"עופר עיני צריך לעזור לעצמאים כמו שהוא עוזר לשכירים"

מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, על אף תרומתו הגדולה למשק (מעסיק 1.1 מיליון עובדים), מוזנח. הוא מופלה לרעה במכרזים ממשלתיים, באשראי בנקאי ובדמי אבטלה. גם קרנות האשראי בערבות המדינה שהוקמו על מנת לסייע, מציבות תנאים דרקוניים בפני בעלי עסקים קטנים ובינוניים שנקלעו לקשיים וזקוקים להלוואת חילוץ.

הפזמון חוזר שוב בתכנית החונכות העסקית של משרד התמ"ת, מהחשובים שבכלי הסיוע למגזר, שיותר מנוטרלת מאשר פועלת, מסיבות תקציביות וטכניות. פירוש הדבר, שיזמים חדשים המצויים בשלבי הקמת עסק או יזמים ותיקים שעסקיהם נקלעו לקשיים וזקוקים לייעוץ ולהכוונה עסקית, נאלצים להמתין עד שמישהו, על-פי רוב באוצר, ישחרר את הפקק. אין לשכוח גם את מסלול הייסורים בדרך להוצאת רישיון עסק.

אם מישהו חיפש הוכחה חותכת לדיכוי רוח היזמות בישראל, מחקר חדש של ארגון GEM (Global Entrepreneurship Monitor) קובע, כי נמשכת הירידה ברמת היזמות בישראל: רק 5.7% מהישראלים בני 18-64 עסקו ביזמות בשנת 2010, לעומת 6.1% ב-2009 ו-6.6% ב-2008.

למרות הקונצנזוס באשר לחשיבות המגזר והצורך בעידודו, עדיין קיים חידלון ממשלתי בתרגום מוסכמה זו לשפת המעשה. לא בכדי, אלפי יזמים ובעלי עסקים קטנים עמם שוחחנו בשנים האחרונות חשים קיפוח ויתמות. לטענתם, אין מי שדואג לאינטרסים של המגזר אצל מקבלי ההחלטות, גם לא נציגיהם בארגונים הכלכליים השונים ובשדולה למען עסקים קטנים ובינוניים בכנסת, שעיקר כוחם הוא בדיבורים.

לפי שעה, גם לא ברור אם ואילו שינויים מרחיקי לכת תצליח לחולל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, יחידה שזה עתה החלה לפעול במשרד התמ"ת במקומה של הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, עמותה מסואבת ששימשה כר פורה למינויים פוליטיים וכיכבה בשל כך בדוחות מבקר המדינה. ימים יגידו אם תתגשם השאיפה של מנהל הסוכנות, רן קויתי, להידמות לרשות האמריקנית הפדרלית לעסקים קטנים, SBA: גוף חזק הקיים יותר מ-50 שנה, מעסיק 2,200 עובדים (לעומת 20 עובדים בסוכנות הישראלית), כפוף ישירות לנשיא ומתוקצב בכמיליארד דולר בשנה (לעומת 125 מיליון שקל של הסוכנות הישראלית).

לכולם ברור שקולם של העצמאים בישראל לא נשמע מספיק חזק, ושאם רוצים שינוי אמיתי צריך לעבור לדציבלים אחרים, כמו אלה של הסתדרות העובדים וועדי העובדים השכירים החזקים במשק. יו"ר השדולה למען עסקים קטנים ובינוניים בכנסת, ח"כ רוחמה אברהם (קדימה), החליטה לעשות מעשה ופנתה ליו"ר ההסתדרות, עופר עיני, והציעה לו לבחון את האפשרות לייצג גם את העצמאים.

"אני מודאגת מאוד מסוגיית ייצוג העסקים הקטנים והבינוניים אל מול הממשלה והגורמים המקצועיים. קולם לא נשמע מספיק, ולכן פניתי לעיני כדי שיבחן את האפשרות לייצג גם את המגזר המקופח הזה. אם העצמאים יזכו לייצוג, כמו זה שזוכים לו השכירים במשק הודות לעיני, אולי אז הסטטוס שלהם ישתנה לטובה. בשיחה שקיימתי אתמול עם עיני, סיכמנו להיפגש בקרוב על מנת לבחון את הסוגיה", אומרת אברהם.

מההסתדרות נמסר בתגובה: "ח"כ אברהם אכן פנתה בנושא לעיני. ההסתדרות מסייעת ותמשיך לסייע ולשתף פעולה עם לה"ב ונציגי המגזר האחרים".

