בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את עתירת סיעת מרצ במועצת עיריית ירושלים נגד תוכנית העירייה למתחם "גן המלך" שבשכונת סילואן במזרח ירושלים, שמטרתה פינוי 22 בתים מחלקה המערבי של השכונה לחלקה המזרחי והקמת פארק תיירותי במחצית משטח השכונה.
למתחם "גן המלך", הידוע גם בשם אלבוסתאן, הקדיש מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס פרק שלם בדו"ח שפרסם באוקטובר על אכיפת חוק התכנון והבנייה ברשויות המקומיות.
מדו"ח זה עלה כי לא פחות מ-130 מבנים בלתי חוקיים צמחו במתחם "גן המלך" מאז 1967, וכי עיריית ירושלים החלה לנקוט צעדים נגד העבריינים רק כעבור שנים רבות.
המתחם נושא ערך ארכיאולוגי וסביבתי, ועל-פי תוכנית המתאר לעיר העתיקה משנות ה-70, הוא אמור לשמש שטח ציבורי פתוח שאסורה בו בנייה למגורים.
הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים אישרה ביוני האחרון לקדם תוכנית חדשה, בהובלת ראש העירייה ניר ברקת, לפיתוח מתחם "גן המלך", ולפיה כאמור 22 בתים יפונו בהסכמה מחלקה המערבי של השכונה לחלקה המזרחי, כחלק מהפתרון לבעיית הבנייה הבלתי חוקית.
3 חברי מועצת העיר מטעם סיעת מרצ - מאיר מרגלית, פפה אללו ולורה ורטון - הגישו, ביחד עם ועד שכונת תושבי "גן המלך" (אלבוסתאן), עתירה בבקשה להורות על ביטול הדיון וההחלטה בתוכנית.
לטענתם, החלטת ועדת המשנה של הוועדה המקומית פסולה, בין היתר משום שלטענתם, טרם הדיון הטיל ברקת משמעת קואליציונית על חברי הוועדה והודיע כי כל מי שיתנגד לתוכנית ימצא את עצמו משולל סמכויות בעיריית ירושלים.
"בכך", הם טוענים, "נשלל שיקול-הדעת של חברי הוועדה המקומית, והם נאלצו לקדם תוכנית שנפלו בה פגמים רבים, ושאלמלא האיום הנ"ל לא היתה מגיעה לשלב הדיונים בפני ועדות התכנון והבנייה. תחת שיקולי תכנון נשקלו אפוא שיקולים פוליטיים שאינם ממין העניין".
עוד הם הוסיפו כי "ראש העירייה אף מימש את האיום בפועל ופיטר את אללו, שחבר בוועדת המשנה, מתפקידו כסגן ראש העיר, משום שהצביע נגד אישור התוכנית".
עוד הם טענו כי הדיון בוועדת המשנה נעשה על יסוד תוכנית שהיא בבחינת "אסופה של סקיצות ותשריטים שאינם ראויים להיקרא תוכנית מתאר".
בנוסף נטען כי הוועדה פעלה בניגוד למדיניותה, לפיה כל אימת שקיימת תוכנית מוצעת בנוגע למתחם מסוים - לא תתקבל תוכנית נוספת ביחס לאותו המתחם.
העירייה, באמצעות עו"ד שחר בן-עמי ממשרד רוגל, בן-עמי, רוזנבוים, השיבה לעתירה באומרה כי התוכנית שהתקבלה מהווה חלק מהליך של הסדרה כלל-מערכתית של רישוי ותכנון של שכונות מזרח העיר, והיא מקדמת אפשרות עקרונית להכשרה של כ-60% מהמבנים הבלתי חוקיים שנבנו בשכונה, לצד פיתוח תשתיות ומתן היתרים לשטחי מסחר ותיירות.
עוד השיבה העירייה כי העותרים נמנעו במכוון ממיצוי ההליכים הקבועים בחוק, כלומר, העותרים יכלו להגיש את הסתייגותם ולהביא לדיון במליאת מועצת העיר.
באשר לטענה כי חברי הוועדה הוכרחו להצביע על יסוד שיקולים פוליטיים, טענה העירייה כי "מדובר בתוכנית שהוגשה על-ידי עיריית ירושלים וביוזמתה, כחלק מהחלטות מדיניות של שינוי עירוני. לפיכך, ברי כי ראש העירייה מצפה מחברי הנהלת העיר לתמוך במדיניות שמובילה ויוזמת הנהלת העירייה".
בית המשפט דחה את העתירה בטענה כי היא מוקדמת והוגשה לפני שמוצו הליכי התכנון בתוכנית המוצעת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
