"העליהום על המוסדיים ממש לא במקום; יש להצדיע למנהלים"

נגה קנז, מנכ"לית רוסאריו חיתום, בראיון ל"גלובס": "המוסדיים עשו עבודה מצוינת, אחוז הדיפולטים בישראל קטנטן"

‏שלושה חודשים לאחר שבנק מזרחי טפחות הודיע על רכישת 20% מרוסאריו קפיטל תמורת 2 מיליון שקל, מספרת נגה קנז, מנכ"לית חברת החיתום על הדרך הארוכה מקיבוץ גן שמואל, שם גדלה, לצמרת שוק ההון בישראל.‏

‏"זה גוף חזק ומהותי במשק הישראלי ולכבוד לנו שהוא בחר בנו כערוץ שיסייע לו להרחיב השירותים שהוא יכול להעניק ללקוחותיו בתחום המימון השונים. הבחירה מבוססת על היכרות ממושכת ואני מקווה ומאמינה שנעמוד באתגרים ובציפיות", אומרת קנז על העסקה עם מזרחי-טפחות.‏

- מדוע העסקה בוצעה לפי שווי נמוך של 10 מיליון שקל?‏

‏"אין לזה שום משמעות בחברות חיתום כיוון ש-70% עד 90% מהרווח מחולק כדיבידנד. זאת לא חברה יצרנית עם רכוש קבוע".‏

קנז, מנכ"לית חברת החיתום רואסריו, הפעילה בשוק ההון כבר 17, התחילה את דרכה בקיבוץ גן שמואל (אחיה גל שיחק כדורסל בקבוצה המקומית). "הקיבוץ בהווייתי, אני נושאת אותו איתי לכל מקום. שאני שומעת על יזם במסגרת של הנפקה, שמספר על המרכז המסחרי שהוא הולך לבנות באזור פרדס חנה, או כרכור או חדרה, זה מיד מעורר בי התנגדות. זאת הרי תחרות למרכז המסחרי בגן שמואל".‏‏‏

תחום החיתום רווי הרווחים והתנודתיות מסתכם במספר מצומצם של פעילים שמייצרים בשנים טובות רווחים גדולים. כמו בתחומים אחרים בשוק ההון, ובמשק בכלל, הנשים אינן מיוצגות בהתאם למספרן הכולל באוכלוסייה, אך יש מגמת שיפור מתמדת. מלבד קנז, טל רובינשטיין בת 36 בלבד עומדת בראש חברה מתחרה, כלל פיננסים חיתום.‏

קנז, שהגיעה ללב הקפיטליזם, נולדה כאמור בקיבוץ גן שמואל שבין חדרה לפרדס חנה כרכור והיום גרה בתל-אביב. היא בת 43, גרושה מיואב לוי שתי בנות וחיה בזוגיות עם עוזי ברייר, בכיר בתעשיית ההיי-טק תינוק.‏ לא היו מגמות בתיכון בקיבוץ והיא הייתה מהבודדים שעשו בגרות מלאה ב-1985. "היום הבת שלי לועגת לי על היחידה של הבגרות ההיא שעשיתי, אבל אז זה הספיק", אומרת קנז. לאחר הצבא היא עבדה בלוס אנג'לס. ‏‏

- ‏איך הגעת להחלטה ללמוד מנהל ועסקים?‏

‏"התובנה הבסיסית שלי הייתה שאני צריכה לפרנס את עצמי. עזבתי את הקיבוץ אחרי שעשיתי בקיבוץ 'שנת מצפון', זו הייתה אחת השנים הכי יפות שלי. הייתי מטפלת ומורה של ילדים בכיתה ד'. למדתי כלכלה ומנהל עסקים כי היה לי חשוב ללמוד מקצוע שיהיה בו איזה שהוא בסיס לפרנסה בעתיד. חשבתי ללמוד רפואה ואפילו נרשמתי בארה"ב ללימודים לביולוגיה, אך בסוף החלטתי לחזור לארץ. היה לי דוד מאוד חכם, פרופ' באוניברסיטת ת"א שאמר לי 'בינתיים, עד שתחליטי מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה, תעשי תואר ראשון', אז הלכתי ללמוד כלכלה ומנהל עסקים.

"אני מסבירה היום לבת שלי שהתפקיד שלה זה לייצר את מירב האלטרנטיבות האפשריות. תלמדי את הכי טוב שאת יכולה, ואח"כ כשתהיי גדולה תחליטי מה את רוצה לעשות וכל האפשרויות יהיו פתוחות בפנייך. אם תלמדי 5 יח' פיסיקה, 5 יח' מתמטיקה, 5 יח' כימיה ותחליטי אחר כך ללמוד ספרות וסוציולוגיה אז יקבלו אותך, אבל אם תעשי הפוך, ותחליטי שאת רוצה ללכת ללמוד כלכלה או רפואה, או הנדסה, אז לא יקבלו אותך".‏‏

