יועמ"ש רשות המסים: "אין פרגון ברשות, רק רוע"

"אני לא רואה את עצמי מועמד למנהל רשות המסים. המועמדות הזאת עלתה בתקשורת בלבד, וכל העיסוק בזה הוא קצף על פני המים, לא יותר מזה. כששאלתי את עצמי אפרופו הכתבות בעיתון אם אני רוצה להיות מנהל רשות המסים, הגעתי למסקנה שאני לא רוצה, ולכן לא אגיש את המועמדות שלי לתפקיד כשהמנהל יהודה נסרדישי יסיים את תפקידו".

עו"ד משה מזרחי, היועץ המשפטי של רשות המסים, לא מתלבט, לא מהסס ולא מגמגם כשהוא מצהיר את ההצהרה הנחרצת הזו. להפך - הוא יודע מה הוא רוצה ומה לא, ונמאס לו שמפרסמים עליו דברים שאין להם עוגן במציאות.

לאחרונה הוא ראה את שמו מככב פעם אחת יותר מדי בעיתונים הכלכליים תחת כותרת דומה, בוורסיה כזו או אחרת: "המועמד הבא למנהל רשות המסים נחקר בעבר כחשוד שמסר מידע על פרשת רשות המסים לגורם מחוץ לרשות".

בראיון מיוחד ל"גלובס" מסביר מזרחי למה הוא סוגר בעצמו את הדלת לתפקיד ראש המערכת, אבל רק "נכון לעכשיו"; משיב לביקורת על כך שהוא פסול מלכהן בתפקיד עקב חשדות פליליים מהעבר; ומבהיר כי תופעת ה'עליהום' על מועמדים לתפקידים בכירים במגזר הציבורי הורסת לכולנו. "כולנו נצטער על כך כשאנשים מצוינים ידירו את רגלם לחלוטין מתפקידים ציבוריים", הוא אומר.

את הריאיון הוא פותח בנימה חיובית. "אני אוהב את התפקיד שלי. הגעתי למצב שהיום אני עוסק בעשייה המקצועית והמשפטית ברמה הגבוהה ביותר ברשות המסים. ההחלטות המשמעותיות ביותר עוברות דרכי, אני מנהל אופרציה מאוד גדולה 'במשרד עורכי דין' שמעסיק יותר מ-100 עורכי דין שמנהלים אלפי תיקים בבית משפט. אני אחראי גם על כל החקיקה ברשות המסים, כל הרפורמות הגדולות שקורות בשנים האחרונות ועל הקשר עם כל הלשכות של המייצגים במדינה.

"בין זה לבין להיות מנהל רשות המסים, מפריד קו דק - זה בסך-הכול להוסיף הרבה מאוד ניהול, ניהול של 5,000 עובדים. אני לא בטוח שבשלב הזה בחיי אני רוצה להתחייב לנהל מערכת כזאת גדולה. להיפרד מהחלק המקצועי ולעסוק יותר בניהול. זה בעצם לב-ליבו של הנימוק למה אני לא רוצה להיות מנהל רשות המסים. להיפרד מהמקצוענות וללכת לכיוון הניהול, זה לא משהו שאני רוצה בו היום".

- זה לא קשור לביקורת שעלתה לאחרונה על כך שאתה לא יכול להיות מועמד לתפקיד עקב החשדות שעלו נגדך לפני כ-3 שנים, שהעברת מידע פנימי לאיתן רוב, מנהל רשות המסים לשעבר וידידך, על בדיקה שהתבצעה בנוגע אליו ברשות המסים?

"כאזרח במדינת ישראל צר לי מאוד על זה שכל מועמדות לתפקיד בכיר הופכת להיות מסע השמצה אחד גדול, ולא משנה מי המתמודד. זה לא משהו שמעודד להגיש מועמדות לתפקידים בכירים, אבל זה לא השיקול המכריע בשיקוליי. זה אחד מהשיקולים, אבל לא המכריע.

