קרן ההשקעות שהפכה את ג'ארד קושנר למיליארדר

החברות המסקרנות בתחום, האירועים שלא כדאי לפספס והפיתוחים שיעצבו את המחר: מדור חדש של גלובס יציג מדי שבוע את החדשות מהשבוע החולף בענף ההייטק.

והשבוע: אתר יהודי-אמריקאי קורא להחרים את אובר בשל האירועים באמסטרדם ולעבור לשירות המתחרה ליפט, קרן הפרייבט אקוויטי אפיניטי הופכת את חתנו של דונלד טראמפ למיליארדר, אילון מאסק מבקשת למנות שני מנהלים מ-SpaceX לתפקידים בכירים במשרד ההגנה, חברת סקיילאופס הישראלית מגייסת עשרות מיליוני דולרים, ונתח ההשקעות בבינה המלאכותית הישראלית נחשף. 

● בלעדי | יותר מ-1,000 עובדי פיתוח עזבו את אינטל, והחברה יורדת לשפל חדש בישראל
● בלעדי | בעיכוב של שנתיים: מחשב-העל של ישראל יוצא לדרך

1קריאה לחרם נגד אפליקציית אובר בשל מעורבות הנהגים בפרעות באמסטרדם

נהגי המוניות באמסטרדם נטלו חלק משמעותי בארגון הלינץ' נגד ישראלים בשבוע שעבר - הם העבירו זה לזה מידע על נוסעים בדרכים, על כאלה שהזמינו נסיעה ועמדו בקרן רחוב, וחלקם אף הובילו נוסעים ישראלים למארבים שתוכננו מראש. על-פי התקשורת ההולנדית - זו לא פעם ראשונה שהנהגים שותפים לאפליה ולפשעי שנאה. במהלך השנה האחרונה דווח לא פעם על סירוב של נהגים מוסלמים להסיע נוסעים בעלי שמות יהודיים או ישראליים. 

אובר פרסמה גינוי נגד ההתקפות האנטישמיות וכינתה אותן "מתועבות", ואמרה כי היא משתפת פעולה עם הרשויות בסיוע בזיהוי נהגים שהיו מעורבים בפוגרום, אך היא עשתה זאת לאחר קריאה של יהודים להחרים את האפליקציה.

אוהדי מכבי תל אביב שיגרו מכתבים לאובר בקריאה לחקור את האירוע, ונתקלו בתשובה לקונית ומעורפלת. האתר היהודי-אמריקאי "ישיבה וורלד ניוז" פרסם קריאה לקוראיו להחרים את אובר ולעבור לשירות המתחרה, ליפט, עד שזו תפרסם גינוי לאירועי השבוע שעבר. 

2קרן ההשקעות שהפכה את ג'ארד קושנר למיליארדר

זמן קצר לאחר היבחרו מחדש של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב התברר כי חתנו ג'ארד קושנר, איש מפתח בכהונתו הראשונה שגם היה מאדריכלי הסכמי אברהם, איננו מעוניין לחזור לבית הלבן.

מכתבת פרופיל שהתפרסמה במגזין "פורבס", ניתן להבין מדוע: קרן הפרייבט אקוויטי שלו, אפיניטי, שגייסה את רוב הונה מקרן העושר הסעודית ומשקיעים בקטאר ובאבו דאבי, צפויה להעניק לו בקרוב תואר נוסף: זה של מיליארדר.

על-פי "פורבס", על ניהול קרן שנכסיה נאמדים בכ-3 מיליארד דולר בסך-הכול, שלשל קושנר לכיסו 170 מיליון דולר מדמי ניהול ועמלות על ניהול נכסים, דבר שמקרב את סך ההון האישי שלו ל-900 מיליון דולר.

את הקרן הקים קושנר בינואר 2021, בחודש שבו הושבע הנשיא הנוכחי ג'ו ביידן לבית הלבן. ארבע שנים קודם לכן, כשמונה על-ידי טראמפ לשליחו האישי למזרח התיכון, הוערך הונו האישי של קושנר ב-324 מיליון דולר "בלבד". אלא שגם אז וגם היום, מחצית מהונו על הנייר מיוחסים להחזקות של 20% בחברת הנדל"ן שהוקמה על-ידי אביו.

הונו של קושנר בקרן מורכב מהשקעה אישית של 31 מיליון דולר, 12 מיליון דולר בעמלות לאחר מס שנגבו, ועוד 130 מיליון דולר בעמלות ודמי ניהול שצפויים לאורך עשור שנות קיומה, עד 2031.

על-פי "פורבס", הקרן מייצרת מדי שנה בין 10% ל-15% רווח נקי על העמלות ודמי הניהול שהיא גובה, הנאמדים בכ-45 מיליון דולר בשנה. במשך שנותיה הראשונות נמנעה הקרן מהשקעות, אך בשנה האחרונה היא ביצעה השקעות של 1.6 מיליארד דולר בחברות בישראל, באמירויות, בארה"ב, בבריטניה ובגרמניה.

השקעותיה בישראל אומנם אינן טכנולוגיות - היא השקיעה בקבוצת שלמה ובהפניקס - אך לדברי קושנר היא מעוניינת לבצע השקעות בתחומי הבינה המלאכותית. בעבר פרסם ה"ניו יורק טיימס" על כוונות הקרן להשקיע בחד-הקרן הישראלי פאפאיה גלובל. 

