"'חוק מרפי' הוא תירוץ משומש לתקלות שלא צריכות לקרות"

כמעט בכל פעם שמשהו לא הולך לנו, ובוודאי במקרה הספציפי שבו פרוסת הלחם שלנו נופלת על הרצפה דווקא על הצד המרוח חמאה, אנו מסננים בהבנה: "חוק מרפי". התואר "חוק" להנחה ש"כל דבר שיכול להשתבש, ישתבש", נותן לה תוקף רציני הרבה יותר מזה שייחס לה בתחילה המהנדס סרן אדוארד מרפי, לאחר שחווה כשלים חוזרים ונשנים בפרויקט עליו עבד בצבא האמריקני, אי-שם בשנות ה-40 המאוחרות של המאה הקודמת.

אבל חוק מרפי אינו לבד. יחד איתו ישנם עוד כמה "חוקים" מפורסמים, שמתיישבים יפה מאוד על עולם הניהול תחת הכותרת: "מיתוסים ניהוליים", רובם, ממש כמו משפטו של מרפי, נאמרו תחילה באירוניה, בציניות או בסרקאזם, אבל היום הם מותירים רבים עם התחושה שהם נכונים במידה רבה.

עד כמה האמירות הללו עומדות במבחן המציאות? ינקי מרגלית, לשעבר מנכ"ל אלדין וכיום יזם חברתי; שוקי סגיס, מנכ"ל נמל אשדוד; רו"ח איריס שטרק, שותפה-מנהלת בשטרק את שטרק, יו"ר GBES, דירקטורית במספר חברות ומרצה באקדמיה; עו"ד רם כספי, שותף במשרד רם כספי ושות'; יועץ התקשורת מוטי מורל, מבעלי משרד מורל-צור; ואילן רביב, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב - מנסים להשיב.

מתשובותיהם, נראה כי מרפי וחבריו לא רק סיפקו לנו הומור טוב לשיחות סלון, אלא גם כמה עצות טובות לאתגרים שמציב עולם העסקים בפני מנהלים.

מיתוס 1: חוק מרפי

המשמעות: בכל מצב נתון, אם יש סיכוי שאירועים יתבצעו שלא כשורה, הם יתבצעו שלא כשורה.

שטרק: "זהו בעצם תירוץ משומש לתקלות. הפתגם 'סוף מעשה במחשבה תחילה' מבטל אותו"

 רו

"זהו בעצם תירוץ משומש לתקלות. הפתגם 'סוף מעשה במחשבה תחילה' מבטל את חוק מרפי. מומלץ, בעולם העסקי בפרט וכדרך חיים בכלל, לתכנן היטב כל מהלך, לחשוב על תקלות והפרעות וכיצד מונעים אותן, ורק אז לעבור לביצוע. אמנות ניהול הסיכונים היא התרופה לחוק מרפי, זאת יחד עם היכולת למצוא פתרונות יצירתיים בזמן משבר".

מורל: "זה נכון ברוב המקרים, במיוחד כשמתעסקים מול ביורוקרטיה"

 מוטי מורל / צלם תמר מצפי

"החוק הזה נכון ברוב המקרים, במיוחד כשמתעסקים מול ביורוקרטיה. העיקרון האופרטיבי של כל ביורוקרטיה הוא להערים מכשולים, לתקוע מקלות בגלגלים, להמציא קשיים, ובקיצור - לעצור כל דבר שזז".

סגיס: "כשפרצה מלחמת לבנון השנייה היה לי ברור שהחוק היכה חזק"

 שוקי סגיס / צלם תמר מצפי

"התממשות חזקה של חוק מרפי זכורה לי מהתקופה בה פעלנו לגיוס קווים מהמזרח הרחוק שיפקדו את הנמל. לאחר מאמצים רבים הצלחנו לגייס קו מדרום-מזרח אסיה של אחת מעשר החברות הגדולות בעולם. היה זה הישג, שכן הקו לא פקד את ישראל שנים ארוכות בשל החשש מחוסר היציבות הביטחונית באזור.

