יש לנו מספיק קרקע פנויה

הבנייה מדביקה את קצב הגידול, וזה עוד לפני שספרנו את בסיסי הצבא והקרקע החקלאית

השבוע פרסם מינהל מקרקעי ישראל, ללא שום תהודה תקשורתית, את נתוני השיווק לשלושת הרבעונים הראשונים של 2010 - זו שהחלה בהבטחה ענקית להציף את ישראל בדירות (ולוותה בדיבורים על שיווק קרקע ל-30 אלף דירות חדשות).

בפועל, על-פי הנתונים הרשמיים שהוציא המינהל, בחודשים ינואר ועד ספטמבר נרשמו עסקאות מאושרות ל-17,439 דירות. כ-5,000 מהן במרכז הארץ. זה הרבה יותר מ-17,230 יח"ד מאושרות בכל 2009, או 15,109 יח"ד ב-2008, אבל אלה לא נתונים של "רפורמה" ושל מציאות חדשה בשיווק הקרקעות.

הנתונים המבהילים באמת הם של המגמה החודשית. ברבעון הראשון של 2010 - כשהאנרגיות (והמאגרים) עוד היו במלואם - שווקו ונחתמו 9,683 יח"ד בעסקאות מאושרות. בחצי השנה שלאחר מכן, נרשמו בסך הכול עסקאות ל-7,756 יח"ד חדשות. המאגרים של 2011 דלילים עוד יותר.

בשנות ה-80 הסתובבה בדיחה שאמרה שהערבים יכולים להביא לחיסולה של ישראל, אם רק ישכנעו את הרוסים להסיר את מסך הברזל ולהציף את המדינה במיליוני עולים, שלא יהיה להם איפה לגור וממה לחיות במדינתנו הקטנטונת.

את מה שקרה בפועל כולם מכירים: אם בשנות ה-80 החלו לבנות כאן בקושי 20-30 אלף יח"ד בשנה, הצליחה מדינת ישראל בעשור הבא (1990-1999) לבנות כ-510 אלף יח"ד, בשנים בהן מספר משקי הבית גדל בערך באותם מספרים - מ-1.23 מיליון ל-1.75 מיליון משפחות.

אם רוצים, אפשר לעשות זאת גם היום. לפני 20 שנה רק דגדגו את פוטנציאל הקרקעות החקלאיות (שאין שום מניעה אמיתית קודם לקחת אותן - לפחות את אלה שהבנייה עליהן לגמרי בקונצנזוס, ורק אחר כך לדון על פיצויים, בוועדה המי-יודע-כמה שתידרש שוב לסוגיה); עוד לא באמת התחילו לגעת בבסיסי הצבא המיותרים שבמרכז הארץ (לא צריך אפילו להזיז חייל, רק להעביר אותם מהצריפים הישנים לבניינים של 5-4 קומות), המגלמים פוטנציאל לעשרות אלפי דירות.

אז בואו נרגיע מעט את המנטרה שאין פה מספיק קרקעות.

רק שמנגד, לא בטוח שצריך כל-כך מהר להתיר את המושכות. אחרי שמשקי הבית (והתחלות הבנייה) גדלו כאמור בשנות ה-90 מ-1.23 מיליון ל-1.75 מיליון משפחות, טיפס מספרם בנחת בעשור האחרון עד ל-2.1 מיליון משפחות - תוספת של כ-350 אלף משקי בית.

במקביל, בין השנים 2000 ל-2009 הוקמו בישראל 340 אלף יח"ד. כלומר, ללא ההיסטריה כאילו מחר יגורו כל הצעירים ברחובות, ללא הפינוק לגור דווקא בדירה חדשה עם לובי בגובה 2 קומות, ללא הלוחות האינטרנטיים שמפמפמים בקלות רבה מדי מחירי דירות שמנותקים לגמרי מהמציאות, וללא ריבית שמשמעותה עלות כסף כמעט אפסית, ושהחליפה בשנים האחרונות משקיע אחד במשקיע אחר, שלקח משכנתא בריבית 2%, היינו מגלים שיצאנו מפרופורציות.

אז בואו נרגיע מעט עם המנטרה שאין פה מספיק דירות.