"אני חושב שהמדינה לא תצא נשכרת מזה שאנשים טובים לא יבואו לשירות הציבורי, כי זה באמת מסע החניכה שעושים להם, שמונע על-ידי אנשים אינטרסנטים מכל מיני מקומות, הוא קשה ביותר. כולנו נצטער כשנראה את התוצאות של הדבר הזה בפרספקטיבה של זמן".

לאחרונה אמר מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, ל"גלובס" כי בעקבות אותן חקירות ישנות, שהסתיימו בכך שהוחלט שלא לפתוח נגד מזרחי בהליכים פליליים, "המשך תפקודו של מזרחי ברשות המסים הוא בעייתי ביותר, ויש בו פתח לפגיעה בטוהר המידות של השירות הציבורי".

"תרבות הטוקבקים משתלטת"

מזרחי לא מבין את הגישה הזו. "אני לא יודע מה עומד מאחורי דבריו של המבקר. למבקר המדינה הפתרונות. אני מניח שיש אנשים בסביבתו שמלהיטים את היצרים. מבחינתי, זה עוד שיקול לא להתמודד לתפקיד מנהל רשות המסים. זה בטח לא מוסיף למוטיבציה".

מעבר לכך, מוסיף מזרחי לאחר עוד רגע של מחשבה, "למבקר המדינה יש מעמד, אבל מי שבסופו של דבר מכריע בעניין הזה זה היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות, ומבחינתם אין שום בעיה שאמשיך לכהן בתפקידי, ואין שום מניעה מבחינתי להתמודד לכל תפקיד שאבחר. כל התיקים האלה נסגרו, וזה הכול מיחזור של חומר ישן. אני מבחינתי גמרתי את הסיפור הזה מזמן".

- אתה מרגיש שזה כתם שירדוף אותך בכל פעם שתתמודד לתפקיד?

"לא חושב שזה כתם שירדוף אותי. הוא לא רודף אותי היום ולא ירדוף אותי בעתיד. הסיפור הזה נגמר. מבחינתי ומבחינת המערכת המשפיעה, היועמ"ש והפרקליטות, זה כבר נסגר, וזה מה שחשוב".

- אבל גם מתוך הרשות לא תמיד מפרגנים לקולגות. יש תחושה לפעמים שהרשות היא כמו קן צרעות.

"יש בזה משהו. יש חוסר פרגון. יש קומץ קטן מאוד של אנשים שעושים את הרעש הכי גדול, שהם אנשים מאוד לא מפרגנים, נקמנים, מרירים, שמניעים תהליך של חוסר פרגון ואפילו השמצה של אנשים אחרים במערכת. אבל הרוב הגדול של המערכת הם אנשים מצוינים שהם הקול הדומם, השפוי והטוב, המקצועי והדעתני. החלק הלא מפרגן זה קומץ אנשים מאוד קטן שמקלקל את האווירה ברשות המסים ואת התדמית שלה כלפי חוץ.

"לצערי הרב, קשה מאוד לטפל באנשים האלה. מצד שני, זה תהליך שקורה בכל המדינה. יש פחות פרגון, הרבה השמצות, ומשתלטת תרבות הטוקבקים שלדעתי פרקה כל עול".

- ארץ אוכלת בכיריה?

"אין ספק. כל מי שקצת מתבלט ומתקדם בתוך המערכת, בתוך רשות המסים, יש הרבה אנשים שחושבים איך לטמון לו פח ואיך לקלקל לו את זה, במקום לפרגן לו. אין היום רגש של פרגון שיוצא החוצה. מה שיוצא החוצה זה רק הרבה מאוד רוע וקלקול. זה קורה בכל הארץ.

"חבל מאוד - כי את התוצאות נראה בשנים הבאות. אנשים ידירו את רגלם מהשירות הציבורי. אגב, אני שומע את זה מתוך הסקטור הפרטי היום. אנשים מהסקטור הפרטי אומרים לי 'לבוא היום לרשות המסים זה ממש התאבדות'. זה עצוב לשמוע את זה, אבל קשה לי להתווכח עם זה".