"בדרכי חזרה לישראל, ראיתי בשדה התעופה בהונג-קונג שדיווחו על פריצת מלחמת לבנון השנייה. בשלב הזה היה לי ברור שחוק מרפי היכה חזק וחודשים של עבודה מאומצת ירדו לטמיון. לא הסכמתי לוותר. ואכן, למרות המלחמה, החברה לא נפגעה והקשרים עמה רק הלכו והתהדקו".

מיתוס 2: העיקרון הפיטרי

המשמעות: בארגון היררכי, כל עובד נוטה לעלות בדרגות עד לתפקיד שהוא לא-כשיר אליו, ואז נעצר קידומו.

שטרק: "יכולת הערכת כישורי אדם אינה מדעית, גם על רפאל איתן אמרו שאינו כשיר לפקד"

"העיקרון הפיטרי הוא למעשה נוסחה מתמטית. אם לעובד הוגדרה 'רמת היכולת הגבוהה ביותר שלו' והוא מקודם לרמה אחת נוספת, ברור כי זו רמה אחת מעל היכולת הגבוהה ביותר שלו. אלוהים חנן אותנו בחוכמה, בינה ודעת, אך בני האדם שונים זה מזה כמו גם רמת היכולת הגבוהה ביותר, המשתנה מאדם לאדם.

"בנוסף, אנו חיים בסביבה דינמית, גועשת וצבעונית בעולם הכלכלה, הטכנולוגיה והחברה גם יחד. המרוץ בו אנו נמצאים מחייב אותנו לאמץ שינויים רבים על מנת לא להישאר מאחור. אלה שמצליחים להדביק את הקצב הם בעלי הכישורים הדרושים לכך. עם זאת, יכולת הערכת הכישורים של אדם אינה מדעית. רבים המקרים בהם קידומם של אישים שונים עלה לביקורת בטענה שקודמו מעבר לרמתם, אך הם הפתיעו והתקדמו עוד ועוד.

"דוגמה לכך היא רפאל איתן ז"ל. בתחילת דרכו אמרו עליו שאינו בעל הכישורים הדרושים להיות קצין ומפקד. לאחר מכן אמרו שאינו מתאים להיות מפקד פלוגה. כשרצה להיות מג"ד, טענו שאין סיכוי שיצליח להתקדם מעבר לכך. ולא רק שהוא הפתיע את כולם, אלא הוא אף הפך להיות אחד הרמטכ"לים החקוקים ביותר בהיסטוריה של המדינה. חשוב לזכור שהצטיינות בתפקיד מסוים אינה מבטיחה הצטיינות גם בתפקיד בכיר יותר. ייתכן שהקידום רק יגרום לתסכול, אכזבה וכישלון. הכול בהתאם ליכולות ולמוטיבציה".

מורל: "זאת הסיבה שלעובד מצטיין בתחומו לא מחליפים את התחום אלא מרחיבים אותו"

"חוק זה מתקיים הרבה פעמים אבל יש גם מקרים הפוכים, למשל, כשעובד טוב במיוחד לא מקודם ועובר למקום עבודה אחר - ושם הוא מתגלה כ'תותח', לכן לעובד מצטיין בתחומו אל תחליף את התחום אלא הרחב לו אותו".

מיתוס 3: חוק פרקינסון

המשמעות: העבודה מתרחבת באופן כזה, שהיא מנצלת את כל הזמן המצוי לשם ביצועה.

כספי: "בדיוק כמו שחדר ריק אף פעם לא נשאר ריק"

 עו

"המשפט הזה מזכיר לי משפט אחר: 'חדר ריק אף פעם לא נשאר ריק, תמיד ממלאים אותו'. המסקנה היא, עדיף שיהיו פחות חדרים ושלא יהיו כאלה ריקים. גם במשרד שלנו, אם היו עוד 20 חדרים הם היו מתמלאים. אולי עדיף שלא יהיו חדרים בכלל".

