יוריקה אישרה השקעה של 51 מיליון אירו - וגם בחברות ישראליות

תוכנית יוריקה אישרה השקעה ב-56 פרויקטים מ-40 מדינות ■ אלי אופר: "נבחרנו לנהל הנשיאות של כלל הארגון והתפקיד שלנו הוא לא לחשוב רק על האינטרס הישראלי"

בישראל אוהבים לדבר על ניהול מיטבי של משק מתייבש ובמקביל, לצקצק בחוסר אונים נוכח הנסיגה הכרונית במפלס הכנרת. על רקע תחזית קודרת נוספת של רשות המים לשנה שחונה ומסי הבצורת הנגזרים ממנה, הנושאים הללו לא יורדים מהשיח הציבורי, ובצדק.

את הטכנולוגיות שעשויות לפתור בעיות אלו כבר יש, והמחקר והפיתוח בישראל נחשב למתקדם. כל-כך מתקדם, עד שישראל מתחילה היום באופן רשמי את שנת הכהונה שלה כנשיאת ארגון יוריקה, התוכנית הגדולה ביותר באירופה לשיתוף פעולה במו"פ תעשייתי. בטקס הערב (ד') ייקחו חלק מדענים, ראשי חברות, תעשיינים וכלכלנים מ-40 מדינות באירופה שחברות בארגון.

המדינות השותפות בגוף זה, שנוסד לפני 25 שנה, משקיעות 1.5 מיליארד אירו, למען קידום מחקר ופיתוח של טכנולוגיות מים; סביבה וקלינטק. נשיאותה התורנית של ישראל בשותפות תמשך עד אמצע חודש יולי 2011, וזו הפעם הראשונה שבראש השותפות מכהנת מדינה שאינה באירופה.

לפי נתוני יוריקה, 10% מכלל המיזמים שמקדמות מדינות הארגון מקורם בישראל. במפגש שנערך הבוקר אישרו ראשי התוכנית השקעה של 51 מיליון אירו ב-56 פרויקטים שהוגשו על-ידי המדינות השותפות לתוכנית, והחברות הישראליות שותפות ל-17 פרויקטים מתוכם - לא מעט למדינה שהיא רק אחת מתוך 40 החברות בארגון. התחומים העיקריים בהם עוסק הארגון הם אנרגיה מתחדשת ופיתוחים ירוקים להגנת הסביבה.

ככוח חלוץ למשלחת הנוכחית ביקרו באחרונה נציגים מיוריקה באתרים של מקורות, נחשפו למו"פ ישראלי, שמעו סקירות מפורטות על טיהור שפכים וטיפולים בפחת. "הנציגים של יוריקה מתעניינים באינטגרציה של טכנולוגיות מים, הפקה בקידוחים, התפלה, טיהור מי שפכים וניהול כולל של משאבי המים", אמר בשיחה עם "גלובס", מנכ"ל מקורות, עדו רוזוליו.

"המצב של ירדן וסוריה טוב פחות"

לדבריו, מצבה של ישראל טוב מזה של שכנותיה ירדן וסוריה: "בחלק ממדינות ערב הסמוכות יש מצוקה ממשית באספקת מים זורמים, וישראל נחשבת בעולם לאחת המתקדמות בקידום טכנולוגיות בתחום זה. לכן, האירופאים רוצים לקדם איתנו פיתוח של טכנולוגיות בענף זה והחברות ביוריקה היא פלטפורמה אדירה עבור ישראל לשם כך. ברוב מדינות העולם התחום הוזנח לחלוטין במשך שנים ארוכות", אמר רוזוליו.

מנכ"ל יוריקה ישראל, ישראל שמאי, אומר כי "יש לנו מה להציע לאירופה ולא רק לה, בתחום המו"פ היישומי בטכנולוגיות המים. אנחנו יכולים להציע טכנולוגיות של התפלת מים מליחים; ניהול והולכה של מים תוך שימוש במערכות לאיתור דליפות בצנרת וצמצום הפחת וזיהוי של מזהמים ביולוגיים במאגרים".

