יורם באומן: "לא מתאים לי לקום בבוקר ולהזיק לאייל חומסקי"

איש הפרסום הוותיק מדבר בראיון נדיר למגזין "פירמה" על חילופי הדורות בענף, על עסקת פובליסיס שלא יצאה לפועל ועל המלחמות בענף: "הן מונעות מאגו שכנראה לא ייגמר לעולם"

יורם באומן, איש פרסום ותיק, מתחמק בשיטתיות כבר שנים מכל ראיון (למעט אחד שעסק בבחירות).

הוא שונא תקשורת, בורח ממנה כמו מאש, וגם למי שמצוי בקשר חם איתו לאורך שנים, הוא יגיד דברים אוף דה רקורד, כמעט אף פעם לא לציטוט.

בראיון נדיר ("בניגוד לרצוני") למגזין "פירמה" - שיצא לפועל בזכות מנכ"ל באומן-בר-ריבנאי, יוסי לובטון, שבלם פעם אחרי פעם את ניסיונותיו להתחמק - הוא מדבר על חילופי הדורות במשרדי הפרסום, על הבעלות החלקית במשרדים הקטנים ועל קרבות האגו בענף הפרסום.

בין משרדי הפרסום הגדולים, כמעט ואין היום בידול. מה המיצוב של באומן לטעמך?

"באומן-בר-ריבנאי ממוצב היום לדעתי בוודאות מוחלטת בין המשרדים המובילים בישראל עם קריאייטיב אאוט סטנדינג, זה היה המיצוב שלנו בעבר - וחזרנו לשם. היום אנחנו משרד עם הבנה שיווקית עמוקה יותר.

"על אייל חומסקי אומרים 'רוצח', גם על אילן שילוח. עלינו לא אומרים את זה. אנחנו מקצוענים. בני אדם. למשרד שלנו יש נשמה. אנחנו יודעים להיות קילרים מקצועית, אבל לא בהתנהלות היומיומית. בדימוי המאצ'ו הישראלי תדמית ה'רוצח' אולי הוסיפה לחומסקי ושילוח בעיני חלק מהקהל, אבל לא בעיניי.

"הענף עדיין מונע משיקולים של אגו ושל כוח, משיקולים של יצריות, של להוכיח שלי יש גדול יותר וכו'. זה בא לידי ביטוי במרוץ אחרי המיקום בדירוג של יפעת, במלחמה על הגודל, לפעמים על חשבון האיכויות.

"אישית, אני לא בעניין של להוציא למישהו את העין. אני בעניין של לסדר לי את השיזוף והתסרוקת, לדאוג לעצמי. אני לא רוצה לקחת חלק בקרבות האלה. זה גם עניין של אופי. לא מתאים לי לקום בבוקר ולהזיק לאייל חומסקי. זה לא יעשה לי טוב, זה יעשה לי רק נזק. המלחמות של הענף מיותרות, אבל חלקן בלתי נמנעות כי הן מונעות מאגו שכנראה לא ייגמר לעולם".

באומן-בר-ריבנאי מייצג כבר שנים ארוכות את סוכנות הפרסום סאצ'י&סאצ'י מקבוצת פובליסיס.

בעבר היו מספר סבבים של משאים-ומתנים לרכישת מניות של הסוכנות הבינלאומית, אך אף סבב לא הביא את העסקה המיוחלת.

כשאני שואלת את באומן האם בדיעבד הוא מצטער שלא מכר מניות לפובליסיס, התשובה שלו חד-משמעית: "אני לא מצטער שלא מכרתי, נהפוך הוא - אני שמח. אני חושב שהעצמאות בקבלת החלטות היא יתרון אדיר. כאשר אתה בבעלות של אחד מהגופים הבינלאומיים האלה, המגבלות שחלות עליך קשות יותר, לא נותנות לך חופש לקבל החלטה. מבחינת השיקול הכספי, הרווחתי יותר כסף במהלך השנים שלא מכרתי, ולקחתי הביתה יותר כסף מאשר לו הייתי מוכר את המשרד. יצאתי נשכר לחלוטין".

* הראיון המלא יתפרסם היום (ג') במגזין "פירמה".