רביב: "גם אני קבעתי שאקדיש שעה ביום לאי-מיילים וסופו של דבר שאני עונה להם גם בלילות"

 אילן רביב / צלם תמר מצפי

"כשנכנסתי לתפקיד, קבעתי שאקדיש שעה ביום לענות על אי-מיילים. כמובן שהעבודה התרחבה ותפסה את כל הזמן הפנוי ואני מוצא עצמי עונה להם גם בלילות ובסופי-שבוע".

סגיס: "זה הטבע האנושי, שלא מאפשר לנו לסיים את המוטל עלינו לפני הזמן"

"עם חוק פרקינסון הייתה לי פגישה 'פנים מול פנים' מיד עם הגיעי לחברת נמל אשדוד. נוכחתי לדעת כי לתרבות הארגונית בחברה נטייה מושרשת למתוח דיונים לאורך שעות ארוכות, גם את הפשוטים שבהם. החלטתי לקבוע זמן קצוב לכל דיון. ניסיוני מלמד, שכל זמן שייקבע לצורך ביצוע עבודה ינוצל במלואו, בשל הטבע האנושי שלא מאפשר לנו לסיים את המוטל עלינו לפני הזמן, כנראה בשל הפחד שאם לא השתמשנו בכל הזמן העומד לרשותנו כנראה שלא ביצענו את המוטל עלינו כראוי".

שטרק: "נכון ואמיתי. בעידן שלנו הסביבה והפיתויים בה מביאים למצב בו קל מאוד לבזבז זמן"

"הכלל נכון ואמיתי. אנו נמצאים בעידן בו הסביבה והפיתויים בה, כמו גלישה באינטרנט, שיחות טלפון ושליחת מסרונים, מביאים למצב בו קל מאוד לסטות מהביצוע ולבזבז את הזמן המוקצב. יש למצוא את הדרך האפקטיבית והתמציתית ביותר בה ניתן להגיע לתוצאות טובות. זה בא בעזרת קביעת ישיבות קצרות ותמציתיות, קביעת עוגנים בלוח-הזמנים שאין לשנות או לחרוג מהם, האצלת סמכויות ופיזור נכון של המשימות".

מורל: "הפתרון הוא לקחת על עצמך עוד משימות, ופתאום תראה שאתה מספיק יותר"

"הכלל נכון מאוד, לכן אם אתה מרגיש שאינך עומד בעומס, הפתרון הוא לקחת על עצמך עוד משימות, ופתאום תראה שאתה מספיק יותר. כמאמר הפתגם: 'אם אתה רוצה שהמשימה תבוצע, תן אותה לאדם עסוק'".

מיתוס 4: התער של אוקאם

המשמעות: ההסבר הפשוט ביותר, הוא קרוב לוודאי גם הנכון.

כספי: "זהו משפט חכם מאוד ואני מסכים איתו"

"זהו משפט חכם מאוד ואני מסכים איתו. או כמו שנאמר, 'אם יש שתי אפשרויות, תבחר בזו שרעה פחות'. אני אוהב בהקשר לזה את התהייה - 'מה תעדיף: יריב טיפש וטוב לב או יריב חכם ורע לב'. אגב, אני מעדיף את הטיפש".

מורל: "זה נכון, רק שלקוחות לא מוכנים לשלם הרבה כסף עבור פתרונות פשוטים"

"זה מתאים ל'חוק מורל' - 'אם זה לא פשוט, זה לא פתור'. הרבה יותר קשה להגיע לפתרון פשוט או להסבר פשוט. זה דורש הרבה יותר עבודה אבל בסוף זה הרבה יותר נכון, רק שלקוחות לא תמיד מוכנים לשלם הרבה כסף עבור פתרונות פשוטים. הם מוכנים לשלם המון כסף עבור פתרונות מסובכים".

מרגלית: "זהו המשפט הכי הגיוני שמישהו אי פעם אמר"

"זהו המשפט הכי הגיוני שמישהו אי פעם אמר. הרבה דברים צריכים להיחתך. לא משתמשים מספיק בתער של אוקאם".

