"בשנת 2011 המלחמה תעבור מהמטבעות לסחורות"

צחי ליבוביץ' מנהל השקעות ראשי באימפקט מקבוצת בנק איגוד: בנק ישראל יירתם לטובת היצואנים ויחתור לריבית ריאלית אפס שתתייצב על 3%

נתוני הצמיחה אותם פרסמה הלמ"ס המתייחסים לרבעון השלישי של 2010, אומדים את שיעור הצמיחה סביב ה- 3.8% בחישוב שנתי. נתון התואם את הרבעונים הקודמים של 2010 וגבוה מהתחזיות שעמדו על כ-3% בלבד.

צחי ליבוביץ' מנהל השקעות ראשי באימפקט מקבוצת בנק איגוד, מציין בסקירה שפרסם היום (ב') כי לכאורה צמיחה בשיעור כזה אמורה להגדיל את הסיכוי להעלאת הריבית אולם כאשר מנתחים את מרכיבי הנתון רואים כי הוא בעייתי למדיי. חלק נכבד מהצמיחה הגיע מצריכה ציבורית, ומנגד נרשמה ירידה ביצוא וביבוא, והגידול בצריכה הפרטית היה מזערי.

דולר חלש מול שקל אינו תורם לכלכלה הישראלית. אבל למה בעצם העלאת ריבית מחלישה את הדולר אל מול השקל? "זאת מהסיבה הפשוטה שהמסחר במטבעות הוא אחד מאפיקי ההשקעה הספקולטיביים ביותר שיש וזה בדרך כלל הולך יחד עם המסחר בסחורות. המשקיעים מחפשים אחר המדינות שהכלכלה בהן טובה ויציבה אבל לצד זאת הריבית על המטבע בהן גבוהה".

במצב בו הריבית על הדולר היא אפס ולא צפויה לעלות כפי שקיים בארה"ב, הרי הבנק המרכזי שם לא רק שלא מראה סימנים של העלאת ריבית בעתיד אלה אף עוסק בהרחבות מוניטאריות אגרסיביות בצורה של רכישות אג"חים במח"מים בינוניים וארוכים ובהיקפים אדירים.

מדינות בהן הריבית עולה כגון: ברזיל, אוסטרליה, נורווגיה וגם ישראל, מושכות באופן טבעי משקיעים וספקולנטים המחליפים את הדולר במטבע המקומי. אוסטרליה היא דוגמא מצוינת לכך: מדינה המדורגת AAA בין לאומי, באפן זהה לדירוג שממנו נהנית ארה"ב ולעומתה היא מפגינה מערכת פיננסית חזקה ואיתנה וריבית בגובה 4.75%. הדולר האוסטרלי הוכיח את ערכו ועשה לאחרונה מהלך של כ-25% אל מול הדולר האמריקאי ואף עבר אותו בשוויו. מה שמלמד שאוסטרליה לא זקוקה להחלשת המטבע שלה על מנת לשמור על כלכלתה האיתנה.

היות והריבית האפסית בארה"ב לא צפויה לעלות גם לא עד לסוף שנת 2011 ובנוסף מבצע הפדרל ריזרב הרחבות מוניטאריות בעלות משקל סגולי רב התואם לתפיסתו כי דולר חלש טוב לכלכלה האמריקאית אל מול הכלכלה העולמית, יש סיכוי סביר שניראה המשך מגמת החלשות הדולר בעולם גם בשנה הקרובה, אומר ליבוביץ'.

תחום הסחורות הוא לא פחות חשוב ממלחמת המטבעות המתרחשת למול עינינו וגם לא פחות ספקולטיבי. בדרך כלל המתאם בין דולר לסחורות הוא ישיר ביחס הפוך, כלומר החלשות הדולר מזניקה את הסחורות וההיפך. הדבר בא בעיקר לידי ביטוי בזהב ובמתכות בכלל שמאוד רגישות לשינויים בדולר אך גם באנרגיה ובסחורות החקלאיות. כאשר קיים חשש מדולר נמוך או מהתפרצות אינפלציונית עולמית בעקבות כל ההרחבות המוניטאריות והדפסות הכספים, אנו עשויים להיות עדים לנהירה של משקיעים לכוון הסחורות שכאמור גם הם אפיק השקעה מאוד ספקולטיבי.

בנק ישראל חותר לריבית ריאלית אפסית

בנוגע לכלכלה המקומית אומר ליבוביץ' כי הריבית צפויה להתייצב תוך שנה על 3% . נתוני מדד המחירים לצרכן שהתפרסמו השבוע מלמדים על כך שהאינפלציה נמצאת בשליטה ועומדת בתוך היעד שהציב בנק ישראל וגם זו החזויה על פי השוק 12 חודשים קדימה.

"כאן מגיעה השאלה המתבקשת מה ההשלכה של עליית המדד ב-0.3% לגבי החלטת הריבית בסוף החודש? נזכיר כי המשך העלאות ריבית בארץ עשויות לאותת למשקיעים זרים לבוא ולהשקיע בשקל, לחזק אותו ולהמשיך להחליש מולו את הדולר האמריקאי. הנגיד ממשיך במטרתו להגיע לריבית ריאלית אפס כאשר הוא מבצע זאת בצורה מתונה ואיטית כדי לא לפגוע בדולר כפי שהתבצע עד כה".

דולר חלש מול השקל, כפי שידוע לכולם, פוגע בכושר התחרות של היצואנים אל מול מתחריהם בחו"ל. וזאת דילמה שעדיין נושפת בעורפו של הנגיד סטנלי פישר. ישראל היא מדינה שחלק ניכר מהתל"ג שלה נבנה מיצוא וזו סיבה מספיק טובה למה הנגיד רוכש באופן מאסיבי דולרים על מנת לא לפגוע ביצואנים. מאידך סיבה מספיק טובה התומכת בהעלאת הריבית היא כתפוח אדמה לוהט בידיו של הנגיד - מחירי הנדל"ן הגואים.

בפעם האחרונה שהוא העלה ריבית, הנגיד הבהיר כי ביצע זאת במטרה לצנן את מחירי הנדל"ן ובנוסף כדי לעורר קצת את הממשלה לבצע מהלכים מקבילים. הנגיד יודע שהעלאות ריבית קצובות בשיעור של רבע אחוז אין בהן משום לפתור את בעיית הנדל"ן בישראל, מצד שני קיים החשש כי ריבית גבוהה יהיה בה משום החלשה נוספת של הדולר והפגיעה ביצואנים עלולה להיות קריטית מבחינת המשק הישראלי.

לכן, אומר ליבוביץ', כל עוד האינפלציה בשליטה והריבית בארה"ב היא סביב האפס וגם לא צפויה לעלות, ההערכה היא כי הריבית לא תעלה אל מעבר לריבית ריאלית אפס כלומר בסביבות 3% שנה מהיום. הצעדים שנוקטת בהם הממשלה לצינון מחירי הנדל"ן כגון: תמריצים לקבלנים, פטור ממס שבח, הפשרת קרקעות, הטלות מיסים על רכישת דירות להשקעה ועוד משחררות את הנגיד מהצורך להשתמש במכשיר הריבית כדי לצנן את שוק הנדל"ן.