אברכים במרתף

מפא"י דאגה לקיבוצניקים, הליכוד למתנחלים, ש"ס לערבים ורק לחרדים לא אכפת מאנשיהם

מנהיגי ציבור דואגים לצאן מרעיתם ומקבלים, בתמורה, תמיכה פוליטית.

"הקיבוצניקים המיליונרים" תמכו במפלגת העבודה ובמפ"ם, וקיבלו בתמורה מכסות מים במחירי מציאה, שאפשרו להם למלא בריכות שחייה מפוארות בזול ולהשקות מרחבי דשא כמעט בחינם, הליכוד הגשים לבוחריו את חלום הווילה חמש דקות מכפר סבא, תוך כדי יישוב אידיאולוגי של אדמת ארץ ישראל והבטחה שלא להתפנות ממנה בשום מחיר, וש"ס הצליחה לעשות את הבלתי יאמן, לכאורה, וגייסה באמצעות תשומת לב מתאימה ממשרד הפנים כפרים ורשויות ערביות, והפכה את תושביהן למצביעים נאמנים של המפלגה.

השיטה עובדת הפוך בציבור הדתי-חרדי. לא רק שהחרדים לא מרוויחים מ"חוק האברכים", המקודם באגרסיביות על ידי ראשי המפלגות החרדיות במצוות הרבנים, הם מפסידים והרבה ובכל זאת ממשיכים לתמוך במי שעושה להם רע.

נשמע כמו סצינה מסרט? אמיר קוסטוריצה יצר אותו מזמן, והוא קיבל בעברית את השם המתאים כל כך: "מתחת לפני השטח".

הסרט מתחיל בבלגרד במלה"ע ה-2. מטוסים נאציים תוקפים את העיר ובין ההריסות מסתובבות חיות מגן החיות שהופצץ ובני האדם שמחפשים מחסה. במחילות שמתחת לביתו, מסתיר מרקו, הקומוניסט, את ידידו בלקי וקבוצת פרטיזנים שהנאצים הכובשים מאיימים לרוצחם.

המלחמה נמשכת ומתחת לפני השטח החיים מתנהלים במקביל. הם ממשיכים לאכול, לשתות, לאהוב ולגדל ילדים ובעיקר לייצר נשק שאותו מוכר מרקו בשוק השחור, וקונה תמורתו מזון ותרופות לפרטיזנים שהוא מחביא, וגם חומרי גלם, כדי שיוכלו לייצר עוד נשק.

עד כאן הכול טוב יפה - אלא שכשהמלחמה מסתיימת, מרקו המתעשר בזכות התחמושת המיוצרת במרתף, מתקשה לוותר על מקור הכנסתו הנוח, ובמקום לגלות לאנשיו שהמלחמה נגמרה והם חופשיים, הוא ממשיך לספק להם מזון - והם ממשיכים ליייצר עבורו נשק, הכול במרתף החשוך שבו הזמן עצר מלכת.

גם הציבור החרדי כלוא במרתף, הנשלט בידי רבנים ושלוחיהם הפוליטיקאים, והם בטוחים שבחוץ, בשוק העבודה והחיים היצרניים, מתנהלת מלחמת עולם אנטי יהודית שעלולה לפגוע בהם ובאמונתם.

הם, כמו גיבוריו של קוסטריצה, ממשיכים לחיות חיי עוני ודחק ועוד מברכים את אלה שאחראים למצבם הנורא - המנהיגים שמבטיחים להם כסף חינם בדמות הבטחת הכנסה בגובה כאלף שקלים לחודש, ולא מיידעים אותם שבעבודה בחצי משרה בשכר מינימום הם יקבלו יותר ואולי גם ישכילו וירגישו יותר מועילים.

לא מזמן ראיינתי את אברהם קוזניצקי, יו"ר מנירב, אדם דתי שישב לא פעם עם רבנים גדולים ודיבר על ליבם כדי שישכנעו את יושבי חצרותיהם לצאת לעבודה.

מנירב אמר שמנהיגי החרדים מעוניינים לפתור את בעיית העוני המנוול והבטלה המנוונת, אבל המלחמה שהם מנהלים דרך נציגיהם בכנסת על חוק האברכים, מוכיחה שהם רוצים את ההפך.

הפוליטיקאים החרדים מבינים שיציאת הציבור שלהם מהמרתף מאיימת על כוחם הציבורי. מה יקרה לבעלי משפחות מרובות ילדים שיפקחו עיניים ויגלו שיש שם, בחוץ, תקווה לחיים טובים יותר, להם ולצאצאיהם? הסכנה היא בעיקר לפוליטיקאים.