בשבת החולפת הסתיימה העונה השנייה של "עבודה ערבית", אולי הסדרה הראשונה בפריים-טיים של ערוץ 2 שעסקה בערבים. העובדה שהיא מדורגת במקום השני מבין סדרות המקור הנצפות ב-2010 עד כה מעידה כי הצופים אוהבים את אמג'ד ואת בני ביתו. אך האם מעבר לבידור במוצאי שבת, הצליחה התוכנית באמת להזיז משהו בקרב צופיה?
גם בקשת שאלו את השאלה הזו וערכו סקר שבחן את ההבדל בעמדות כלפי ערבים בין צופי הסדרה ובין ישראלים יהודים שלא צפו בה. הסקר נערך על-ידי מכון שילוב Millward Brown בניהול ישראל אוליניק בקרב מדגם מייצג של 500 יהודים בני יותר מ-18.
קשה אמנם לדעת האם מלכתחילה צופי הסדרה הביעו עמדה נוחה יותר כלפי המגזר הערבי או אם הקומדיה היא ששינתה את גישתם; ובכל זאת, מהסקר עולה הבדל בין השניים. כך, למשל, רק 10% מכלל המשיבים שלא צפו בסדרה תומכים בהשתלבות אזרחים ערבים בשכונות ובערים יהודיות. בקרב צופי הסדרה מדובר ב-15%.
נתון משמעותי אחר מראה כי 40% מהנשים שלא צפו בסדרה לא רוצות ערבים בקרבת מגוריהן, לעומת 28% מכלל צופות הסדרה.
נתון נוסף מראה כי יותר מרבע מהגברים היהודים שלא צפו בסדרה (27%) סולדים משמיעת ערבית ברחוב, לעומת 18% מהגברים שצפו בה. באשר לנשים, הסקר גילה כי מרבית הצופות בסדרה מסכימות כי ילדיהן ילמדו עם ערבים בגן או בכיתה (62%), לעומת 53% מאלה שלא צפו.
יוצר הסדרה, סייד קשוע, ששמע על הסקר מ-G, לא מתרגש: "ההצלחה שלנו זה בדיוק סטיית התקן של הסקר. אני חלש מאוד בסטטיסטיקה, אבל נראה לי שזה לא ממש קשור לסדרה. גם אני לא מוכן שהילדים שלי ילמדו עם ילדים ערבים - וצפיתי בסדרה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.