מיתוס 5: חוק קלארק

המשמעות: כשמדען נכבד וקשיש טוען שמשהו אפשרי הוא כמעט תמיד יצדק, כשהוא יטען שמשהו בלתי אפשרי הוא כמעט תמיד יטעה.

מרגלית: "זה נכון, ואיינשטיין, ניוטון וגייטס הם ההוכחה לכך"

"החיבור שלי עם המשפט הוא אלברט איינשטיין. כשהיה קשיש הוא לא רצה להניח שאלוהים משחק בקוביות. יש אמירות נוספות שקשורות בכך. למשל, 'הבטחתי לעצמי שעד גיל 40 לא אכנס לאותה מסעדה פעמיים ומאז אני נכנס רק לאותן מסעדות שכבר הלכתי'. מיתוס נוסף קשור קובע ש'שום דבר לא קורה אחרי גיל 26'. הדוגמאות לכך שיצירתיות וחדשנות באה אצל אנשים בגיל צעיר, הן רבות. למשל, איינשטיין פרסם בגיל 26 את תורת היחסות, ניוטון כנ"ל, וגם ביל גייטס".

כספי: "הצעירים תמיד ממציאים מחדש את מה שהדור הקודם חושב שהוא בלתי אפשרי"

"זה משפט שמאוד אהבתי. אין גבול לחוכמה ולידע של הצעירים. תמיד הם ממציאים מחדש את מה שבדור הקודם חשבו שהוא בלתי אפשרי".

מורל: "צריך מישהו שיוכיח למדען הקשיש שהוא טועה ולא תמיד מוצאים את המישהו הזה"

"צריך מישהו שיוכיח למדען הקשיש שהוא טועה ולא תמיד מוצאים את המישהו הזה. ואפילו אם מוצאים אותו, המדען הקשיש יתחפר בצדקתו, בדומה ליהודי שראה בגן חיות ג'ירפה ואמר: 'אין חיה כזאת'".

מיתוס 6: עיקרון פרטו

המשמעות: במרבית האירועים 80% מההשפעות באות מ-20% מהסיבות.

רביב: "עיקרון זה מוכיח את עצמו שוב ושוב"

"חוק זה מוכיח את עצמו שוב ושוב. באחרונה עברתי על קבוצת השקעות שדרשו התייחסות מיוחדת. זה היה מעבר לכוחותינו, וכמובן שכשניתחנו את הנתונים היה ברור ש-20% מההשקעות היו אחראיות ל-80% מהכסף והיה הרבה יותר קל לטפל בזה. אז מבחינת סדרי עדיפויות, החוק הזה עוזר מאוד".

שטרק: "בישיבות דירקטוריון רואים החלטות שמתקבלות במהירות בגלל שלא מבינים"

"יחס בין הסיבה לתוצאה אינו בהכרח שיווני. חברה עסקית צריכה להתמקד במרכזי הרווח ולא רק בשוטף, שאולי הוא קל אך בעל ערך רווחי נמוך. אני רואה זאת בישיבות דירקטוריון של חברות מכובדות ומובילות בהן מתקבלות החלטות משמעותיות בפרויקטים מורכבים במהירות מדהימה מהסיבה שלא מבינים את הנושא הנידון, בעוד שבנושאים שוליים המובנים לכל נערך דיון ארוך ומעמיק. לכן, אני בעד לקבוע סדרי עדיפויות מוגדרים והקצאת זמן ראוי לכל נושא בהתאם למידת המורכבות שלו".

מורל: "יש גם מקרים שבהם 100% מההשפעות באות מסיבה אחת בלבד"

"יש גם מקרים שבהם 100% מההשפעות באות מסיבה אחת. זה מזכיר את תיאוריית 'עץ הבעיות', שקובעת כי כשנתקלים בעץ מלא בעיות, הכי נכון למצוא את השורש של העץ".

