריבה, שותפה במחלקת המסים, עובדת במשרד כ-10 שנים ומנהלת את תחום המפעלים המוטבים והמאושרים.
- אילן בן-אלי, שותף במחלקת המסים. בן-אלי עובד במשרד 8 שנים במחלקת מיסוי בינלאומי, מתוכן שנתיים במחלקת המיסוי הבינלאומי במשרדי ארנסט אנד יאנג בניו-יורק. כיום הוא מנהל את הדסק האמריקני של הפירמה.
- אריאל הורוביץ, עובד במשרד 10 שנים, מנהל את תחום הסיכונים. לאחר 5 שנים במחלקת ביקורת החליט לטעום קצת מהסקטור הפרטי ושימש כמנהל כספים בחברה. לאחר 4 שנים חזר למשרד והחל את דרכו במחלקת הייעוץ.
- אלי ברדה, מתמחה בביקורת לפי תקינה אמריקנית ותקינה בינלאומית, עובד 11 שנה במחלקת ביקורת היי-טק.
- ניר מרדכי, המתמחה בביקורת של גופים פיננסיים גדולים, עובד בארנסט אנד יאנג 12 שנה, מתוכן 11 שנה במשרד בניו-יורק, בתחום הביטוח והפיננסים.
- עינת שפרלינג, עוסקת בתחום הערכות שווי, מודלים כלכלים ותוכניות תמריץ למנהלים. שפרלינג הצטרפה כשותפה למחלקת ה-TAS לאחר שהשלימה 10 שנות עבודה במחלקה הכלכלית בפירמה.
- שרון פרקר, המתמחה בתקינה בינלאומית ותקינה ישראלית, הצטרף כשותף למחלקת הביקורת לאחר כ-11 שנות עבודה במשרד.
גורם בענף: "הפירמה היום מקצוענית יותר"
בפברואר 2007 פרש רו"ח יצחק פורר, 73, מי שהקים אבן על אבן את אימפריית ראיית החשבון ארנסט-אנד-יאנג-קוסט-פורר-גבאי-את-קסירר, מתפקידו כיו"ר הפירמה. כשהחל לעבוד כמתמחה צעיר במשרד, מנה המשרד 15 עובדים, וכשפרש הותיר אחריו 1,500 עובדים מעריצים. 4 שנים לאחר פרישתו מונה המעצמה 1,600 עובדים, לאחר שצלחה, בלעדיו, את אחד המשברים הכלכליים הקשים שידענו.
את מחליפו בתפקיד, רונן בראל, 49, שהיה מנכ"ל המשרד ויד-ימינו במשך שנים רבות, סימן פורר כבר במהלך המשא-ומתן עם הפירמה הבינלאומית ארנסט-אנד-יאנג, לפני 17 שנה.
"במהלך המשא-ומתן נסעתי לפגישה בארה"ב, וידעתי שגילי המבוגר יעלה על הפרק. ביקשתי מרונן בראל שיצטרף אליי והסברתי לו למה. אז קבעתי את היורש. בארוחת הערב, הצ'רמן היהודי של ארנסט-אנד-יאנג שאל אותי 'מה יהיה אחרי שתפרוש, מי ינהל את העניינים'. אמרתי לו 'דור ההמשך יושב פה לצדי'", סיפר פורר ל"גלובס" ב-2008.
פורר השאיר למחליפו נעליים גדולות מאוד. ניהולו היה במידה רבה "הצגת יחיד", ועל אף ההתייעצויות ונוהלי קבלת ההחלטה השונים במשרד, היה ברור לכולם מי אומר את המילה האחרונה.
פורר הזניק בגיל מבוגר את משרדו הבינוני למשרד המוביל בארץ ב-15 השנה האחרונות. זאת, עם פער גדול מהמשרדים הבאים אחריו ברשימה, מבחינת גודל והיקף פעילות. 1,400 עובדים, ביניהם 80 שותפים, ש-10 מהם חברים בהנהלה המצומצמת, טיפול ב-300 חברות, חלקן מהגדולות במשק, ביניהן 70 מתוך 100 החברות הישראליות הנסחרות בחו"ל.
המשרד עלה על גל הנפקות ההיי-טק ועל טרנד הזזת מיקוד הפעילות מעסקי ביקורת פסיביים לשירותי ייעוץ אקטיבי-עד-אגרסיבי במלחמה על לקוחות, בניגוד לדימוי השמרני-אפרפר של ראיית החשבון.
את כל אלה קיבל "היורש" בראל, שנחשב להיפוכו הסולידי של פורר. בראל, 49, ילד טוב מעוז-אביב, בוגר תנועת הצופים, מקפיד הן על יחסי עבודה תקינים והן על תחזוקת שרירי הבטן. בעוד פורר ידע להשתמש בעיתונות ולהתראיין כשהאמין שיש צורך בכך, נמנע בראל בקנאות מחשיפה ומסרב בתוקף להתראיין, מאז מינויו כיו"ר הפירמה. מרבית ההתבטאויות שצוטטו מפיו היו כאלה שנאמרו בימי עיון מקצועיים.
עם תפיסות עולם כה שונות והבדלים משמעותיים בין האב המקצועי ליורשו, היה ברור כי רבים יתהו איך ייראה "עידן בראל", איך הוא יבסס את סמכותו ושלטונו על המשרד, ואם יעמוד במשימה הקשה של שמירת הפער מהמשרדים האחרים.
4 שנים אחרי, שאלות אלה כבר לא מרחפות באוויר. "את הקפיצה הנחשולית עשה פורר, אבל רונן היה האיש שלו להמשיך את הדרך. זה אדם שהוא גידל וסמך עליו והיכולות שלו תואמות את המשימה שהוטלה עליו. כשפורר זז הצידה לא היתה שום פגיעה בפירמה".
פורר אמנם הזניק את הפירמה, אך בראל מצעיד אותה קדימה. הפער בין הפירמה למתחרותיה נשמר (הפירמה השנייה בגודלה בארץ, סומך-חייקין, מעסיקה כ-980 עובדים), הפירמה מבקרת 242 חברות ציבוריות, שהן כ-31% מהחברות הציבוריות בישראל.
שיטות העבודה בפירמה הותאמו למציאות המשתנה והגלובליזציה המתעצמת. היא התגברה על מכשול המשמעותי של המשבר הכלכלי העולמי, התמודדה עם השינויים שחלו עקב אימוץ תקנות ה-IFRS והחלה להיערך מבעוד מועד להטמעת תקנות ה-SOX בחברות הציבוריות בישראל.
"שיטות העבודה, המתודות, השתנו בתקופת בראל. יש התמקצעות גלובלית. הפירמה היום מקצוענית יותר", אומר גורם בענף.
עוד שינוי משמעותי בניהול הפירמה נוגע ליחסי אנוש במשרד ובענף בכלל. "לרונן יש סגנון ניהול רגוע ומזג טוב. הסגנון הזה תורם ליחסים טובים יותר בענף. מאז שהוא מונה לתפקידו היריבויות קטנו", מסכם אותו גורם.