מזרחי סבור כי תהיה לכך בהכרח השפעה על הליך איתור מועמדים ראויים להחליף את נסרדישי. "זה ישפיע על אספירציות של אנשים לבוא לתפקיד, בין מבפנים ובין מבחוץ. אבל מעבר לעניין של רצון או לא רצון, יש גם בעיה קשה של ניגוד עניינים של אנשים שבאים מבחוץ שצריך לפתור אותה. כמעט על כל מועמד חיצוני טוענים שיש לו ניגוד עניינים כזה או אחר, וזה מקשה מאוד על המדינה לגייס בכירים טובים לשורותיה".

"אני צריך להוכיח משהו?"

מזרחי, 47, נולד וגדל בשכונת נחלאות בירושלים. אביו היה פועל בניין. אמו עקרת-בית. לאחר שחרורו מצה"ל למד ראיית חשבון וכלכלה באוניברסיטה העברית, ובמקביל עבד כעוזר פרלמנטרי בכנסת. לאחר לימודיו החל לעבוד במשרדי מס הכנסה בירושלים, ובמקביל למד משפטים.

ב-1994 הוא התמחה בפרקליטות אצל עו"ד לאה מרגלית, לשעבר מנהלת המחלקה הפיסקלית בפרקליטות המדינה, ובהמשך עבד שם מספר שנים. בתקופה זו התיידד עם משה לדור, אז פרקליט מחוז ירושלים והבוס האהוד, כהגדרתו של מזרחי, וכיום פרקליט המדינה. מרגלית ולדור הפכו לדמויות משמעותיות בחייו, מעין "מורי דרך".

אחותו של מזרחי, עדנה אלפסי, נחשבת לאישה החזקה ביותר בנציבות שירות המדינה. אלפסי היא גם חברה טובה של איתן רוב, מי שהיה הממונה על אגף המכס-מע"מ ואחר-כך מנהל רשות המסים.

עם משפחה וחברים כל-כך מקושרים, לא מפתיע שהביקורת כלפי מזרחי לא החלה היום, לקראת המירוץ על הנהלת הרשות, אלא שנים קודם לכן, כשעוד היה מועמד אלמוני יחסית לתפקיד היועץ המשפטי ברשות.

ב-2002 מינה רוב את מזרחי לתפקיד היועץ המשפטי לאגף מכס-מע"מ, בין השאר על רקע המלצתם החמה של מרגלית ולדור. 3 שנים מאוחר יותר, ב-2005, מזרחי קודם שוב, הפעם לתפקיד היועץ המשפטי של הרשות. אז גם החלו הרינונים על כך שמועמדים שנחשבו לעדיפים, בעיקר עו"ד שולה בנדל, לא היו מקושרים כמותו ולכן נדחקו הצידה.

- הביקורת שהתחילה אז מלווה אותך עד היום.

"אז מה? מאוד קשה בחיים הציבוריים להתגונן כל הזמן נגד טענות שעולות מכל מיני אנשים, אבל בעיניי הרזומה שלי מדבר בעד עצמו. כל מי שרואה את הרזומה שלי יכול להחליט בעצמו אם קיבלתי את התפקיד שלי בדין או לא. אני רואה חשבון, עורך דין, עם ניסיון של הרבה מאוד שנים בפרקליטות והתעסקתי במסים כל החיים שלי. כשהגעתי לתפקיד ב-2004 כבר הייתי 12-13 שנה בעולם המסים, עם השכלה חשבונאית, כלכלית ומשפטית, ניסיון כמנהל מחלקת מסים בפרקליטות מחוז ירושלים וכיועץ משפטי של מע"מ ומכס. אני עוד צריך להוכיח למישהו משהו?"

- ובכל זאת נטען נגדך שאתה מתקדם בזכות אחותך וחבריך. זה לא מתסכל?