מיתוס 7: חוק סיגל

המשמעות: אדם עם שעון אחד יודע מה השעה, אדם עם שני שעונים לעולם לא בטוח.

רביב: "בימינו החוק הזה נכון במיוחד, עודף המידע יותר מבלבל מעוזר"

"משפט זה מזכיר לי סקר שעשינו בין יועצי השקעות בבנקים על ערוצי השקעה. המסר שם היה ברור: עודף מידע וערוצים רבים יותר מבלבל מאשר עוזר. הם מוצפים באסמסים, בדברורים ישירים, באי-מיילים, כמעט כל מדיה אפשרית פונה אליהם. עודף המידע, כך הסקר הראה, יותר מבלבל מעוזר. בימינו החוק הזה נכון במיוחד".

ינקי: "אין בעיה בעודף מידע כל עוד יש היררכיה"

"זו שאלה של היררכיה. שעון זה אינפוט. אין בעיה בעודף מידע כל עוד יש היררכיה. אם אתה יודע להכניס את כל השעונים למערכת ממצעת או מערכת היררכית, אז כמה שיותר שעונים יותר טוב".

מורל: "יותר מדי מידע מפריע לנו לראות את התמונה"

"המשפט ראוי לאימוץ. בדרך כלל אנחנו מוצפים ביותר מדי מידע, שמפריע לנו לראות את התמונה ולקבל החלטות".

מיתוס 8: חוק ברוקס

המשמעות: הוספת כוח אדם בשלב מאוחר של הפרויקט רק תאחר את סיומו.

מורל: "נכון, אלא אם כן הפרויקט תקוע"

"הכלל הזה נכון, אלא אם הפרויקט תקוע ומביאים בולדוזר לחלץ אותו ונותנים לו סמכויות".

מרגלית: "אמיתי. שום פרויקט תוכנה לא פותח על-ידי יותר משלושה מתכנתים"

"החוק הזה אמיתי במידה רבה, אבל יש עוד חוק שקובע ששום פרויקט תוכנה גדול לא פותח על-ידי יותר משלושה מתכנתים. בשביל לתחזק תוכנה צריך אולי הרבה אנשים, אבל בוודאי בפיתוח חוק ברוקס נכון. אם יש יותר משלושה, כנראה שמלכתחילה היו יותר מדי אנשים".

מיתוס 9: התער של הנלון

המשמעות: אל תייחס משהו לרשעות אם ניתן להסבירו כמעשה של טיפשות.

מורל: "רשעות וטיפשות נובעים מאגו"

"יש מקרים של רשעות וטיפשות יחד ושניהם נובעים מאגו".

ינקי: "סוקרטס אמר שעדיף רשע מטיפש, כי את הרשע ניתן להציל"

"זו הדילמה של חיי. את הכרמל שרפו מרשעות או מטיפשות (מבחינת ההזנחה או מבחינת מי ששרף)? סוקרטס אמר שעדיף רשע מטיפש, כי את הרשע ניתן להציל. אני עדיין מתלבט בשאלה הזו ועדיין מקווה שזו רק טיפשות".

מיתוס 10: חוק הוטבר

המשמעות: שיפור משמעותו הידרדרות.

סגיס: "זהו מיתוס ניהולי שאני בפירוש לא מסכים איתו"

"זהו מיתוס ניהולי שאני בפירוש לא מסכים איתו. אחד ההישגים של חברת נמל אשדוד בשנים האחרונות הוא הטמעת מערכת TOS (Terminal Operation System). מערכת ממוחשבת המסייעת לניהול יעיל ומבוקר של עבודת הנמל, קיצור משמעותי בזמני ההמתנה ועלייה בתפוקות העבודה. החלטנו על החדרת המערכת לא משום שהיינו בתקופה של כישלונות אלא בדיוק להיפך, כי רצינו ליישר קו עם הנמלים המובילים בעולם. במקרה זה, אני יכול לומר כי היה מדובר בשינוי שנועד לתת את הנגיעה הסופית בתהליך חיובי ולא צעד שנועד למנוע הידרדרות".