"רוכשי הדירות עוברים לערים שהיו פחות פופולריות - רחובות, נס ציונה, גדרה; דירות להשקעה קונים במזומן"

הצצה לראיון הנרחב שהעניק יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, ל"גלובס": "נבקש לחלק דיבידנד" ■ "הקדשתי את כל זמני למטרה אחת - להחזיר את השקט לבנק"

חודש מאי אשתקד. יאיר סרוסי קופץ מאנונימיות יחסית היישר ללב הסערה, היישר לאחד ממוקדי הכוח וההשפעה במשק הישראלי. סרוסי, לשעבר בכיר במשרד האוצר ונציג בנק ההשקעות האמריקני מורגן סטנלי בישראל, מתמנה ליו"ר בנק הפועלים .

הוא מגיע לבנק באחת התקופות הקשות שלו - הדחה מתוקשרת של היו"ר דני דנקנר, תוך מאבק פומבי בין בעלת השליטה שרי אריסון לנגיד בנק ישראל סטנלי פישר. בנק הפועלים לא יורד מהכותרות, הוא הופך לשק החבטות של התקשורת הכלכלית, כותרת שלילית רודפת כותרת שלילית, יום אחר יום.

"הקדשתי את כל זמני למטרה אחת - להחזיר את השקט לבנק", אומר סרוסי בראיון ראשון בתפקידו כיו"ר בנק הפועלים ומוסיף בחצי חיוך שאשתו, ורד ויניצקי-סרוסי, פרופ' לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, שהתה בשנה הראשונה שלו בתפקידו החדש בהשתלמות באוניברסיטת ייל.

סרוסי, בעל פרספקטיבה משקית וראיית מאקרו רחבה, מציג השקפת עולם מרעננת, מפוכחת וריאליסטית על המשק הישראלי. הוא לא שותף לגל הפופוליסטי ששוטף את המשק הישראלי, גל שמדבר על אובדן התחרויות של ישראל כביכול, על הצגת הריכוזיות כבעיית הבעיות של המשק ועל אובדן החדשנות בענף ההיי-טק.

ראיון נרחב עם סרוסי התפרסם אתמול בערב (ב') בעיתון "גלובס". להלן כמה מהדברים שאמר שם יו"ר בנק הפועלים.

- האם אתה בעד העלאת התמלוגים על הגז?

"תגלית הגז יוצרת מהפכה בכלכלת ישראל, שנים רצינו עצמאות אנרגטית והנה מצאנו - יש לנו ליד החוף. המשמעות הכלכלית עצומה: זה מייצב את מחיר האנרגיה קדימה ומשפר את מצב המדינה. זה הנושא מספר אחד רק אחר כך התמלוגים. אבל במקום לדון בהאצת תשתית הגז, עוסקים בתמלוגים".

- ובכל זאת מה עמדתך?

"אני משוכנע שוועדת ששינסקי תבדוק כל פרויקט לגופו. לדעתי ניתן להעלות תמלוגים אבל צריך לראות מה ידע היזם כשנכנס לפרויקט, מה רמת הסיכון שהייתה ליזם באותה עת, להתייחס באופן שונה לפרויקטים לפי עיתוי ההשקעה. איפה שהושקע יותר צריך פחות תמריץ להעלות את התמלוגים. זה שכל ישר, לא עניין משפטי. ברור שמי שנכנס לתחום מאוחר הסיכוי שלו גדול יותר, לכן צריך לבחון לפי תקופות".

- הסיסמה של בנק הפועלים היא "להיות ראשון זה מחייב", אבל הבנק המוביל הוא לאומי.

"בהרבה תחומים אנחנו ראשונים. הפועלים הוא נותן האשראי הגדול במשק, עם הכי הרבה לקוחות. במונחי בנקאות בלבד אנחנו הכי גדולים".

- יש לך יעד לעקוף את לאומי?

"זה לא היעד הראשון שלי אבל נצטרך להתאמץ. זה טוב ומחדד את המחשבה. נגיע גם לזה".

- בנק לאומי חזר לחלק דיבידנד וכך גם מזרחי טפחות והבינלאומי. מתי בעלי המניות של הפועלים יראו דיבידנד?

