לזהות מראש שינוי במחיר

נא להכיר: אזור איזון היסטורי - אמצעי טכני שמסייע בקבלת החלטה על פקודות מסחר

בסקירה זו אביא את אחת הדינמיקות החשובות יותר בעיניי בהתנהלות המחיר של נכסים פיננסיים והיא: אזורי האיזון.

אזורים אלו מתקיימים בכול הנכסים ובכול הטווחים. הם למעשה משמשים כמפה של אזורי מחיר, בהם היה יתרון להיצע, לביקוש, או שבהם התקיים שוויון ביניהם.

אזורי האיזון גם מהווים את אזורי המחיר הסבירים ביותר לשינוי הבא בתנועת המחיר. קיומם מאפשרת לסוחר הפעיל לדעת מראש על המיקומים במחיר שבהם יש הגיון לקחת רווחים, להגדיל פוזיציה, לצאת מפוזיציה, או לקחת עמדה חיובית לגבי הנכס.

כמו כל הכלים הטכניים, זהו עוד נדבך בארסנל הקיים של הסוחר, והמשקיע, אבל זהו אחד החשובים יותר בעיני בגלל אופיו המנבא את הנולד.

אבהיר זאת על ידי דוגמא פשוטה: ממוצע נע או מתנד מומנטום ינועו על פי מה שהמחיר עשה בעבר המיידי ביחס לטווח המסחר. לכן, המשתמשים בכלים אלו בלבד, יכולים לקחת החלטות כאשר המחיר כבר הראה לנו את כוונתו ועשה כבר כברת דרך. לעיתים, מגיע בדיוק אז התיקון הבלתי נמנע וגורם לסוחר להיכנס לחוסר הביטחון הקשה כל כך אנושית.

אזורי איזון אינם כאלה. הם מחושבים על פי סטטיסטיקת עבר ומציגים תמונה שאינה קשורה לתנועה של המחיר כרגע. הם דומים מאוד מבחינה זו לרמות תמיכה והתנגדות.

מה הם אזורי האיזון? לפניכם גרף סכמטי של אחד כזה:

משה שלום אזור איזון
 משה שלום אזור איזון

נתוני עבר מייצרים תמונה שבה יש התכנסות לתוך רמת מחיר מסוימת. האזור הקיצוני העליון מכיל יותר היצע, ולכן גורם לירידה לכיוון המרכז. החלק התחתון מכיל יותר ביקוש, ולכן יביא לתנועה מעלה. ככל שהזמן עובר התנועות הופכות קטנות יותר, ומתכנסות לשיאו של איזור האיזון.

אציג בפניכם את תנועות מדד המניות האמריקאי S&P500, אבל הפעם על ידי גרף תוך יומי שלו: גרף השעה. ה

תקופה המוצגת מתחילה מן השעה 18:00 ב-24-10-2010 ועד סיום המסחר של ביום שישי שעבר:

משה שלום סנופי
 משה שלום סנופי

תחילה הסבר על המוצג:

- המחיר מוצג כתרשים נרות ירוקים-אדומים.

- בחלק התחתון של הגרף, מוצג מצבו של אינדיקאטור MACD (אינדיקאטור המחושב מהפרש בין שני ממוצעים נעים המראה את כיוון ועוצמת תנועת מחיר הנכס), יחד עם יחסו לקו הממוצע הנע שלו (9 תקופות) המכונה קו סיגנל:

  1. ירוק - מצב שורי ביותר - MACD מעל ה-0 ומעל הסיגנל.
  2. כחול - מצב שורי מופחת - MACD מעל ה-0 אבל מתחת לסיגנל.
  3. כתום - מצב דובי מופחת - MACD מתחת ל-0 אבל מעל הסיגנל.
  4. אדום - מצב דובי ביותר - MACD מתחת ל-0 ומתחת לסיגנל.

בחלק השמאלי של הגרף מוצגים קוים, ומלבנים, המראים את כמות הפעמים בהם שהה המחיר ברמות שונות. הקריטריונים לחישוב הם:

  1. זמני הדגימה הוא על פי יחידות זמן באורך 15 דקות.
  2. איסוף הנתונים החל ב-19 לאוגוסט 2010, בשעה 12:00. רמת הדיוק של איסוף נתונים הוא 0.25 יחידות מדד.
    לדוגמה: הקו (והמלבן) הארוך ביותר נמצא באזור 1179, וזה מציין לנו ששם שהה המחיר הכי הרבה פעמים על פי המתודולוגיה שהזכרתי.
  3. רבים יראו בחלק הזה של הגרף משהו דומה למה שנקרא "Market Profile" והם יצדקו. הקונספט דומה אבל התצוגה שונה במקצת.
  4. המלבנים הכחולים מציינים את מה שאני רואה כאזורי איזון.
  5. קו המגמה הכחול מציין את הגבול העליון של המשולש המתכנס, אשר חיכינו לפריצתו מעלה או מטה זמן רב יחסית.