באופן מעניין, לא כל הטכנולוגיות הללו מיושמות בישראל: בזמן שהעולם יודע להתפיל כבר שנים מים מליחים, בישראל התחילו לדבר על כך ברצינות רק בשנים האחרונות - מה שמצביע על פער מדאיג בין הידע הרב שיש כאן לבין הביצוע בשטח. רוזוליו מצדו, סבור שהעתיד יהיה טוב יותר, בזכות הבשלה של טכנולוגיות חדשות, שנמצאות בשלבים שונים של מו"פ. לדעתו, השותפות עם שאר החברות ביוריקה, יכולה רק לעזור.

"הפוליטיקה מנותקת מהעסקים"

הנשיא התורן של יוריקה הוא המדען הראשי של משרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר, שיכהן בתפקיד עד לגמר נשיאותה התורנית של ישראל בתוכנית, גם לאחר שיוחלף בעוד חודשיים על-ידי אבי חסון, המדען הראשי הבא.

"החלטנו למקד השנה את הפעילות של יוריקה בהיבטים של קלינטק, ובכלל זה בטכנולוגיות מים, שכן אלו הם אתגרים שמעסיקים את כל אירופה".

* מה הרווח של ישראל מהנשיאות?

"קשה לי עם השאלה הזאת, כי אני רגיל לשמוע אותה מפוליטיקאים. התשובה היא שנבחרנו לנהל את הנשיאות של כלל הארגון למען כל אירופה והתפקיד שלנו הוא לא לחשוב רק על האינטרס הישראלי.

"המטרות משותפות ל-40 מדינות, כולן ביחד. מעבר לכך, זה מחזק את שיתוף הפעולה של ישראל עם הרבה מדינות שחברות בארגון, וזה רווח שאינו מובן מאליו. אנחנו מתחזקים קשרים שממנפים את המעמד שלנו כמדינה בתחום המו"פ האזרחי".

* המתח הפוליטי סביב ישראל מחלחל פנימה, אל הביזנס?

"האסטרטגיה שלנו היא לנתק את הפוליטיקה מן ההיבט העסקי. גם בעבר סירבתי לערב פוליטיקאים בשותפויות שונות וזה מובן גם לי וגם לאירופאים. הם, מצדם, מצפים שנתרום להם בשנה הקרובה הרבה ידע ואני מרגיש שתולים בי המון תקוות. הציפיות גבוהות ואני מאמין שהן יכוסו".

אופר מתכנן להציע לישראל ללמוד מהאירופאים כללים חשובים בכל הקשור לשמירה על הסביבה. "בזה הם יותר חזקים מאיתנו, וזאת בדיוק ההפריה המתרחשת במסגרת השותפות ביוריקה. מנגד, אנחנו חזקים במודל המימון באמצעות קרנות הון סיכון".

* המודל חבוט ואחרי תקופת הזוהר שלו, האם הוא לא פשט את הרגל?

לחלוטין לא. כל דבר בחיים משתנה, והמודל חשוב ובעל תוקף. הוא רק צריך לעבור את ההתאמה המתבקשת בענפים השונים. בסופו של דבר, רוב הכסף למו"פ אזרחי מגיע מקרנות הון סיכון ולצד השינויים המתבקשים במודל, צריך לשמר אותו".

* אילו שינויים היית מציע?

"שינויים בציר הזמן, במימון לטווח ארוך וכן להתחשב גם במוטיבציה להפקת רווחים מהירים. הרי רוב הסיכויים שבעלי הרעיון של חברות כמו פייסבוק היו נזרקים מכל המדרגות אם היו מנסים לקדם אותו בכלים הסטנדרטיים. כסף של הון סיכון הוא מנוף מצוין".