דמי ניהול פרק ג': רשלנות רפואית

במאמריי האחרונים במדור הדעות, התייחסתי לכמה היבטים בסוגיית דמי הניהול: בפרק א' "יש דמי ניהול שכדאי לשלם" ביקשתי לשכנע שכדאי לשלם בשביל מקצוענות בניהול השקעות. בפרק ב' "כמה שווה לך הכסף שלך" טענתי שמרכיב הייעוץ חשוב וכי יש יתרון לשמירה על מודלים שונים בשוק, כך שכול לקוח יוכל למצוא את השרות המתאים לו במחיר המתאים לו.

בפרק ג' אני רוצה לברר אם אתם מודעים לכול הרכיבים הגלומים בדמי הניהול והאם אמנם על כולם אתם רוצים לשלם.

פרשת רוברט מיידוף בניו יורק, ז'רום קרוויאל שכמעט והוליך לאבדון את בנק סוסייטה ז'רנל הצרפתי ודרמות דומות שהתחוללו בשוקי ההון בעולם בשנתיים האחרונות דחפו את הרגולטורים, גם בישראל (אשר דווקא בתחום זה הייתה בין המדינות המתונות), לחייב את בתי ההשקעות בשכבות מיגון שלא היו מביישות אף בצל.

אצלנו ב-IBI, לדוגמא, מעסיקים עורכי דין פנימיים (בנוסף ללא מעט חיצוניים), מבקרי פנים, קציני ציות, מנהלי סיכונים ולא מעט אנשים שתפקידם הוא ביקורת שוטפת על הזרמת הפעולות, איתור חריגות וכיוצא בזה.

אלו אנשים טובים, מקצועיים ובהתאם - לא זולים להעסקה. כשאתם משלמים דמי ניהול אתם משלמים בין היתר את עלות העסקתם ואת עלויות הביטוח שאינן נמוכות כלל וכלל. אני חס וחלילה לא באה לטעון שהם מיותרים, ואני משוכנעת שטוב ורצוי שבתי השקעות יפעילו מערכי בקרה פנימיים מקצועיים אבל בהחלט יש מקום לבחון את המינון ואת העלות תועלת הנגזרת מהיחס בין הסיכונים למערכי הביקורת והרגולציה.

לאחרונה נתקלתי בדוגמא מעולם אחר שממחישה לדעתי מצויין את הנקודה ועוזרת להבהיר את השאלה: ריצרד טיילור וקאס סאנסטיין בספרם "נדנוד" (Nudge) בהוצאת אוניברסיטאת ייל שראה אור ב-2008 עוסק בשיפור החלטות בנושאי בריאות, עושר ואושר. במסגרת הפרק הדן בבריאות בוחנים המחברים את עלויות הבריאות הגבוהות בארה"ב (17.5% מהתל"ג).

טלור וסאנסטיין מתארים את המצב הבא: מחיר ביקור של האמריקאי הממוצע (שאיננו חבר בקופ"ח כמקובל במקומותינו ולכן משלם על ביקור רופא) אצל הרופאה שלו הוא, לצורך ההדגמה 100 דולר.

עכשיו נניח שאותו אמריקאי יכול היה לזכות בהנחה משמעותית תמורת ויתור על הזכות לתבוע את הרופאה בגין מקרים של רשלנות רפואית, ולשלם רק 70 דולר על הביקור האם זו עסקה טובה?

עכשיו שוו בנפשכם שהייתם יכולים לבחור מה רמת הפיקוח שתוחל על בית ההשקעות שלכם ולקבל הנחה משמעותית בדמי הניהול תמורת הוויתור על הזכות לתבוע את בית ההשקעות אם יתרשל ויחרוג מדרגת הסיכון שנקבעה לתיק.

עדיין יש חוק, עדיין יש מחויבות מלאה כלפי המדינה דהינו עדיין חלה אחריות מלאה על מנהל ההשקעות למנוע מעילות, או פגיעה מכוונת מכל סוג בנכסי הלקוחות, אבל אתם תוותרו על הזכות האישית לתבוע. לצורך ההמחשה תארו לעצמכם שיהיו שתי קטגוריות:

קטגוריה A תחויב ל- 500 שעות ביקורת בשנה ללקוח תהיה הזכות המלאה לתבוע ודמי הניהול יהיו 1%. קטגוריה B תחוייב רגולטורים ל - 100 שעות ביקורת בשנה, ללקוח לא תהיה הזכות לתבוע בגין רשלנות ודמי הניהול יהיו 0.7%. הייתם רוצים אפשרות כזו? גם אם לא חשוב להבין מה מגולם ברכיב דמי הניהול.