"הממשלה עדיין לא הפנימה את המגזר"

"קטר צמיחה" ו"החישוק שעליו עומדת כלכלת ישראל", נהג אהוד אולמרט לכנות את המגזר בזמן שכיהן כשר התמ"ת ולימים כראש ממשלה. כשר תמ"ת הוא גם הבטיח, ולא קיים, למנות נציב לעסקים קטנים שיקדם וירכז תחתיו את כל הטיפול בנושא. "אני רואה בעסקים הקטנים והבינוניים גורם מרכזי בצמיחת המשק הישראלי, ולכן נמצא בראש סדר העדיפויות שלי", אמר שוב ושוב שר התמ"ת היוצא בנימין (פואד) בן-אליעזר. השר הנוכחי, שלום שמחון, רק נכנס לתפקידו וכבר אמר "אנו מצויים בתנופת עשייה הקשורה בעסקים הקטנים". גם שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר באחרונה שבממשלה ובמשרד האוצר רואים חשיבות בקידום המגזר.

"דיבורים יש, מעשים אין. הממשלה עדיין לא הפנימה את העסקים הקטנים והבינוניים", אומרת ח"כ אברהם בראיון ל"גלובס". אגב, גם קודמה בתפקיד יו"ר השדולה לשעבר, סטס מיסז'ניקוב, כיום שר התיירות, השמיע באוזננו דברים ברוח דומה: "המגזר העסקי הקטן בכלל לא נמצא בסדרי העדיפויות של הממשלה. מה שמעניין את הממשלה זה החברות הגדולות במשק. חברות קטנות זה לא מספיק סקסי".

- איך את מסבירה את הפער בין הדיבורים למעשים?

"הוא לא שונה מהפערים הקיימים בנושאים אחרים במדינה".

- האם לדעתך ממשלת נתניהו לפחות מנסה להיטיב עם המגזר?

"אני מפנה את נתניהו לנאומים של נשיא ארה"ב. שיראה איך אובמה מחבק את העסקים הקטנים והבינוניים, ואולי ילמד. נתניהו לא עושה את זה, כמו שהוא לא מקדם את המו"מ עם הפלסטינים, את מתקני ההתפלה ואת ההבטחה להפחית מסים, כי הוא עסוק כל יום-כל היום בהישרדות. הכול זה שיקולים של איך להעביר עוד יום ועוד יום עם הממשלה הכי גדולה, מנופחת וחסרת מעש".

- בכינוס מושב החורף של השדולה בכנסת אמרת ש"הממשלה מעודדת את הריכוזיות ובכך מרסקת את מעמד הביניים".

"כשישראל התקבלה ל-OECD, נתניהו, שהוא רפורמטור בלתי רגיל, אמר שצריך לטפל בריכוזיות הגבוהה במשק, להגביר את התחרות ולפעול דחוף בעניין הזה. מה קרה מאז? הריכוזיות הולכת וגדלה, האשראי לעסקים קטנים ממשיך להיות כמעט בלתי ניתן להשגה, והביורוקרטיה אל מול משרדי הממשלה, למשל, בפתיחת עסק חדש, עדיין ארוכה ומייגעת. אז אמר".

- מה יקרה אם ריכוזיות זו תימשך?

"אם תימשך מגמת הפגיעה בעסקים הקטנים והבינוניים וכתוצאה מכך תועצם הריכוזיות במשק, ישראל תימצא בתוך שנתיים בגל של אבטלה חמור שיוביל את המשק למשבר, דווקא כשהעולם המערבי יתאושש".

- כיו"ר השדולה, מה הכי מתסכל אותך בחוסר היחס של המדינה כלפי המגזר?

"צר לי שתמיד הנושא הדחוף גובר על הנושא החשוב. אין אסטרטגיה אחראית לטווח ארוך. פה מתעוררים רק אחרי שקורה אסון. רק אחרי שאנשים נשרפו חיים ביערות הכרמל, הבינו שצריך לחזק את מערך כיבוי האש".

- העסקים הקטנים סובלים ממחנק אשראי כרוני. 65% מהאשראי הבנקאי הולך לגדולים, 22% לבינוניים ו-13% לקטנים. יש פה כשל שוק מתמשך שהמדינה לא פותרת.

"אם היה לנו ראש ממשלה שלוקח ברצינות את המגזר, ומטפל בו ברצינות, כולל מציאת פתרונות למצוקת האשראי, המצב היה אחרת".

"רק 5% מממכרזי הממשלה הולכים למגזר"

- אפליה לרעה במכרזים הממשלתיים היא בעיה קשה נוספת.

"רק 5% מהמכרזים הממשלתיים, שהיקפם הכולל מסתכם בכ-30 מיליארד שקל, הולכים לעסקים הקטנים. לשם השוואה, בארה"ב שיעור השתתפותו של המגזר במכרזים הממשלתיים עומד על 23%, הודות לתקנה פדרלית. אחת מהצעות החוק שהגשתי, עוסקת בתיעדוף עסקים קטנים במכרזים הממשלתיים בלפחות 20%.

