1. רשת תשלם את מחיר הניסיון של HOT עם קשת. לכאורה, נדמה כי זכיינית ערוץ 2 החלשה יותר נהנית מהריב המתוקשר בין שני הגופים. לרשת תמיד היה מקום בקרבתו של נוני מוזס, מבעלי המניות של HOT, וגם הקשר בין ynet לזכיינית לא מזיק.
רשת עומדת זמן רב מהצד וממתינה שקשת תאבד מיכולותיה בטלוויזיה הרב-ערוצית, וכפי שפורסם כאן, גם לא נמנעה מלבחוש בקדרה כדי שזה יקרה. אבל מה שרשת לא תיארה לעצמה זה שמקור האיבה בין חברת הכבלים לקשת נוגע לא פחות גם אליה.
רשת היא אמנם זכיינית חזקה פחות מקשת, אולם בעבור ראשי HOT היא מסמלת את אותו איום בדיוק. האיום שבהתחזקות הרשתות המסחריות ביום שאחרי המעבר לרישיונות, והפיכת ה-DTT לאלטרנטיבה שתזנח את הכבלים בצד.
לכן, HOT לא תחזור על הטעות שעשתה עם ערוץ ביפ ולא תאפשר לרשת להיות ספקית תוכן יחידה לערוץ "קומדי סנטרל" החדש. היא לא תאכיל ותטפח את מה שבבוא היום יינשך את ידה.
בכבלים, כמו גם בלוויין, מבינים כי אין לזלזל באף גוף שמייצר היום תוכן. אי-אפשר להתייחס לחברה שיכולה בתשתיותיה לשאת אתר אינטרנט, ערוצי-בת ויכולות IPTV - ולהתייחס אליו כאל ספק תוכן מן השורה.
לכן, HOT מבהירה מהרגע הראשון כי היא בעלת הבית בערוץ "קומדי סנטרל" - ותחלק את שלל ההפקות המקוריות שבו בין כמה שיותר גורמים קטנים ובלתי תלויים.
כעת רק נותר שרשת תחדל מלהתייחס אל עצמה כאל ספקית תוכן שמוכרת את סחורתה בסיטונאות. בעוד קשת נלחמת מול HOT על שליטה במרחב התקשורת הישראלי - רשת נלחמת בקשת ובערוץ 10 על עוד 5% רייטינג. וזו בעיה.
2. קשת ממשיכה להעמיד במבחן תפיסות לגבי הטלוויזיה. אחרי שכולנו גילינו שאפשר לשדר תוכניות מצליחות בלי חצי שבוע של פרומואים, בעקבות הוויכוח של שתי זכייניות ערוץ 2 על זמן הקידום - השיעור הנוכחי הוא בענייני VOD.
לא קרה דבר לרייטינג של "כוכב נולד" מאז הפסיקה הזכיינית להעלות את תכניה על שירות ה-VOD של HOT. הוא לא קפץ פתאום בגלל שאנשים איבדו אלטרנטיבה, וגם לא נגרע כי קשת פספסה קידום.
בעידן של חדירה הולכת וגדלה של ממירים מקליטים ובעיקר כשיש את הכול גם באינטרנט, צריך לעשות גם הערכה מחודשת לאופי האמיתי של ה-VOD - לא אלטרנטיבה, אלא אופציה נוספת בלבד.
3. למה להחליף את לנקרי? אין שום סיבה בעולם להחליף את ד"ר יהודה לנקרי, יו"ר דירקטוריון חדשות ערוץ 2. הסיבה היחידה שעשויה להיות לכך, כעת עם סיום כהונתו, היא הצורך לספק למישהו אחר ג'וב.
לנקרי, שמונה על-ידי מועצת הרשות השנייה הקודמת בראשותה של נורית דאבוש, עושה את עבודתו בצורה מצוינת. הוא מספק גיבוי לחברה כשצריך, ובתקופתו הצליחה הנהלת החברה לשמור על איזון תקציבי ולהגיע להישגים עיתונאיים ומדרוגיים.
בפעם הקודמת שרצו להחליף פה יו"ר חברת חדשות זה הגיע לבג"ץ. אז קבע בית המשפט כי יש לעשות שימוע לפני שהחליטו שלא להאריך את כהונתו של יצחק לבני.
כעת, נראה כי אין למועצת הרשות כוונה לעשות זאת. חברי המועצה החדשים אוספים שמות וגם, כך מתברר, יש לכמה פוליטיקאים רעיונות משלהם.
בקצב הזה, בעוד רשות השידור מתקשה להימלט מציפורני הפוליטיקאים, עשויה למצוא עצמה חברת החדשות המסחרית והנצפית בישראל תחת שליטתו של מינוי פוליטי.
4. ההתרגשות מחשיפת מסמך גלנט היא צבועה. התרבות הצבאית בישראל מעולם לא היתה נחלת מחנות צה"ל. ידוע לכל כי אפיקי הקידום הברורים של המבקשים קריירה צבאית, לא מסתיימים בלשכת הרמטכ"ל בקריה אלא על הכיסא של שר הביטחון ואף על זה שמעליו.
כדי להגיע לשם, זה ברור, לא מספיק להיות חייל טוב. צריך להיות חייל טוב, עם יועץ תקשורת מעולה. למעלה מ-60 שנה של טשטוש בין הפוליטיקה לצבא ולתקשורת במדינה, הן שיצרו זאת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
