MTS: הודעת המדינה על ביטול ההסכם בת"א - לא חוקית

(עדכון) זכיינית הרכבת הקלה מתכננת מתקפת נגד: צו מניעה נגד חילוט הערבויות ובקשה לאכוף על המדינה לקיים את הסכם הזיכיון ■ הנימוק: משבר האשראי העולמי מנע השלמת הסגירה הפיננסית בזמן

זכיינית הרכבת הקלה בתל-אביב מסרבת להכיר בהודעת המדינה על ביטול הסכם הזיכיון. ל"גלובס" נודע כי בכוונת הקבוצה לצאת במתקפת-נגד משפטית - באמצעות מנגנון הבוררות בין הצדדים - כדי למנוע מהאוצר לחלט את הערבויות הבנקאיות שהפקידה ולחייב את המדינה לקיים את הסכם הזיכיון. הבוררים, עו"ד אלי זוהר והשופט בדימוס בועז אוקון, אמורים להיפגש בתחילת החודש הבא כדי להחליט על בורר-על ולהתחיל לדון בטענות הצדדים. MTS, בבעלות אפריקה ישראל של לב לבייב, סימנס, אגד, חברה פורטוגזית וחברה סינית זכתה בדצמבר 2006 בזיכיון להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בתל-אביב בעלות של 10 מיליארד שקל.

ביום חמישי האחרון הודיעה MTS לאוצר כי היא דוחה את הצעתה האחרונה של המדינה מה-10 באוגוסט, שהועברה יחד עם הודעה על ביטול הסכם הזיכיון. להודעת הדחיה צורפה הודעה נוספת, על מחלוקת (Dispute) שמשמעותה הפעלת מנגנון הקיים בהסכם הזיכיון שלפיו חייבת להיערך פגישה בין המדינה ל-MTS בתוך 10 ימים. אם פגישה זו לא תצלח, יהיו הצדדים רשאים לפנות לבוררים. המדינה הודיעה ל-MTS כי בתוך 30 יום ממועד ביטול הסכם הזיכיון יחולטו הערבויות שהפקידה, בסך 120 מיליון שקל. עיתוי הודעת MTS למדינה מאפשר לה להספיק ולפנות לבוררים לפני מועד חילוט הערבויות שלה על-ידי המדינה, במקרה שהפגישה האחרונה בין הצדדים תיכשל.

באוצר הגיבו בחריפות יוצאת דופן להודעתה של MTS. בכירים באוצר האשימו את הזכיינית בניהול משא ומתן בחוסר תום לב. בשיחה עם "גלובס" אמרו בכירים באוצר כי בכוונתם לתבוע את MTS לשלם את מלוא הנזק שנגרם למשק בגין העיכובים המתמשכים בביצוע הפרויקט. לדבריהם "הערבויות הן רק ההתחלה. אם יש למישהו ב-MTS אשליות שיחזירו להם חלק מהערבויות או יקנו מהם התכנון הם טועים. אנחנו הולכים איתם עד הסוף כי מדובר בהסכם הזיכיון הכי חשוב שהיה למדינת ישראל".

לפני כשבוע פורסם באחד העיתונים כי ב-MTS מתכוונים "להרים ידיים" ולוותר על הפרויקט היוקרתי, אולם מבירור שערך "גלובס" עולה כי, נכון להיום, ההיפך הוא הנכון. ב-MTS מתכוונים לפעול כדי לחייב את המדינה לעמוד בהסכם הזיכיון המקורי. עמדת MTS היא כי לא הפרה את הסכם הזיכיון, למרות שחלפו יותר משנתיים מהמועד האחרון שנקבע בהסכם להשלמת הסגירה הפיננסית. הנימוק: משבר האשראי העולמי, הוא בבחינת "כוח עליון" הפוטר את הזכיינית מהתחייבותה לעמוד בלוח הזמנים להשלמת הסגירה הפיננסית שנקבע בהסכם הזיכיון.