בעוד ניצולי השואה מתמעטים והולכים, וחלקם חיים בעוני ובתנאים מחפירים, מחזיק מינהל מקרקעי ישראל נכסים של נספים בשווי של כ-50 מיליון שקל ולא מעבירם לידי החברה לאיתור והשבת נכסי נספי השואה - כך עולה מדוח ביקורת חריף שמפרסם היום (ב') מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס.
גם האפוטרופוס הכללי חוטף ביקורת קשה מהמבקר, וזאת משום שהוא מעכב העברת נכסים של נספי שואה שבניהולו בגלל "בעיית סיווג". לפי ממצאי הדוח, כ-1,000 תיקים לא סווגו כלל, ועוד כ-1,000 סווגו כתיקים שלא ידוע למי הם שייכים.
לטענת המבקר, החברה להשבת נכסים עצמה אינה מתאמצת לאתר יורשים של נכסים שכבר הועברו לניהולה, ואינה מקדמת את השימוש בנכסים שלא נמצאו להם יורשים לסיוע לניצולים ולהנצחת זכר השואה, כנדרש ממנה. כמו כן, היא מתמקדת באיתור נכסי נדל"ן ומזניחה נכסים מסוגים אחרים.
תקציב המחלקה לאיתור יורשים בשנים 2007-2009 עמד על 636 אלף שקל, אך עד יוני 2009 ניצלה המחלקה כ-9,000 שקל בלבד מתקציב זה. מעבר לכך, עד 2009 הוקצבה למחלקה זו רק משרה אחת.
המבקר מצא גם כי החברה פעלה בניגוד לכללי המינהל התקין כאשר אישרה סיוע חירום למספר ארגונים של ניצולי שואה שלא עמדו בתנאי הסף למתן תמיכה, בין היתר כיוון שלא היו בסכנת סגירה.
מהביקורת שנערכה בחברה, באגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי שבמשרד המשפטים, במינהל מקרקעי ישראל ובאגף לרישום והסדר מקרקעין שבמשרד המשפטים, מתברר כי מחלוקות בין הגופים על היקף המידע שעליהם להעמיד לרשות החברה מונעות בירור זכאות על נכסים רבים, וכן היעדר יוזמות לאיתור יורשים ונכסים שאינם נכסי נדל"ן מעכבים את הסיוע לניצולים ולצאצאיהם.
"הסיוע לניצולי שואה הוא אחת המטרות העיקריות שלשמן הוקמה החברה. מאחר שאוכלוסייה זו הולכת ומתמעטת משנה לשנה, על החברה לפעול ביעילות המרבית ובלא דיחוי כדי לסייע לה, ולצורך כך עליה לגבש מדיניות רב-שנתית ותוכנית אסטרטגית כוללת בנושא, המתבססת על הליך מובנה לבחינת כל הכלים העומדים לרשותה", כותב המבקר.
"נעשו צעדים לקידום המטרות"
מהחברה לאיתור נכסי שואה נמסר בתגובה: "החברה מקבלת את ביקורת המבקר כחלק מתהליך שיפור מתמיד שבו היא נמצאת ופועלת ליישום המלצותיו. חשוב לציין כי הדוח מתייחס לפעילות החברה עד נובמבר 2009.
"מאותו מועד ועד היום ביצעה החברה כמה צעדים משמעותיים כדי לקדם את השגת המטרות שלמענן הוקמה - איתור והשבת רכוש של נספי שואה ליורשים החוקיים, סיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך, ותמיכה בפעילויות חינוך והנצחה".
דובר משרד המשפטים מסר בשם האפוטרופוס הכללי: "כעולה מהדוח, זמן קצר לאחר הקמת החברה פעל האפוטרופוס הכללי ללא דיחוי וכקבוע בחוק להעברת כ-1,200 נכסים מתוך כ-14,000 המנוהלים על-ידו לטיפול החברה; השלים זה מכבר את סיווגם של כ-1,000 מהתיקים והודיע כי אף שמהבחינה הפורמלית אין באפשרותו לסווג את התיקים שהוגדרו 'לא ידוע' כשייכים לנספי שואה, הרי שנוכח מעמדו הציבורי הוא פועל ללא ליאות לאיתור מידע נוסף שיהיה בו לסייע בסיווג הנדרש. עד היום התקבל אצלו מידע נוסף לכ-400 מהתיקים, ו-5 תיקים הועברו לחברה.
האפוטרופוס הכללי פועל בשיתוף-פעולה מלא עם נציגי החברה, לרבות על דרך של הקמת צוותי עבודה משותפים הפועלים כדי לעשות את הנדרש להעברת כל הנכסים השייכים לנספי שואה לרשות החברה".
ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "החברה השתהתה בקבלת החלטות לגבי אופן קבלת הנכסים שבניהול המינהל. המינהל עשה ככל יכולתו לאסוף מידע, לקבל החלטות, להכין עסקאות ולהוציאן לפועל (השבת כספים בגין נכסים של נספי שואה). בחודש דצמבר 2010 העביר המינהל לחברה סך של כ-30.5 מיליון שקל עבור הנכסים שלגביהם התקבלה עמדת החברה. המינהל ממתין להחלטת החברה לגבי אופן השבת יתרת הנכסים".
3 מנכ"לים ב-3 שנים
החברה הממשלתית להשבת נכסי נספי שואה הוקמה בראשית 2006 מתוקף חוק "נכסים של נספי השואה" שנחקק ב-2005. מטרת החוק והחברה היתה לעשות צדק עם הנספים ולתקן את העוול שנגרם ליורשים על-ידי איתור כלל הרכוש המצוי בישראל - נדל"ן, חשבונות בנק, רכוש, כספים, ניירות ערך, יצירות אמנות ועוד. הרכוש כולו אמור היה לעבור בנאמנות לחברה הממשלתית שהוקמה, במטרה שתפעל לאתר את היורשים החוקיים ותשיב להם אותו.
מאז הקמתה החליפה החברה 3 מנכ"לים: מפברואר 2007 עד מרס 2009 כיהן ישי עמרמי בתפקיד. באוגוסט 2009 החליף אותו צבי קנור, וביוני 2010 החליף את קנור עו"ד ירון יעקובס.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