"זה קצת מתסכל, אבל בסופו של יום אנשים שבאמת מכירים אותי יודעים מי אני. אני לא יכול להתווכח עם כל בן אדם שמטיח ביקורת. צריך לראות גם מה עשיתי בתקופה הזאת, מה עשיתי במחלקה המשפטית, מה קורה מול הגורמים שאני עובד מולם, בהם משרד המשפטים, הסקטור הפרטי, אנשי העסקים ועורכי הדין, ומה קורה בתוך המחלקה המשפטית עם האנשים שאני עובד איתם יום-יום.

"אני חושב שהתיאור שלי על-ידם יהיה טוב מהמצופה. היו לי המלצות מאוד משמעותיות מאנשי משרד המשפטים, הבכירים ביניהם, בתוספת הרזומה והעשייה שלי, שמדברת בעד עצמה, אין לי צורך להתגונן. זה מה יש, זה אני. אני מציג את עצמי כמו שאני".

העשייה שעליה מדבר מזרחי נוגעת בעניינים המהותיים ביותר המתרחשים במשק היום. אחד הנושאים הכבדים המונחים זה זמן על שולחנו הוא שיעור המס שיוטל על שותפויות הנפט והגז הטבעי, המדיניות הפיסקאלית בנוגע למשאבים שיפיקו, אשר מהווה בסיס למסקנות ועדת ששינסקי. אבל על כך הוא לא מוכן לדבר.

"הוחלט ברשות שמכיוון שנסרדישי הוא חבר ועדת ששינסקי, הוא היחיד שיגיב בנושא הזה, אם אכן נמצא לנכון להוציא תגובה", נמסר מדוברות הרשות בשמו.

הטייקונים הם לא האויב

על מהלכים אחרים שיזם בעבר ומשפיעים על המשק כיום אין למזרחי בעיה לדבר. כך למשל, הוא גאה על תמיכתו ברפורמה במיסוי לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, שפורסמה בספטמבר 2008 (חלה רטרואקטיבית מינואר 2007), ומעניקה להם פטור ממס ומדיווח בישראל לתקופה של 10 שנים על נכסים והכנסות שמקורם מחוץ לישראל.

- כמה כסף זה הכניס למדינה?

"אני מסתכל על זה בצורה של מאקרו. כשהתחלנו את הרפורמה, זה היה ערב משבר, היה חשש שישראל הולכת להיכנס למשבר הגלובלי ולא ידעו לאן זה יתפתח. חשבנו איך להביא כסף למדינה, כסף אמיתי ונזיל, וחשבנו איך להתנהג עם החברות שנכנסות למשבר כלכלי עמוק.

"אני חושב שיש לנו תרומה ממשית למה שקורה היום במשק. זה משק שיש בו הרבה משקיעים זרים, יש בו תנועה טובה של כסף, יש בו אנשים שחוזרים ובאים לגור במדינה. יש לנו תרומה לכל האווירה הכלכלית שנוצרת פה.

"בנוסף, נכנס הרבה מאוד כסף, עשינו ייבוא של כסף למדינת ישראל. רשות המסים, כחלק ממשרד האוצר, תרמה את חלקה. מה באמת עוזר, התוכנית הזאת או התוכנית אחרת, וכמה היא עוזרת? אין לי מדד מדויק, אבל כל מה שעשינו ב-3 שנים האחרונות עזר מאוד לזה שהמשק נמצא היום במקום יותר טוב ממדינות העולם".

מזרחי לא אהב את הביקורת על הרפורמה, שטענה כי רשות המסים "עוזרת לטייקונים", ועוד הרבה פחות את הספורט הלאומי של "להתנגח בטייקון התורן". "אני ממש לא אוהב את האווירה הזו שנוצרת כאילו שהטייקונים הם אויבים, שאנשי העסקים העשירים הם אויבים. אלה שטויות".

לדבריו, הרשות מתייעצת רבות עם השוק הפרטי ועם אותם "טייקונים". "אנחנו מנסים לראות איפה הבעיות של השוק הפרטי כדי לעזור לאנשי עסקים לפתח את הכלכלה. זה לא נכון להילחם בהם ולהסתכל עליהם כאויבים. צריך לראות אותם כאנשים שמניעים את הכלכלה שלנו.

