התחרות חשובה אבל גם הדרך

4 קבוצות גדולות אולי יפתרו את הבעיה, אך החברות הקטנות עלולות להיעלם בדרך

1. לפני שבועיים ביקרו בישראל נציגים מטעם האיחוד האירופי במסגרת תקציבי הסיוע שמעניק הארגון למדינות שאינן נמנות עם האיחוד, אך שבקרבתן הוא מעוניין.

הפעם, הגיעו הנציגים על-מנת להרצות בנושא מדיניות הפיקוח והרגולציה בשוקי התקשורת במדינות שונות.

במצגת שהוצגה בפני בכירי משרד התקשורת וועדת חייק (הבודקת את הפיקוח על תעריפי בזק) הציגו הנציגים רעיונות חדשים לגבי אופן הפיקוח והרגולציה בכמה מדינות, שחלקן, אגב, לא מהמובילות במדינות האיחוד.

בכירים במשרד טוענים כי ניתן היה לראות שמצבה של ישראל הוא עגום במיוחד, על אף שלא נעשתה עבודה השוואתית אמיתית, אלא ניתנו סקירות כלליות בלבד.

כך, למשל, עלה מהמצגת באופן ברור שמחירי האינטרנט בישראל גבוהים בהשוואה למדינות שונות באיחוד, שאצלן ניתן היה לקבל מהירויות של 10 מגה במחיר של 125 שקל (ספק פלוס תשתית, שכן באירופה אין מודל של הפרדה מבנית כמו בישראל). בישראל, לשם הדוגמה, המחיר הוא כפול.

בנוסף, ניתן היה להתרשם שבמדינות האיחוד שמים דגש רב על כל נושא הסיבים האופטיים שמביאות חברות התקשורת לבתי הלקוחות, והרושם הברור והחד-משמעי כתוצאה מהסקירות היה שזהו הקו המוביל את קובעי המדיניות - כיצד להביא סיבים אופטיים לבתים.

רגולוציה מסוג אחר

אך מעבר לסקירות הכלליות, שיצרו תמונה לא מרשימה על מצב ישראל בענף התקשורת לעומת מדינות האיחוד, התברר כי הרגולטורים השונים נוקטים צעדים אגרסיביים כדי לעודד תחרות בעולם הרשתות החדשות - רשתות ה-NGN בבזק ובהוט.

כך, רגולטורים מסוימים חייבו את חברות הבזק והכבלים שלהם לתת נגישות לכל מתחרה בצנרת התת-קרקעית שבה הן מעבירות את הסיבים האופטיים שלהן.

חברות מתחרות יכולות בדרך זו להשתמש בתשתית המונופול הקיימת ולהשחיל סיבים אופטיים משלהן. בפורטוגל, למשל, חייבה המדינה את חברת הבזק המקומית לפרסם במדויק היכן עובר כל סיב אופטי שלה והיכן היא חופרת ומניחה סיבים, על-מנת שגם חברות מתחרות יוכלו להניח ביחד איתה ולא ייווצר מצב שבו כל שחקן יחפור ברחובות מחדש.

בישראל אין מדיניות של פירוק למקטעים ונגישות לתשתיות של חברות התקשורת (הן בתקשורת הקווית והן בתקשורת הסלולרית). לכן, הייתה חשובה ההשתתפות בהרצאה של חברי ועדת חייק, שבודקת בימים אלה כיצד ניתן להגביר הנגישות לתשתיות התקשורת ומנסה לגבש מתווה לשינוי בשוק התקשורת, עליו פורסם לראשונה בהרחבה בגלובס".

כדאי לציין שלא תמיד המלצותיו של האיחוד האירופי ניתנות למימוש בישראל.

ועדת חייק מנסה לגבש מודל תחרות חדש, לפיו יוקם שוק סיטונאי על גבי רשתות הוט ובזק, חברת החשמל תיכנס לשוק ותהווה שחקן שלישי שימכור סיבים אופטיים לבתים למפעילים, ויונהג שוק סיטונאי בסלולר שנוגע לכל נושא הנדידה הפנים-ארצית.

