מעשה בשניים בני 40 שחיפשו עבודה

שני בני הארבעים שלי התחילו את דרכם בתפקידים שלא סיפקו אותם לגמרי, ועם הזמן רקמו להם מטרות חדשות.

הראשון היה עיתונאי. לפני כמה שנים הסב את מקצועו לעורך דין, ולאחר שנתיים עיסוק בתחום - התפטר. אז החל "לחפש עבודה טובה יותר בתחום", לדבריו, וכך הוא עושה עד היום, כבר שנה: שולח קורות חיים למשרות מן העיתונות והאינטרנט, ללא תוצאות, ומשקיע את יתרת זמנו בתפילה על קברי צדיקים ובפגישות עם מתקשרים ידועים שמנבאים לו גדולות ומזינים את תקוותו.

השני הוא יועץ השמה שרצה להתמקצע כיועץ ארגוני, אך מאחר שאין לו ניסיון מעשי בתחום, לא ציפה לנסים. הוא החליט ליזום, ויצר קשר עם היועצת הארגונית שראיינה אותו שנים קודם לכן, ושאת פרטיה דאג לשמור.

בזמנו נזכרה זו לקבלו לעבודה מאוחר מדי - חודש לאחר שהחל לעבוד בחברת ההשמה שבה עבד עד היום. עדיין חסר ניסיון כיועץ ארגוני, פנה אליה, הזכיר לה את עברם המשותף הקצר, ולשמחתו היא זכרה אותו לטובה. אחרי פגישה קצרה החליטה להעסיקו.

על פניו נראה שביחס ליועץ בחברת השמה, לעורך הדין מקצוע נחשק יותר. גם ניסיונו בן השנתיים גובר על חוסר ניסיונו של השני בתחום הייעוץ הארגוני. אפשר היה לשער שיהיה לו קל יותר למצוא עבודה, אך רצה הגורל וההיפך קרה. האומנם, גורל?

לא מחפשים עבודה בלחץ

עורך הדין עזב את משרתו ורק לאחר מכן החל לחפש עבודה. אליי פנה כשהוא כבר לחוץ ובמצוקה כלכלית. לא היה בכוונתי להפנות אליו אצבע מאשימה, אך הפניתי את תשומת ליבו לכלל מספר אחת בחיפוש עבודה, על אחת כמה וכמה אצל אדם בוגר ובעל ניסיון מעשי מועט יחסית: עבודה מחפשים בנחישות אך בנחת, ויפה שעה אחת קודם לעזיבת העבודה הנוכחית.

את מצוקתו הכלכלית ייחסתי, בעדינות, לעובדה שהוא משלם כספים רבים למתקשרים למיניהם, שעל אף שאיני מזלזלת בהם ובמאמיניהם, אני לא בטוחה שהם פורשים בפניו את הקלפים האמיתיים ומייצרים לו עבודה.

לא מתעלמים מכישלון מתמשך

עוד לפני שקיבלתי לידיי את קורות החיים של עורך הדין, ניחשתי שמשהו בהם לא עושה את העבודה. נוכחתי שצדקתי. קורות החיים שלו היו יכולים להיות מרשימים, או לפחות מספקים בעיני מגייסים רבים, אך במקום שיתמקדו בעשייתו הרלוונטית לתחום וידגישו את כישוריו הנדרשים לתפקיד, הם התפזרו והעמיקו - אמנם במדויק, אך במקומות הלא נכונים.

הסברתי לו שזו בעיה נפוצה של מחפשי עבודה רבים שמגיעים לגילו - יש להם הרבה מה לספר, אך לעתים "הרבה" זה "הרבה מדי". עבדנו יחד על תִמצוּת ומיקוד קורותיו, והעמדתי אותו על טעותו השנייה: העובדה שנותר פסיבי להתעלמות הגורפת והמתמשכת של מגייסים רבים מקורות החיים שלו, בלי שעצר לחקור את הסיבה האפשרית לכך. לו היה נעזר ביועץ כבר לפני כמה חודשים, אולי היה מגיע אליי במצב טוב יותר, כלכלית ונפשית, או שאולי לא היה צריך להגיע אליי כלל.

קשרים ויוזמה

מה שעשה יועץ ההשמה היה קטן, פשוט, אך יעיל. הוא שמר את פרטי הקשר של דמות מעברו, שלא הזדקק לקשר עמה לאורך השנים. אף על פי שציפה שלא תזכור אותו, לא בחל באמצעים. הוא פנה אליה, ודאג להזכיר לה מיד כל פרט שיאירוֹ חיובית בעיניה: שנפגשו בעבר, שהתרשמה ממנו חיובית, ושקיבלה אותו לעבודה לאחר תהליך סינון ארוך ורב מועמדים. במילים אחרות, הוא מיתג את עצמו. לא סילף עובדות, לא ייפה את המציאות, רק הדגיש את מה שחשוב - בפני מי שחשוב.

לעומת זאת, עורך הדין ערך שינוי כולל בחייו כשעזב את העיתונות, פתח דף חדש, והעדיף "לא להשקיע בעבר". אין לו פרופיל בשום רשת חברתית כי "הוא לא מאמין בזה", וככל שהעמקנו בשיחתנו בנושא, הבנתי ש"אמונותינו" שונות זו מזו. לשמחתי, לאחר כמה פגישות השתכנע והחל גם הוא למתג את עצמו - וכצעד ראשון ערך לעצמו פרופיל וירטואלי מקצועי שדרכו הוא יכול להתקשר לדמויות בעלות פוטנציאל לקדמו.

תחרות קשה

משהו מאוד בסיסי בהתנהלותו של עורך הדין היה קלוקל: הוא היה פסיבי. הוא שלח קורות חיים למשרות המפורסמות לקהל הרחב, והתחרה באלפי מגיבים אחרים כמותו, אך מלבד זאת לא עשה שום דבר מעשי או יצירתי.

לעומת זאת, יועץ ההשמה היה חסר ניסיון בתחום הייעוץ הארגוני, ומן הסתם לא התקבל לעבודה בזכות קורות החיים שלו. מה שנזקף לטובתו היה המיידיות שבה פעל, היצירתיות והיוזמה, הנחישות, ההשקעה והגמישות שהפגין בתהליך החיפוש עצמו. הוא ידע בידל את עצמו כמתמודד יחידי למשרה שטרם פורסמה. מעסיקים זוכרים ומחבבים מחפשי עבודה כאלה, ובצדק.

עוד על חיפוש עבודה אחרי גיל ארבעים אפשר לקרוא במאמר זה ובמאמר ההמשך.

• מה הפעולות הקריטיות שבהן נקט יועץ ההשמה, ושבידלו אותו מעורך הדין?
• באילו צעדים פרו-אקטיביים נוספים יכולים השניים לנקוט לשיפור סיכוייהם בשוק העבודה?

יעל מהודר היא יועצת ארגונית בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בסוציולוגיה ארגונית. לקשר עמה יש לכתוב לכתובת דוא"ל Yaelmehoudar@gmail.com .
הדברים הכתובים במאמריה מבוססים על הניסיון והידע המקצועי הרב שצברה בתהליכי ייעוץ ארגוני ופיתוח מנהלים בחברות ובארגונים שונים בתחומי ההייטק והתעשייה, ובעבור אנשים פרטיים.
הדברים מיועדים להעשרת הידע בלבד, אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי אישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להסתמך עליהם ככאלה.