"כולנו חיים מתוך הפעילות הכלכלית שלהם במשק, והרשות היא נדבך מאוד מאוד גדול, חזק ורציני לשימון של הגלגלים האלה. אם אנחנו נתקע את כולם עם חקירות, חקיקה דרקונית ומדיניות הרסנית, נראה את התוצאות מהר מאוד. לכן, אנחנו כרשות לא שם. בשנים האחרונות אנחנו חושבים איך לגרום לוודאות יותר גדולה בדיני המסים, וכל הפעולות שלנו יוצאות מנקודת מחשבה איך לסייע למשק ולתקציב המדינה".

בכל מקרה, מבהיר מזרחי חד-משמעית, "אנחנו לא עוסקים ברדיפה של אנשים ולא עוסקים בלתפוס אנשים שהם חפים מפשע. אנחנו כן רוצים שאנשים כולם ישלמו מסים ושהנטל יתחלק על כולם שווה בשווה".

בעניינים הללו בולט לטובה הרקע הכלכלי-חשבונאי של מזרחי, שרואה את תחום המס כתחום שהולך יד ביד עם המדיניות המאקרו-כלכלית של ישראל. "אנחנו תמיד נמצאים שם. אם צריך לעודד פעילות כלכלית בפריפריה - אנחנו שם; להביא משקיעים זרים - אנחנו שם; להביא כסף לישראל - אנחנו שם; כל זה ביחד מראה שאנחנו כנראה עושים את הדבר הנכון".

"לא הרגנו את קבוצות הרכישה"

ומה עם תחום הנדל"ן? גם שם הם עושים את הדבר הנכון? דווקא בתקופה שבה סוערות הרוחות סביב בועת המחירים המאמירים והקושי של זוגות צעירים לרכוש דירה, פרסמה הוועדה לבחינת מיסוי קבוצות הרכישה, בראשותו של מזרחי, את מסקנותיה, שלפיהן בין השאר יוטל מע"מ על הקרקע לרוכשים בקבוצות רכישה שירכשו קרקע מאדם פרטי.

היו מי שטענו כי ההמלצות הללו יהרגו את קבוצות הרכישה, שהן בעיני רבים סוג של מקלט למי שמחפש מחירים נוחים יותר. אך הטענות נדחו, וב-1 בינואר 2011 ייכנסו לתוקף המלצות הוועדה.

מזרחי עומד על כך שזה לא ישנה דרמטית את המצב כיום. "זה לא יהרוג כלום. צריך להבין שהמרכיב המשמעותי בהמלצות זה הטלת מע"מ על רכישה ממוכר פרטי לקבוצת רכישה. רוב הקרקעות לא מוחזקות היום על-ידי אנשים פרטיים, לכן זה מצטמצם למספרים מאוד נמוכים.

"דבר שני, לא הלכנו עד הסוף. לא המלצנו להטיל גם מע"מ, גם מס רכישה על היזם וגם מס רכישה על הרוכשים. ויתרנו על מס הרכישה של היזם, שזו הקלה משמעותית ביחס למדיניות ששררה עד היום.

"דבר שלישי, לא הטלנו מע"מ על כל המרכיב של ההיטלים מול העיריות. בעוד שקבלן משלם מע"מ גם על ההיטלים כשהוא מוכר דירה לאדם פרטי, אנחנו לא הלכנו רחוק עד כדי כך".

- מה זה אומר לאדם שרוצה להצטרף ב-1 בינואר לקבוצת רכישה?

"שזה לא יבטל לגמרי את היתרון של קבוצות הרכישה. זה מה שעולה מהמחקרים שעשינו. זה מצמצם במקצת את היתרון, אבל לא מאיין אותו. היה ברור לי שאם לא נטיל מס בכלל, יבואו ויגידו 'נתת יתרון לקבוצות רכישה, למה עשית את זה' וכו' וכו'. אם הייתי מטיל את כל המיסוי שמוטל על קבלנים, הביקורת היתה הפוכה. אז מצאנו פשרה, אבל ברור שתמיד יהיה מי שיבקר. אני מציע שיבחנו אותנו בפרספקטיבה של זמן.

