כ-11 שנות פיתוח, השקעות של 55 מיליון דולר, 150 עובדים, ומאות מיליוני טלפונים חכמים שסותמים את רשתות התקשורת הסלולריות וזקוקים לפתרון טכנולוגי - אלו הרכיבים שעומדים מאחורי אחד האקזיטים המרשימים בהיי-טק הישראלי שיוצאים היום לפועל.
כפי שפורסם לראשונה ב"גלובס", חברת הסטארט-אפ Provigent נמכרה לחברת השבבים ברודקום בתום היכרות בת תשעה חודשים ומו"מ שארך חלק ניכר מהתקופה. הסכום שישולם לבעלי המניות של החברה הוא 313 מיליון דולר, ובתוספת המזומנים בקופתה של החברה הרי ששוויה הכולל של העסקה הוא 340 מיליון דולר. זו הרכישה השמינית של ברודקום בישראל, ועד כה סך רכישותיה מסתכם בכמיליארד דולר.
פרוביג'נט הייתה גם הזוכה במקום הראשון בתחרות הסטארט-אפ המבטיח של "גלובס" לשנת 2010. החברה סיימה את 2010 עם מכירות של 25 מיליון דולר ועתידה על-פי הערכות לצמוח למחזור מכירות של 40-50 מיליון דולר השנה. פרוביג'נט רווחית כבר כשנה וחצי. לפי הודעת ברודקום, העסקה לא תפגע ברווחיות שלה בשנת 2011.
ברודקום, כך מתברר, הייתה המודל שלפיו גייסה פרוביג'נט כספים בתחילת דרכה. "השם של ברודקום הופיע בעמוד השלישי של המצגת שלנו להוכחה לכך שהשקעה בחברות שמספקות מערכת מבוססת שבב יכולה להצליח", אומר ל"גלובס" דן חרש, מייסד ומנכ"ל פרוביג'נט. בעלי המניות של פרוביג'נט שקלו במשך השנה האחרונה לצאת להנפקה בנאסד"ק ואכן, מציין חרש, המכירה לא הייתה טריוויאלית. "הייתה דילמה רצינית אם למכור או להנפיק", אומר חרש, "יכולנו ללכת בכמה דרכים, אבל הבנו שההחלטה הנכונה היא להימכר לברודקום".
בולטת בקהילת הסטארט-אפים
את הסימנים לכך שפרוביג'נט עומדת להפוך להצלחה אפשר לאתר כבר מסוף 2009. באותם ימים צץ שלט בולט עם שם החברה על הבניין שבו היא שוכנת ברחוב שנקר בהרצליה פיתוח. גם במעוז הסטארט-אפים וההון סיכון הישראלי, זהו סימן שקשה להתעלם ממנו.
החברה, שהוקמה בשנת 2000 על-ידי דן חרש וגיא רשף, מפתחת שבבים לקליטה ושידור של תקשורת אלחוטית המיועדים לקישור שבין האנטנות לבין ליבת הרשת הסלולרית - אזור עתיר טכנולוגיה וצמיחה. עם בעלי המניות בפרוביג'נט נמנית קרן ההלוואות פלנוס מקבוצת ויולה. ההחזר של פלנוס על ההשקעה הוא כ-9 מיליון דולר. פלנוס, בניהולם של מוטי וייס, רותי שמחה ומומי קרקו, העניקה בעבר לפרוביג'נט הלוואה של 5 מיליון דולר (שכבר הוחזרה) ומחזיקה בלמעלה מ-1% מהמניות.
את המשמעות של העסקה המוצלחת יחושו היטב בעלי המניות, ובעיקר קרנות ההון סיכון שליוו את החברה לאורך העשור האחרון (ראו מסגרת) - מגמה, לייטספיד, סקויה ופיטנגו. חלקן קרנות שנמצאות כמעט בסוף דרכן, וההחזר בעסקה הנוכחית של כמעט פי שישה על הכסף, משפר משמעותית את התשואה שהן מספקות למשקיעים. העסקה מוצלחת במיוחד גם משום שבעלי המניות יקבלו את התשלום במזומן ולא במניות או בתשלום משולב, כפי שהיה בעסקה קודמת של ברודקום, של ויז'נטק, שוויה צנח מ-780 מיליון דולר ל-250 מיליון דולר בלבד.