"כששאלתי את מנהל הרכש, ליאור אגאי, האם יש כוונה לתעדף עסקים קטנים הוא אמר לי שלא, כי מה שמעניין את הרכש הממשלתי הוא להשיג את המחיר הכי זול, ואת זה יכולים לספק הגדולים יותר. לקטנים אין שום סיכוי מולם, ולכן רבים מהם לא ניגשים בכלל למכרזים ממשלתיים. הראייה של הרכש הממשלתי לא צריכה להיות צרה. צריך להבין שאם לא יקנו מהקטנים, הם ייסגרו ויהפכו לנטל".

- הקרנות בערבות המדינה לא פותרות את מחנק האשראי בשל המסנן הדק מאוד שלהן באישור הלוואות למגזר. לראיה, אשתקד אושרו לעסקים קטנים 1,294 הלוואות בסכום כולל של 368 מיליון שקל, כשבפועל מספר הבקשות גבוה פי כמה וכמה. מה את עושה בעניין?

"הקרנות הפכו לא רלבנטיות על רקע הקושי שהן מערימות כיום על הלווים. בכינוס הקרוב של השדולה נעסוק בנושא זה בהרחבה".

- מה דעתך על כך שתכנית החונכות העסקית שוב ושוב תקועה?

"אתמול בבוקר הגשתי שאילתה דחופה בנושא לשר האוצר, כדי לברר למה פרויקט כזה חשוב נתקע כל פעם".

ממשרד התמ"ת נמסר: "לתכנית אושרה תוספת תקציבית בסך של 10 מיליון שקל, ובימים אלה יחידת החונכות מאשרת את הבקשות בהתאם לנהלים ולהוראות. אכן, הייתה תקופה של חודשיים בהם לא היה באפשרותנו לאשר את כל הבקשות שהוגשו. יש לזכור כי בשנת 2010 אושרו 20% יותר שעות ייעוץ באופן יחסי לשנת 2009 ו-50% יותר באופן יחסי לשנת 2008".

- זמן רב מדברים על דמי אבטלה לעצמאים. איפה זה עומד כיום, האם יש סיכוי שגם עצמאים מובטלים יקבלו דמי אבטלה?

"יש לי הצעת חוק בנושא, ובימים אלה אני בהידברות עם סגן שר האוצר, ח"כ יצחק כהן (ש"ס), שלתחושתי תומך בעניין עקרונית. אבל אני מניחה כי מה שיכריע כאן זה העניין התקציבי, וכמו תמיד גם כאן פקידי האוצר ינצחו את המערכה. כדי שזה לא יקרה נדרשת כאן התערבות ישירה של ראש הממשלה".

יהודה טלמון, נשיא לשכת העצמאים (לה"ב) הפועלת לקידום הנושא: "לצערי, אינני צופה בשורה למגזר בזמן הקרוב. דמי אבטלה לעצמאים לא מתקדמים בגלל פערים בתג המחיר: במוסד לביטוח לאומי ובאגף התקציבים באוצר עומדים על כך ששיעור ההפרשה של עצמאי לענף אבטלה יעמוד על 1.25%, בעוד שהשכיר מפריש לענף זה 0.25% בלבד. אנו מתנגדים לזה בגלל האפליה לרעה לעומת השכירים ובגלל שאין בזה שום הצדקה עניינית. לאחר שנים של דיונים בנושא בשלו כל התנאים להסדרת עניין דמי האבטלה לעצמאים, ורק המחלוקת בדבר שיעור ההפרשה מפריעה להסדרת העניין".

- מה אומרת הצעת החוק שהגשת בנושא המע"מ לעצמאים?

"הצעת החוק, המשותפת לי ולח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו), עברה קריאה טרומית. היא מדברת על כך שבעלי עסקים ישלמו מע"מ במזומן אחרי שקיבלו אותו מהלקוחות".

"הבאת הנושא למקבלי ההחלטות הוא סיוע"

- מהי מטרת השדולה ומהו כוחה האמיתי?

"מטרת השדולה היא להעלות את נושא העסקים הקטנים והבינוניים על סדר היום. השדולה מקיימת פגישות שוטפות עם נציגי הארגונים הכלכליים כדי להיות עם היד על הדופק. הכינוס האחרון שלנו עסק בנושא הריכוזיות והאפליה לרעה במכרזים ממשלתיים. כשמציפים בעיות וכשגורמי ממשלה רואים שיש מי ששואל את השאלות, הם מבינים שצריך לספק תשובות.