- אם היית נשארת בקיבוץ מה היית עושה?‏

‏"גן שמואל זה אחד הקיבוצים הכי חזקים מבחינה כלכלית ויצואן מזון מספר אחת בישראל. אפילו הנפיקו בבורסה את המניות של מפעל המזון ב-1993. יכול להיות שהייתי באיזה תפקיד כלכלי, היום הרבה יותר אנשים עובדים בחוץ, דברים השתנו בקיבוץ. אני לא מאלה שכל דבר שלא הצליח לי בחיים זה אשמת הקיבוץ".‏

קנז התחילה לעבוד ב'סהר ניירות ערך' כמבצעת בבורסה, בימים שלא היו כמעט מחשבים והמסחר התנהל כמו בשוק - בצעקות.‏ בשנת 1993 כל נושא העיסוק בניהול השקעות לא היה מוסדר בחוק, לא היה רישיון לתיקים ולא שום דבר שדומה לכך. ניתן היה בלי הכשרה מוקדמת לגייס לקוחות ולנהל עבורם כסף. ‏‏"היו תמונות בעיתונים בזמנו מביכות להחריד. כי תמיד את צועקת ברמקול. זה בד"כ לא תמונות מחמיאות, זה יוצא לא טוב. כל פעם עוברים נייר אחרי נייר וצועקים. לגמרי כמו בשוק. לכל חבר בורסה היו בין 5-10 מבצעים".‏

- ‏למה אין הרבה נשים בחיתום? האם היה לך יותר קשה?‏

‏"יש לא מעט נשים בשוק ההון ומוכשרות. כשהייתי אחראית על סטז'רים בשוקי ההון עשיתי העדפה מתקנת לנשים, וניסיתי ככל יכולתי לקבל נשים. הן לא מבזבזות זמן ומתקתקות עניינים.‏ הבת הגדולה שלי לומדת בקורס העצמה נשית ואני מאמינה שלא נחנך לזה בכיתות היסוד, אז אחר כך קשה מאוד לתקן".‏‏

מכירה את כולם

הקולגות של קנז מתחילת הדרך ברצפת המסחר בבורסה ברחוב אחד העם בתל-אביב הם היום מנהלים בכירים בשוק ההון: גילי כהן, מנהל ההשקעות הראשי של אקסלנס, היה מבצע של להק, רמי דרור שהיום הוא מנכ"ל של הדס ארזים, דרור כהן מנכ"ל רוטשילד בישראל היה מבצע של ציון, רועי יקיר, מנכ"ל כנף היה מבצע של אילנות. "את כולם אני מכירה מהזירה. החבר'ה מפרשת הדיסקונטאים, עמדו על ידי".‏‏

כשסיימה את תפקידה כמבצעת בבורסה, עבדה קנז בתור אנליסטית ובשלב מסוים החליטה לעבוד בתחום של שיווק תוכנה. בהמשך חזרה לעבוד במגדל שוקי הון, ומשם עברה לדש. ‏בשנת 2007 עו"ד ראובן אבלגון, מבעלי השליטה ברוסאריו קפיטל הציע לה להצטרף לחברה במטרה להרחיב את הפעילות. ‏

השכר הגבוה, האופציות והתפקיד הבכיר תרמו להחלטתה לעזוב מקום עבודה בטוח יחסית. "בהתחלה חששתי כי הייתי גרושה עם שתי בנות, יש לי אחריות לפרנסה ולא יכולה לקחת צ'אנסים. דש היה מקום שמאוד נהניתי לעבוד בו, אהבתי את האנשים והערכתי את העבודה. לא היו לי שום כוונה או רצון לזוז משם, אבל הרעיון היה אתגרי - להקים משהו שיש לי השפעה מאוד משמעותית ואני שותפה ובסופו של דבר הוא הפיס את דעתי בקטע הכלכלי.‏

"למרות שהייתה אחר כך שנה קשה מאד גיליתי בדיעבד שעשיתי את העסקה הכי טובה. ראובן התגלה כאדם שעומד בכל התחייבויותיו, שנתן לי במודע את הנכס הכי חשוב שלו - הכיר לי את כל חבריו ומכריו. קשה לכמת את "שווי הנכס" ואת עוצמת הבעת האמון. התפקיד שלי הוא לוודא שהוא עשה החלטה נכונה מבחינתו ושיהיה לו החזר טוב על ההשקעה".‏

המטרה של קנז הייתה לקחת את רוסאריו מהמקום היחסית מצומצם שלו על מפת החיתום ולהפוך אותו לבית השקעות גדול ופעיל יותר ומגוון יותר. כיום ‏רוסאריו מתנהל כמו בנק להשקעות.‏‏

- מה הפעילות שלכם?‏

‏"כל מה שקשור לחיבור של אנשים, יזמויות, רעיונות וכסף, זה המגרש שאנחנו נמצאים בו. אנחנו מייצגים בישראל את הרשת הבינלאומית הכי גדולה בעולם למיזוגים ורכישות שנקראת ‏‏M&A‎‏ אינטרנשיונל וזה מאפשר לנו לתת ללקוחות שלנו להיות מקומיים כמעט בכל מקום בעולם".‏