השאלה הקבועה המלווה את בעלי המניות ומייסדי החברה רגע לפני אקזיט ריחפה גם הפעם באוויר. היו מי שחשבו שאת פרוביג'נט כדאי להמשיך ולגדל כדי להפוך אותה לחברה של מיליארד דולר - אחד האתגרים שההיי-טק הישראלי העמיד לעצמו בעידן הנוכחי. החברה מתמחה בפיתוח אלגוריתם לעיבוד אותות דיגיטליים (DSP), תחום מה שרלבנטי בעולם החדש של עיבוד הנתונים במרחב הנייד.
בעלי המניות שהעריכו כי כדאי להמשיך ולגדל את החברה התבססו על כך שמרחב ה-Backhaul - המונח המקצועי בעולם האלחוט שמגדיר את האזור - נחשב לאחד התחומים החמים ביותר בעולם שבו התקשורת הפכה למבוססת נתונים.
חרש אמר בעבר בראיון ל"גלובס": "הדנ"א של חברות השבבים הגדולות כגון ברודקום וקוואלקום, אלו שאינן מחזיקות מפעלים, תמיד מורכב מאלגוריתמיקה. המייסדים של חברות אלו הם אלגוריתמיקאים, דוקטורים בעיבוד אותות. זה המודל של פרוביג'נט - מה שחברות השבבים הללו עשו בשווקים שלהן, אנחנו משחזרים בשוק שלנו".
חרש עצמו הגיע עם רקע נרחב בפיתוח אלגוריתמים. ההיסטוריה שלו כוללת את מסלול תלפיות בצה"ל, ולאחר מכן שירות במשרד הביטחון. לאחר הצבא עבד בחברת הסטארט-אפ הרפואי כרמל ביוסנסורים, שעסקה במכשור רפואי לתחום הסוכרת ונסגרה בשנת 2003.
פרוביג'נט כיום היא החברה היחידה שמפתחת שבבים למגזר עיבוד האותות. במשך השנים פיתחו חברות ציוד התקשורת את הרכיבים בתוך הבית ורובן הפכו ללקוחות של החברה הישראלית. המתחרות של פרוביג'נט נעלמו עם הזמן, והצורך בהשקעות עתק כדי להתקדם הורגש היטב. כעת, ברודקום מקבלת בעקבות הרכישה גישה לאחד הנכסים הטכנולוגיים שיאפשרו לה לחדור לשוק ציוד התקשורת לקראת עידן הדור הרביעי.
קירבה רבת-ערך לסינים
את הסיבה לרכישה אפשר ללמוד מהגרפים שצירפה ברודקום לעסקה, לפיהם בשנת 2010 הסתכם שוק הציוד מבוסס פרוטוקולי האינטרנט בתחום העברת הנתונים הסלולרית לליבת הרשת ב-5.2 מיליארד דולר, והוא צפוי לצמוח ב-18% השנה - קצב גבוה בהרבה מזה של הביקושים בשוק השבבים כולו.
"זה הבסיס שעליו ברודקום תבנה את האסטרטגיה בתחום תשתיות הסלולר", אומר האנליסט דניאל עמיר מבנק ההשקעות לאזרד על המוטיבציה של החברה. לדבריו, המחיר גבוה, אבל זה לא יוצא דופן בהתחשב למה שתקבל ברודקום.
ענקית השבבים, שנסחרת כעת לפי שווי של 21 מיליארד דולר, מתכוונת לצרף את עובדיה של החברה הנרכשת לפעילות המו"פ שקיימת כאן. "אנחנו קונים את החברות עבור האנשים והטכנולוגיה", מוסיף שלמה מרקל, מנהל הפיתוח העסקי-אסטרטגי של ברודקום והאחראי על המיזוגים והרכישות שלה,
פרוביג'נט עשויה לספק לברודקום גם מוטיבציה נוספת. החברה מחזיקה ברשימת לקוחות מעניינת במיוחד, ובראשה ענקית ציוד התקשורת הסינית Huawei. לצידה יש לחברה לקוחות גדולים אחרים מעולם התקשורת, כגון אריקסון, אלקטל-לוסנט וגם סרגון הישראלית.
הקרבה לחברה הסינית הייתה גם הסיבה שעוררה חששות לאחר הפרסום ב"גלובס" לפני מספר שבועות על העסקה המתהווה. הסינים ידועים כמי שלא אוהדים, בלשון המעטה, פרסומים בדבר הקשרים העסקיים שלהם עם חברות ישראליות, נושא שחברות מקומיות מכירות היטב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