"לפני 3 חודשים הגיע אליי אחד מהנציגים לשעבר של מס הכנסה, ואמר לי 'הייתי המקטרג העיקרי שלך כשהובלת את השינוי בעניין הרולינגים במס הכנסה, חשבתי שתהרוג את כל הרולינגים ושאתה שם מקלות בגלגלי המשק. היום אני מבין שמה שעשית ייזכר לדורות כשינוי המהותי ביותר והנכון ביותר שנעשה במס הכנסה בעניין הרולינגים'. אמירה שעשית את הדבר הנכון זה לא בא ברגל. אני מניח שזה יהיה דומה גם בעניין קבוצות הרכישה".

"זה תפקיד שוחק. מדיר שינה"

מזרחי עומד בצומת המרכזי שבו נפגשות כל דרכי הרשות ומכוון את התנועה. מבחינתו, הכול זורם לכיוון הנכון. הוא אוהב מה שהוא רואה. "מבחינת המדיניות הכלכלית והרפורמות הכלכליות שאנחנו מובילים ביחד עם משרד האוצר, אין לנו בעיה שם", הוא אומר.

עם זאת, אפילו חייל מורעל כמוהו לא יכול להתעלם מהבעיות ביחידה שלו: "מבחינת המצב המוראלי והתעסוקתי בתוך רשות המסים, יש מקום לשיפור", הוא מודה.

"עברנו טראומה מאוד קשה ב-2007 (עם התפוצצות פרשת רשות המסים). אמרתי אז לשר האוצר שייקח 10 שנים עד שנצא באמת מהמשבר הזה. היום אנחנו 4 שנים אחרי, ואנחנו בנקודת יציאה. אני לא חושב שנפרדנו מהמשבר, הרסיסים שלו ילוו אותנו בשנים הבאות, אבל אנחנו במקום טוב לכיוון היציאה".

- מה זה אומר?

"שנסרדישי היה האדם הנכון במקום הנכון - להיות מנהל רשות המסים. זה לא אומר שעשינו מספיק כדי להילחם על כל בן אדם מקצועי שעוזב את רשות המסים, שאנחנו לא צריכים להילחם על הפן התעסוקתי של העובדים, על איך לשפר את שכרם, או שנתנו את הגיבוי ואת האומץ לכל האנשים לקבל החלטות כמו שצריך, אבל אנחנו בדרך הנכונה".

הראש תמיד בעבודה

אם כבר מדברים על אומץ לקבל החלטות, אחת התופעות שמטרידות את מזרחי היא המשפטיזציה של כל הליך ברשות, שנובעת מהיעדר האומץ שעליו הוא מדבר.

"בתור יועץ משפטי אני מרגיש את המשבר ברשות בכך שכל ההחלטות מגיעות למחלקה המשפטית, כדי שאנחנו ניתן את הכיסוי המשפטי להחלטה", הוא אומר. "זה לא אמור להיות כך, לא עד כדי כך. יש ברשות חשש מלקבל החלטות, והרבה פעמים יותר קל לפטור את עצמך בלהעביר את זה ליועץ המשפטי כדי שהוא יחליט".

גם בלי הפניות המוגברות, העומס על המחלקה המשפטית של מזרחי אדיר. המחלקה מטפלת בהחלטות הרשות בפן האזרחי, בכל הליכי החקיקה, בניהול התיקים הפליליים בתחום המסים ובקשר עם הפרקליטויות השונות. עבור מזרחי זה אומר שהעבודה לעולם אינה נגמרת.

"סדר היום שלי מאוד אינטנסיבי, והוא כמעט לא נגמר. גם כשאני מגיע הביתה בערב יש עוד SMS'ים ושיחות. מ-9 בבוקר זה נמשך עד 21:00-22:00 בלילה. אחרי זה זה ממשיך בראש והרבה פעמים גם מדיר שינה.

