חופש המישוש

דיון בעליון: מתי והאם רשאי שוטר לערוך חיפוש על גופו של חשוד, גם כאשר אינו חשוד?

האם רשאי שוטר לערוך חיפוש על גופו של חשוד, גם אם הוא אינו חשוד? בשאלה הזו דנו שופטי העליון, הנשיאה דורית ביניש, עדנה ארבל ויורם דנציגר, במסגרת דיון עקרוני בשאלת היקף הסמכויות המוקנות למשטרה, לעומת זכותו של אדם - שאינו חשוד בעבירה פלילית - לצנעת גופו מפני המשטרה.

במאי 2007, באחד הימים, שוטט לו אברהם בן-חיים ברחוב נווה-שאנן בתל-אביב, כש-3 שוטרים חמושים ברובים עצרו אותו. השוטר טל חדד ביקש מבן-חיים שיוציא את תכולת כיסיו, אף שבן-חיים לא היה חשוד בדבר. בחיפוש נמצא אולר בכיסו, והמשטרה הגישה נגדו כתב אישום באשמת החזקת סכין.

בית משפט השלום זיכה את בן-חיים, תוך שקבע כי החיפוש שנעשה בכליו היה בלתי חוקי, ולכן הסכין נפסלת כראיה. הסכמתו של בן-חיים לחיפוש, נקבע, לא הייתה הסכמה אמיתית, בין היתר לאור העובדה שהשוטר העיד כי אם החשוד לא היה מסכים לחיפוש - הוא היה נעצר ומובא לתחנת המשטרה.

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והרשיע את בן-חיים. גם אם נפל פגם בחיפוש, נקבע, אין לפסול את הסכין כראיה. על בן-חיים נגזרו 6 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 500 שקל. הסנגוריה הציבורית, באמצעות ד"ר יואב ספיר וד"ר אלקנה לייסט, הגישה לעליון בקשה לערער על פסק הדין.

"חוק המישוש"

לטענת הסנגוריה, הסכמתו של בן-חיים לחיפוש בכיסיו אינה יכולה להכשיר את החיפוש, שנעשה ללא סמכות, בנסיבות שבהן לא קיים חשד סביר נגדו. עוד טוענת הסנגוריה כי הסכמה לחיפוש יכולה להינתן רק במצב שבו החשוד יודע שזכותו לסרב לחיפוש, והסכמתו היא "הסכמה מדעת".

האגודה לזכויות האזרח, שביקשה להצטרף כ"ידיד בית המשפט" לדיון, טוענת כי לא מדובר בהסכמה לחיפוש, אלא פשוט לציות מצד אזרח להוראתו של שוטר.

מנגד טוענת הפרקליטות כי האירוע, שבו הנאשם רוקן את כיסיו לפי הוראת השוטר, אינו נכלל במסגרת "חיפוש על גופו", ולכן לא מדובר בחיפוש לא חוקי. הפרקליטות מסכימה כי ההסדר הקיים כיום בחוק בנושא חיפושים דורש שינוי, ואולם יש לעשותו בדרך של חקיקה ולא בקביעת הלכות חדשות על-ידי בית המשפט העליון.

ואכן, במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים שוקדים על הכנת הצעת חוק בעניין, שתסדיר את נושא החיפוש באופן עקרוני. לצד זאת, פורסם לפני כחצי שנה בהליך מזורז תזכיר חוק, המאפשר לשוטרים לערוך חיפוש על גופם של אנשים במקומות בילוי ייעודיים, גם אם אין חשד סביר נגדם.

ההצעה, שזכתה לכינוי "חוק המישוש", ספגה ביקורת רבה, ואולם למרות זאת הוחלט כי במקומות כגון בתי-חולים, מסעדות, מועדונים, דיסקוטקים, מועדוני סנוקר ומגרשי ספורט, יוכל שוטר לערוך חיפוש גם על גופם של אזרחים תמימים, שאינם חשודים בדבר, בשם "המאבק באלימות הגואה".

אלא שהדיון בעליון לא עסק בחיפוש המתקיים דווקא במקומות בילוי, אלא בחיפושים המתקיימים כשגרה ברחובותיה של עיר, ובשאלה האם אדם זכאי בכלל לסרב להוראת שוטר, והאם ראיות המופקות מחיפושים כאלה הן חוקיות.

היועץ המשפטי לממשלה עצמו, אגב, ציין כי חלק מהרציונל של הצעת החוק הנוגעת למקומות בילוי, היא "להפסיק את משחק העמדת הפנים, ולאפשר לשוטר לערוך חיפוש בלא צורך לשחק משחקים".

זו עמדה מפתיעה מצדו של היועץ המשפטי לממשלה: כדי למנוע ספק בשאלה אם השוטר רשאי לדרוש לערוך חיפוש על גופו של אדם שאינו חשוד, מציע היועץ פשוט להעניק לו את הסמכות. מעניין מה היה אומר על כך סנגור הצמרת, יהודה וינשטיין.

צרו איתנו קשר *5988