"עצם השאלות, זה הפיקוח שלנו. אז זה נכון שכיו"ר השדולה אין לי סמכות ביצועית כמו שיש לשר, אבל עצם הבאת הנושא לשולחן מקבלי ההחלטות הוא כבר סיוע לא מבוטל. כמו-כן, השדולה משמשת כתובת לבעלי עסקים בכנסת. עד היום, פנו אליי לא מעט בעלי עסקים שביקשו את עזרתי בפתרון בעיות שונות. אשמח להמשיך ולסייע".

- אם כך, למה לא לעורר רעש גדול יותר?

"אני מנסה כרגע לנהוג בדרך של הידברות ולא בדרך של רעש".

- למה לקחת על עצמך את תפקיד יו"ר השדולה?

"בגלל החשיבות העצומה שיש למגזר הזה בעיניי. אני רואה בו, שדרה מרכזית המרכיבה את המשק, והמספרים מדברים בעד עצמם: כ-400 אלף עסקים קטנים ובינוניים המעסיקים 1.1 מיליון עובדים. אין לי ספק שחוזקם הוא צמיחה מהירה של המשק, ושחוזקם הוא חוזקו של מעמד הביניים בישראל. חיזוק העסקים הקטנים, משמעו חיזוקה של הכלכלה הישראלית - זו המשוואה".

- מה עשית לטובת המגזר כשכיהנת בתפקידים ביצועיים בממשלה כשרת התיירות, חברה בוועדת הכספים ויו"ר ועדת המשנה לוועדת הכספים לטיפול בעסקים קטנים?

"כשרת התיירות לא יכולתי לעסוק בנושאים שאינם קשורים לתחום אחריותי. כחברה בוועדת הכספים וכיו"ר ועדת המשנה של העסקים הקטנים והבינוניים בוועדת הכספים, שריינו 50 מיליון שקל לטובת הקרן בערבות מדינה. אני מודה שכח"כ באופוזיציה קשה יותר לקדם ולחוקק חוקים, במיוחד עם הממשלה הזו והרוב הדורסני שלה. כשהם רואים הצעות חוק שמוגשות על-ידי חברי אופוזיציה, לא משנה מה הנושא ועד כמה הוא חשוב, הם רומסים אותן. כשאני ישבתי בממשלה לא עשיתי דבר כזה".

- ב-2005 ניסית לקדם את "חוק העסקים הקטנים והבינוניים". למה זה לא הצליח?

"חודשים ארוכים עמלנו, אני כיו"ר ועדת המשנה בוועדת הכספים ונציגי משרדי הממשלה, התמ"ת, האוצר והמשפטים, על הכנת הצעת חוק לעידוד ולעיגון זכויותיהם של עסקים קטנים ובינוניים בחוק מוסדר, שעלותו הכוללת הסתכמה בכמיליארד שקל. הצעת החוק דיברה על הגדרת עסק קטן ובינוני, פחת מואץ, תשלומי מקדמות למע"מ, סיוע בארנונה למבני תעשייה ועוד. בשל העלות הכוללת הגבוהה, הגשתי כל פעם סעיף אחד, כדי שבאוצר לא יבכו. למרות זאת, הצעת החוק, שעברה קריאה טרומית בזכות ח"כ גדעון סער, תקועה. את הצעת החוק הזו הנחתי שוב על שולחן הכנסת הנוכחית".

(באוקטובר 2010 הודיע משרד התמ"ת כי בתוך שלושה חודשים תוגש לאישור הממשלה הצעת חוק העסקים הקטנים והבינוניים (הדומה להצעתה של ח"כ אברהם) כהצעת חוק ממשלתית. מהתמ"ת נמסר היום כי: "לשם קידום החוק, פועלת ועדה מייעצת שמתכנסת אחת לחודש, ועדת היגוי, וחברת ייעוץ אסטרטגי שמכינה מחקר רקע השוואתי על הצעות חוק דומות בעולם, ועל הגדרות אפקטיביות לעסקים קטנים ובינוניים. תזכיר הצעת החוק צפוי להיות מוכן לקראת יוני 2011. הצעת החוק מתבססת, בין השאר, על הצעת החוק של ח"כ אברהם, כמו גם על טיוטות להצעות נוספות בנושא וממצאי העבודה האסטרטגית" - ס' פ').

- לסיום, את אופטימית?

"יש לא מעט כישלונות בדרך, אבל אני אופטימית. יום אחד זה יצליח. אני מאמינה בשיטה הסינית, שבכדי לעשות חור בשיש גרניט צריך לפעול בשיטת הטפטוף ולא בשיטת הנפת גרזן".