"כשיש החלטות קשות, זה מדיר שינה. ויש החלטות קשות כל הזמן על השולחן. אם זה כסף מאוד גדול שיש לנישום כזה או אחר, ואם זה חקירה פלילית שצריך להתחיל לגבי אדם כזה או אחר. תמיד יש שריפות לכבות. אלה החלטות מאוד קשות שהרבה פעמים הן דיני נפשות. אני הולך לישון עם זה", הוא מתאר, ומודה כי "זה תפקיד מאוד שוחק, והוא לא נגמר בעצם. אני כל הזמן בעבודה. גם כשאני בחופשה אני בעבודה. הראש תמיד שם, גם אם המחשב סגור. 24 שעות אתה בתוך התפקיד, וזה בא על חשבון הכול".

- על מה מוותרים?

"זו נקודה כאובה. אתה מוצא את עצמך מסתכל לאחור ואומר לעצמך שהפקרת הרבה מאוד חלקים בחיים שלך. אני פתאום רואה את הילדים שלי, שהם כבר גדולים - יש לי ילדה בת 16, ילד בן 13 וילדה בת 7 - ואומר לעצמי איך עברו השנים בלי שלקחתי חלק משמעותי יותר בגידול ובטיפול בהם.

"גם התחביבים שלי הוזנחו. אני קורא הרבה פחות מאשר בעבר. יומיים בשבוע לפחות הייתי בסינמטק הירושלמי רואה ולומד קולנוע, היום אני לא עושה את זה. לא נעים להגיד, אבל זמן לעצמי לא קיים".

- מה בכל זאת עושים כדי להירגע? להשתחרר מהעבודה?

"אני קורא קצת, שומע מוזיקה ורואה סדרות שאני מקליט. אני מאוד אוהב קולנוע בדיוני, סדרות בדיוניות כמו סטאר-גייט. זה משהו שאני רואה כדי להתפרק ולהפסיק לחשוב. אבל הטרדה היומיומית בתפקיד שלי היא כל-כך גדולה וכל-כך משתלטת, שאני לא פנוי גם כשאני פנוי".

כשהוא מרשה לעצמו לחלום על קריירה אחרת, מזרחי מוצא את עצמו בעולם שונה לחלוטין מעולם הכלכלה-חשבונאות-משפט-פרקטיקה שבחר לעסוק בו. "הקריירה החלופית שלי היתה בעולם הרוח. של ספרות, של כתיבה או ביקורת על כתיבה או אקדמיה של ספרות. זו פנטזיה, לעסוק יותר בעולם של הרוח. אבל אני מאמין שמתישהו אני עוד אעשה את זה".

לא פוזל לשוק הפרטי

- אחרי עשייה של שנים ברשות, לא מפתה אותך לצאת לסקטור הפרטי?

"המחשבה הזאת חולפת כל הזמן בראש, לי ולכל אחד מאיתנו שנמצא במערכת, מי יותר ומי פחות. בשלב הזה אני עדיין לא פוזל לשוק הפרטי. אני עדיין יכול לתרום, יש לי תפקיד מרתק, וכל יום מחדש אני חווה חוויה אחרת לגמרי. כרגע לא בא לי לעזוב.

חוץ מזה, אני בן אדם לא חומרני. אני לא רץ אחרי מותגים ולא אדם של שואו-אוף. זה לא משהו שבוער בי. יכולתי לעזוב אפילו לפני 5 שנים, ללכת לשוק הפרטי ולהרוויח יותר, אבל זה לא משהו שמדבר אליי כל-כך".

- מבחינתך, סתמת את הגולל על ההתמודדות לתפקיד מנהל רשות המסים בכל שלב בקריירה שלך, או שזה נכון רק להתמודדות הקרובה?

"זה נכון לעכשיו בלבד. אני לא פוסל אפשרות להתמודד על התפקיד בעתיד. בכלל, אני לא פוסל שום אפשרות לשינויים בקריירה שלי".