"מדיניות הבנק לחלק 50% מהרווח לא השתנתה, אולם מאחר שהבנק הפסיד בשנת 2008 עלינו לפנות לקבל אישור מבנק ישראל. נמתין לראות את תוצאות שנת 2010. בהנחה שהבנק יוכיח שהרווחיות שלו יציבה ויסיים בתוצאות טובות, יש לשער שנפנה לבנק ישראל לבקש חלוקת דיבידנד".

"נוצרת בעיה חברתית כשידם של אנשים לא משגת לקנות דירה"

בשלוש השנים האחרונות נרשמה עלייה של 48% במחירי הדירות, ועלייה של 7% בלבד בשכר הממוצע. בנק ישראל מוטרד מבועה בשוק הנדל"ן ודווקא ברגע זה בחר הפועלים להגדיל את חלקו בשוק המשכנתאות.

- מדוע בחרתם לצמוח במשכנתאות דווקא עתה?

"משכנתה היא מוצר עוגן. הבנק איבד בעבר נתח שוק והגיע למצב שבו נתח השוק בתחום זה קטן מחלקנו הכללי בבנקאות. בתחרות כל כך קשה, אם לקוח שלך לא לוקח אצלך הלוואת משכנתה, יש לך בעיה. לכן התחלנו בפריצה קדימה תוך התמקדות בלקוחותינו. גם לקוחות חיצוניים מגיעים, אבל הם לא המוקד ולא המטרה. בכוונתנו לגדול בנתח השוק לגודל שבו היינו, כי לא נגיע לחלקנו בשוק".

- אתה ישן בשקט עם תיק המשכנתאות של הבנק?

"אני ישן מצוין כי הבנק מקפיד על ניהול סיכונים. בזמן לקיחת ההלוואה מראים ללקוח מה יקרה עם כל עלייה של רבע אחוז בריבית, כדי שיחשוב על יכולתו לעמוד בהחזר משכנתה".

- האם עליות המחירים בשוק הנדל"ן מתפתחות לבועה?

"אני מוטרד כי נוצרת בעיה חברתית כשידם של אנשים לא משגת לקנות דירה אבל בנק ישראל סימן את שוק הנדל"ן כשוק לא בריא ומטפל בו. ומרגע שבנק ישראל הגדיר מדיניות, המינוף נעצר ולא יכול לגדול. אבל הפתרון אינו רק במהלכי ריבית כי יש מרכיב של ביקוש והיצע. לא בנו פה הרבה שנים ונוצר ביקוש למגורים. נוסף לכך יש מרכיב ספקולטיבי בביקוש, שנובע מהריבית הנמוכה. אנשים מחפשים מה לעשות עם הכסף, מחפשים חלופות השקעה, ונדל"ן הוא השקעה הגיונית".

- אלה לא הזרעים למשבר פיננסי עתידי במערכת הבנקאית?

"כשלקוח קונה דירה בתור השקעה, מבחינתנו אין סיכון - הוא בדרך כלל בא עם מזומן. במגדלים של תל אביב אף אחד לא לוקח משכנתא, הם מביאים את רוב הכסף מהבית, אם לא את כולו, אנחנו מקפידים לשמור על אחוזי המימון. בקבוצות רכישה לא היינו בכלל עד השנה והיום יש לנו מעט מאוד, ואנחנו בודקים כל פרויקט מכל כיוון".

- מה אתה מציע לממשלה לעשות בעניין?

"אין פתרון מיידי לעליית מחירי הדירות. צריך להתאים את הביקוש להיצע, כלומר לשחרר קרקעות. ישראל אינה מדינה גדולה ובמרכז נמשיך לראות ביקוש והיצע. צריך לשווק קרקעות, לתת תמריצים ולהאיץ מתכנון לבנייה. הקבלנים ספגו מכות לפני עשור ולכן הם זהירים יותר. גם התייקרות המשכנתה תאט חלק מהביקושים. השוק גמיש יותר ורואים שהוא מתחיל להגיב. כבר היום אנו רואים התחלות בנייה בקצב של 40 אלף דירות בשנה, במקום 30 אלף בשנים קודמות. יש מעבר של אוכלוסיות לאזורים שהיו פחות פופולריים, למשל רחובות, נס ציונה וגדרה".

- עליות המחירים ימשכו?

"לתחושתי עברנו את שיא קצב של עליית המחירים".

צרו איתנו קשר *5988