חיתום (‏under‏ ‏writing‏) כהגדרתו הוא ביטוח. החתם מתחייב שאם לא תירכש הסחורה (אג"ח/ מניות) על ידי הקונים אז החתם יקנה. ‏‏

- ‏עד כמה תחום החיתום מבוסס על קשרים אישיים?‏

‏"גם המטאורים אף פעם לא עשו הכול באמת לבד, הם אולי סיפרו שהם עשו לבד, אבל זה שילוב של להיות מקצועי, יצירתי ויכולת לשתף פעולה. בסופו של דבר, אף אחד לא נולד איתי בקיבוץ. יש קשרים שנוצרו במהלך השנים. לא נולדתי למשפחת מלוכה שחייבת לי איזה שהם קשרים".‏‏

- אבל יש תחרות בשוק ואם משהו רוצה להנפיק מוצר גרוע הוא יעבור לחתם אחר.‏

‏"מה זה מוצר גרוע כדבריך - השאלה היא של הגדרה כך שרמת הסיכון תתאים לרמת התשואה. אני גם לקוחה וגם עמיתה בקופת גמל ולא רוצה שהוא יקנה רק אג"ח מדינה ויעשה 2% בשנה כי ככה לא אגיע לפנסיה עם משהו. אם יש חברה שהאנשים נראים לי בלתי אמינים זה סיפור אחר לגמרי ואני לא אגע בהנפקה כי זה יתפוצץ".‏‏

"העליהום על המוסדיים ממש לא במקומו"

- ‏מה נלמד מהמשבר האחרון?‏

‏"העליהום על המוסדיים ממש לא במקומו. אנחנו יכולים בהחלט להצדיע למנהלים הישראלים - היו פה אין ספור אנשי מכירות של מוצרי איגוח שונים שלכאורה מגובים ושהוערכו בטריפל ‏‏A‏ והמוסדיים אמרו להם לא. יעל שידלובסקי נסעה לכנסים ובדקה את המוצרים וחזרה ואמרה 'רבותי לא בבית ספרי המוצר הזה לא יעבור כי הוא לא במצב פיננסי טוב וראוי לעמיתים שלי'.

"המוסדיים עשו עבודה מצוינת אחוז הדיפולטים בישראל קטנטן. קופות הגמל והחיסכון ארוך הטווח של הישראלים לא באמת ניזוקו, בנק הפועלים קנה יותר ממה שכל הגופים המוסדיים פה קנו לעמיתים שלהם אז תצדיעו לאנשים האחראים האלה - ענת לוין לא קנתה את מה שבנק הפועלים קנה אז למה לחוקק עכשיו תקנות".‏‏

‏- מה את חושבת על ועדת חודק?‏

‏"ועדת חודק זאת רגולציה של גנון שלא במקומה כי במשבר הכי קיצוני שהיה, המוסדיים הוכיחו את עצמם. אמרו להם תצאו לחו"ל בהמוניכם ואם הם היו עושים מה שהרגולטור אמר להם איפה הם היו נמצאים היום".‏‏

- ‏ידין ענתבי תמך בזמנו בפיזור השקעות גלובאלי ?‏‏

‏"ענתבי אמר להם צאו לחו"ל בזמן שהסתובבו פה בסיטי של ת"א אנשים עם עניבות וחליפות בחום של אוגוסט, ואמר למנהלים תקנו, כל העולם קונה טריפל‏‏‏A ‎‏, והם אמרו לא. אולי בשולי שוליים קנו אבל זה לא דומה לפנסיות של האמריקאים. עודף הרגולציה יהפוך בסופו של דבר את מנהלי ההשקעות המוסדיים לאנשים לא אחראים, לא חושבים, פקידים - תקבל פקידים בלתי חושבים. חלק מהתחלואים היה שנתנו כסף לאנשים בדמות אג"ח שהיה הון עצמי וששכב בערבות רומניה ומזרח אירופה. זאת בעיה, אבל לא כזאת משמעותית - אחוז הדיפולטים נמוך לא קרה פה שום אסון".‏‏

- מה דעתך על הרפורמה בחיתום?‏

‏"החזרת החיתום להנפקות היא צעד מאוד חשוב. לחיתום יש שני אלמנטים: האחד שהחתם מתחייב לרכוש בהנפקה במידה והציבור לא רוכש והשני אחריות על כל מה שכתוב בתשקיף. לכן החתם בודק את הנתונים מבחינה חשבונאית ומשפטית על מנת לוודא שמה שכתוב בתשקיף הוא אמיתי ונכון.

"הפונקציה הזאת נעלמה ומבחינת גברת כהן מחדרה שקונה נייר ערך אין עוד מישהו שלקח סיכון על מה שכתוב שם, שהיא הסתמכה עליו. רק רשות ניירות ערך בודקת את התשקיפים וזאת סיטואציה בלתי סבירה - כאילו העברנו את העבודה לרשות במקום שיהיו עוד אנשים שלוקחים סיכון. הרפורמה תחזיר מקצועיות והגיון לשוק, אנשים יהיו אחראים על מה שכתוב בתשקיפים וזה צעד בכיוון מאוד נכון".‏