כאן אחזור על נקודה קריטית אשר הזכרתי מעלה: אזורי האיזון היו קיימים על הגרף לפני הפריצה של קו הגבול העליון של המשולש (2 - אליפסה כתומה). זהו כוחם. הם קיימים כדי לעזור לנו להעריך את מהות התנועה לפני שהאירוע המגמתי הקובע מתרחש.

כך ניתן היה לנצל את אזורי האיזון של דוגמא זו:

1. תחילה, היה עלינו לחכות להכרעה לגבי התנועה המגמתית. שבירה מטה של התמיכה החזקה מאוד של אזור 1170 או פריצה מעלה של קו המגמה הכחול היורד.

2. עם הפריצה, ולקיחת הפוזיציה הראשונה במדד, הצפי היה שהמחיר יגיע לאזור האיזון הבא (3) ויחזור לבדוק את הפריצה. זה כמובן לא קרה, אבל לא היה נדרש מאיתנו לעשות דבר בעניין.

3. מציבים פקודת קטיעת הפסדים באזור האיזון הראשון, ונתונים למדד להמשיך את מסעו צפונה לתוך האזור הבא. הוא עובר אותו, אבל התיקון הראשון בתנועה משתמשת באזור זה כתמיכה (4). לכן, כאשר המדד חוזר מעלה, אמצע או תחתית האזור הזה יכול לשמש כפקודת קטיעת הפסדים החדשה.

4. בסופו של דבר המדד ממשיך לתוך האזור הבא (5) ושם מבצע תיקון בזמן (דשדוש) במקום תיקון עומק. לסוחר יש עכשיו החלטה לקחת רווח, לקדם שוב את פקודת קטיעת הפסדים לתחתית האזור החמישי או להגדיל את הפוזיציה. כל זאת כמובן על פי רמת הסיכון שהוא פועל בה.

5. בסיום הדשדוש המדד ממשיך הלאה לכיוון האזור הבא (6). שם הוא נעצר ובגלל ידיעה כלכלית כלשהיא הוא מבצע "מספריים" (תנועת הלוך ושוב רחבה ומהירה), אשר כנראה מוציא את הסוחר מהפוזיציה על פי פקודת קטיעת ההפסדים. חזרה פנימה יכולה להיעשות על ידי חציית השיאים של אזורים 5 או 6 ,כאשר פקודת קטיעת הפסדים נמצאת בתחתיות שלהם, בהתאמה.

6. המדד ממשיך ועובר את אזור האיזון הקרוב לבא אחריו (7). שוב קיבלנו תנועה חדה מאוד אבל הפעם פקודת קטיעת הפסדים לא קודמה, ולכן הסוחר עדיין בפוזיציה כאשר המדד חוזר מעלה לכיוון 8 ו-9.

תסריט זה נראה קצת "חוכמה בדיעבד" אבל הוא זה המבוצע על ידי רוב הסוחרים המקצועיים בחוזים העתידיים על מדד זה. במיוחד כאשר מדובר באלה הסוחרים על פי הקריאה בזירה האנושית של שיקגו.

תצוגת MACD הראתה לנו את המצבים השורים במדד (ירוק וכחול) אשר אמרו לנו שהפוזיציות הבאות בחשבון הן ללונגים ולא לשורטים. זו שימשה כנקודה חשובה, תומכת החלטה, לתהליך שתואר.

אזורי האיזון נתנו לנו מראש את היעדים הסבירים לתנועה כאשר הגעת המדד אליהם יצר אצלנו את הצורך להחליט על קידום פקודת קטיעת ההפסדים, לקיחת רווחים, יציאה או כניסה חוזרת.

אציין שוב: ניתן ליישם זאת בכול נכס (גם כאלו אשר אינם כוללים מחזורים כמו במט"ח) ולדעתי זה שווה את המאמץ עבור מי שעוניין לעסוק במסחר פעיל.

  • משה שלום הוא מנתח שווקים פיננסיים וכותב באתר "הכול בגרפים" המספק שירותים למשקיעים וסוחרים בשיטת הניתוח הטכני.
  • כל המעוניין להיכנס לרשימת תפוצה לקבלת תזכורות על סקירותיו, וחומרים נוספים, יכול לשלוח אימייל ל- Moshe.Shalom@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא, או בגוף המייל, את המשפט "אני מעוניין להצטרף".
  • משה שלום עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה
  • הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.