עו"ד רועי בלכר, מסנגוריו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, מתכוון לערער לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, על פסק הדין שבו הורשע בעבירות של התנהגות שאינה הולמת ופגיעה בכבוד המקצוע, בעקבות הביקורת שמתח בראיון ב"גלובס" על מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס.
אתמול (ד') נגזר על בלכר עונש קל יחסית בבית הדין המשמעתי המחוזי - אזהרה שתירשם בתיקו וכן קנס לטובת קופת לשכת עורכי הדין בסך 3,000 שקל.
בלכר הורשע בדעת רוב בעבירות המשמעתיות, לאחר שכינה את לינדנשטראוס "תקלה", "רודף פרסום", והוסיף "אני מקווה שבמינוי הבא של מבקר המדינה נחזור לשפיות".
"הנאשם בתיק זה חצה את גבולות המותר של חופש הביטוי", נכתב בדעת הרוב, "וחדר הרבה מעבר לשטח הסובלנות. מדובר בדברים בוטים, שימה ללעג ולקלס של המושמץ ללא הפעלת מנגנונים של ריסון עצמי, בקרה ושיקול-דעת ראוי".
"היינו המומים"
אמש נשמעו, לפני מתן גזר הדין, הטיעונים לעונש. נציג ועדת האתיקה, עו"ד הרווי בורטון, ביקש להטיל על בלכר 6 חודשי השעיה על-תנאי; ומנגד סנגורו של בלכר, עו"ד נבות תל-צור, ביקש מהדיינים להסתפק בהרשעה עצמה ולא לצרף לה רכיב עונשי.
בניגוד לעצתו של תל-צור, פנה בלכר לבית הדין בנאום נרגש, שבו הסביר את הרקע לדברים שאמר בגנותו של מבקר המדינה. בדבריו הוא שב והדגיש את ההצדקה שהיתה לו למתוח ביקורת על התנהלותו של לינדנשטראוס.
"אני מכיר את אולמרט מאז שטיפלנו, אלי זהר ואני, בעניינו בבית הדין של הליכוד בשנת 1999", אמר בלכר, "מאז ליווינו אותו, כולל כשהיה שר התמ"ת וגם ביום שבו הפך לראש הממשלה בפועל, עם אשפוזו של ראש הממשלה אריאל שרון. כשהגיעה לידינו הטיוטה הראשונה של דו"ח מבקר המדינה, במארס 2006, בנוגע לשוויו של בית אולמרט ברחוב כ"ט בנובמבר, היינו המומים. היה מדובר בתקופת בחירות לכנסת, בנושא שמבקרי מדינה קודמים לא נכנסו אליהם כלל".
דייני בית הדין ניסו לעצור את שטף דיבורו של בלכר ולהזהירו כי דבריו אינם מסייעים לו, אך בלכר המשיך. "הביקורת על מבקר המדינה, שלי ושל רבים אחרים, היא לגיטימית. הפכתי והפכתי בראשי את הביטוי 'רודף פרסום', ואני לא יודע איך אפשר לומר זאת אחרת. יש תחושה שדברים נעשים מתוך שיקולים שחלקם אינם ענייניים, חלקם שיקולים תקשורתיים".
"עמדה לגיטימית"
בלכר הציג מכתב קודם שכתבו הוא וזהר ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, ובו דברי ביקורת נגד לינדנשטראוס, שגם בגינם הוגשה תלונה לוועדת האתיקה. ואולם לדבריו, הוועדה ביקשה ממנו להתייחס לסעיפים מסוימים במכתב, בעוד שסעיפים אחרים כללו ביטויים חריפים בהרבה מאלה שבגינם הוגשה נגדו בסופו של דבר קובלנה משמעתית.
"סברתי כי ההתבטאויות שלי לגבי המניעים של חלק מדו"חות הביקורת הן ראויות", אמר בלכר. "בראיון עצמו, כשנשאלתי לגבי המבקר ולגבי החשב הכללי לשעבר ירון זליכה, כל הזמן היה בראשי לא לחרוג מהמידה מותרת - אבל כן למתוח ביקורת".
"אני חושב שהבעתי את עמדתי הלגיטימית", המשיך בלכר. "האמירה 'רודף פרסום' היא אמירה ביקורתית חריפה, אין ספק, אבל אין דרך אחרת להביע את הרעיון חוץ מהביטוי הזה. אני ידוע כאדם שאומר את מה שהוא חושב. חלק מהביטויים שלי היו בלתי מוצלחים, הביטוי 'תקלה' והביטוי 'שבפעם הבאה נחזור לשפיות' הצדיקו התנצלות. הביטויים האלה היו שגיאה גסה, וההתנצלות שלי היתה במקום, אך הדברים הם בתחום הנימוסים וההליכות ולא מהווים עבירת משמעת".
"חופש הביטוי יקר לכולנו כחברה דמוקרטית", סיכמו הדיינים בגזר הדין, "אלא שעל ציבור עורכי הדין מוטלת חובה בסיסית לעמוד על משמר כבוד המקצוע. מקובלת עלינו העובדה שעצם ההרשעה מהווה מכה קשה. אנו תקווה שהנאשם למד את פרקו ויפנים את הלקח הנדרש בהמשך דרכו המקצועית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