בתמורה, יבוטל הפיקוח על בזק והוט, והחברות הגדולות יוכלו להתמזג עם החברות הבנות שלהן (בזק עם בזק בינלאומי, סלקום עם נטוויז'ן, ופרטנר עם 012 סמייל). וכך יבוא לציון גואל, הפיקוח האדוק על המפעילים ייחלש והתחרות תגבר שכן היא תהיה בין ארבע קבוצות תקשורת גדולות שיתחרו בכל השירותים.

הקטנים מאבדים את הסיכוי

אחד מספקי האינטרנט הקטנים בשוק (שחושש להיחשף כדי לא להרע את מצבו) אומר בשיחה עם "גלובס, שזהו סיוט בהתגלמותו. "כשחקן קטן בשוק אני לא יכול לקנות קיבולות לחו"ל ישירות ממד נאוטילוס. שלושת הספקים הגדולים מקבלים הנחה לגודל, שגורמת לכך שיהיה לי כדאי יותר לקנות מהם ישירות קיבולות לחו"ל מאשר מנאוטילוס.

"הם המתחרים שלי ואני נאלץ לקנות מהם כדי להתחרות בהם. תאר לך מה יקרה אם יבטלו את ההפרדה המבנית ויאפשרו הקמת ארבע קבוצות גדולות, שלא לדבר על זה שנאוטילוס עושים לי חיים קשים כשאני בא לקנות מהם ומציגים לי לוח תעריפים שגורם לי להבין לבד שכדאי לי ללכת לספקיות הבינלאומיות".

ספק האינטרנט מסביר כי זה אותו המצב בדיוק כמו בשוק האינטרנט, כשבזק חתמה על הסכמים עם שלוש ספקיות האינטרנט להוריד להן את המחירים על חיבורי האינטרנט בצורה משמעותית בעקבות ההנחות לגודל.

"אני הקטן בא ומבקש מבזק לרכוש גישה במחירים שהם מוכרים לנטוויז'ן ול-012 סמייל והם מפנים אותי למחירון שלהם. איזה סיכוי יש לנו הקטנים בשוק כזה?", הוא שואל.

הספק טוען כי "הוועדה הזו תהיה בכייה לדורות כי היא תרים את חסמי הכניסה לשוק. אם זה טוב לקבוצות זה לא יהיה טוב לציבור. לאט לאט נראה פה העלאות מחירים כי כולם יתיישרו עם כולם".

ומה לגבי חברת החשמל? היא הרי תהיה סיטונאית לכל דבר ועניין ולא תתחרה. "לא בטוח שנתקיים עד שהיא תיכנס לשוק ועד שתוכל לספק תשתית בכל מקום בארץ", הוא אומר.

2. שר התקשורת, משה כחלון, יקבל את ההחלטה בנושא סוג הרישיון שתקבל חברת החשמל למיזם התקשורת שלה - לבדו.

נכון לסוף השבוע שעבר הדרג המקצועי במשרד לא התבקש להביע את עמדתו בסוגיה חשובה זו. הכוונה היא לא לשיחת מסדרון, אלא לעבודת מטה רצינית, לפגישות ולדיונים.

היחיד שעשה עבודה כזו הוא סמנכ"ל ההנדסה במשרד התקשורת, חיים גרון, ששלח לכחלון עבודה שמסבירה מדוע חברת החשמל צריכה לקבל רישיון כללי ייחודי ולא רישיון כללי. ואת זה הוא עשה על דעת עצמו, בלי שהתבקש.

אם סמנכ"ל הכלכלה אסף כהן או היועצת המשפטית נגה רובינשטיין, ואפילו המנכ"ל עדן בר טל, חושבים להיפך, אז שיעשו מעשה גרון ויגלו מעורבות פעילה במקום להסתפק באמירות כלליות.

גם אם כחלון לא יקבל את דעתם, לפחות כדאי שיתעורר דיון. כי כמו שזה נראה עכשיו, כחלון רואה חשיבות אדירה במהלך ואימץ אותו אישית עד כדי כך שהוא חושש ממעורבות של הדרג המקצועי.