3מאסק מציג: אחרי הבחירות משתלטים על וושינגטון

עוד טרם נבחר טראמפ רשמית לנשיא ארה"ב, אילון מאסק כבר החל להניע את גלגלי השפעתו בוושינגטון. לאחר שהשקיע יותר מ-100 מיליון דולר בקמפיין של טראמפ והפך לתומכו הבולט ביותר, מאסק לא מבזבז זמן בדרך להחזיר את ההשקעה, כשהצעד הראשון התגלם בצורת פנייה של מאסק לנשיא הנבחר בבקשה למנות שני בכירים מחברת החלל שלו, SpaceX לתפקידים בכירים במשרד ההגנה האמריקאי.

על-פי ה"ניו יורק טיימס", הבחירה לא הייתה מקרית: הראשון הוא הגנרל בדימוס טרנס ג'יי אושונסי, איש חיל האוויר לשעבר שהפך ליועץ בכיר בחברה של מאסק; והשני הוא טים יוז, מי שמנהל את קשרי הממשל עבור מאסק - שניהם נחשבים לאנשי אמונו הקרובים ביותר.

המהלך שפורסם מפנה זרקור למורכבות של הקשרים העסקיים בין חברות בבעלות מאסק לממשל הפדרלי. SpaceX לבדה נהנית מחוזים ממשלתיים בשווי 11 מיליארד דולר בחמש השנים האחרונות, ובפנטגון מביעים דאגה מהתלות ההולכת וגוברת בחברה בכל הקשור לשיגורי רקטות. במקביל, טסלה מרוויחה מיליארדים מזיכויי פחמן ומהטבות מס.

בינתיים, השפעתו של מאסק על טראמפ כבר ניכרת בשטח. הנשיא הנבחר, שבעבר התנגד בחריפות למכוניות חשמליות, שינה את עמדתו באופן דרמטי. "אני בעד מכוניות חשמליות," הצהיר טראמפ באוגוסט האחרון.

מומחים מזהירים כי היחסים הקרובים בין מאסק לטראמפ עלולים להוביל להחלשת הפיקוח הממשלתי על חברותיו של מאסק. עם זאת, מאסק אינו הראשון לצעוד בדרך הזאת. בכהונה הראשונה של טראמפ, היה המיליארדר פיטר ת'יל, שותפו לשעבר של מאסק להקמת פייפאל, שהצליח למקם את אנשיו בעמדות מפתח בממשל.

נראה כי עבור מאסק, שהונו זינק בכ20 מיליארד דולר כבר ביום שאחרי הבחירות, ההשקעה בקמפיין של טראמפ היתה מעשה משתלם. 

4ההשקעה החדשה של קרן הסייבר המסתורית

חברת סקיילאופס הישראלית (ScaleOps), המפתחת מערכת חכמה לניצול יעיל של שירותי ענן, השלימה סבב גיוס של 58 מיליון דולר, בהובלת קרן לייטספיד ונצ'רס.

לצד המשקיעים הקיימים שהשתתפו בסבב, ביניהם גלילות קפיטל ו-NFX, מצטרפת משקיעה חדשה וצעירה - קרן ההון סיכון פיקצ'ר, שהוקמה על-ידי יזמי הסייבר הסדרתיים מיקי בודאי, רקש לונקר ודן אמיגה.

הקרן - שנחשפה לראשונה בגלובס אך פועלת מתחת לרדאר, ובכיריה אינם מתראיינים - מצטרפת לזירה הצפופה של קרנות ישראליות המתמחות בהשקעות סייבר, בהן סייברסטארטס, גלילות ו-YL.

עבור אמיגה זוהי השקעתו הראשונה במסגרת הקרן החדשה. עם זאת, טרם הקמת פיקצ'ר, אמיגה היה מושקע בסקיילאופס בתור משקיע פרטי.

הגיוס הנוכחי, שנה לאחר הסבב הקודם, מביא את סך ההשקעות בחברה לכ-80 מיליון דולר. החברה הוקמה לפני כ-3 שנים על-ידי יודר שפריר וגיא ברון.

במרכז המיקוד של החברה עומדת בעיה מוכרת בעולם עבור חברות שאינן בהכרח טכנולוגיות: ניהול משאבי ענן לחברות המנהלות את המידע והפעילות שלהן על גבי ענן ציבורי כמו זה של אמזון, מיקרוסופט וגוגל לבין ענן פרטי, היושב על גבי שרתים מקומיים. כאשר חברות מעבירות את פעילותן לענן, רבות מהן מתמודדות עם אתגר בצורת התאמת המשאבים לצרכים המשתנים של האפליקציות השונות. התוצאה של אתגר זה היא לעתים בצורת בזבוז כספי ניכר, כמו גם חוסר תיאום בין צוותי פיתוח לצוותי התפעול.

נכון להיום, מפתחי התוכנה נדרשים להעריך מראש כמה משאבי מחשוב (כמו זיכרון ומעבד) נדרשים לכל אפליקציה, וצוותי התפעול הם אלה שאחראים על ניהול המשאבים בפועל. המפתחים מקצים את המשאבים באופן ידני, זאת לפי הערכה שלרוב אינה מדויקת. כתוצאה מכך, צוותי התפעול נאלצים שוב ושוב לפנות למפתחים בבקשה לעדכן את הגדרות המשאבים, מה שסקיילאופס מתארים כתהליך לא יעיל שהמערכת האוטומטית שלהם מבקשת כאמור לפתור.

הפתרון הלכה למעשה? מערכת מבוססת בינה מלאכותית שמנהלת באופן אוטומטי את משאבי הענן. לאחר ההתקנה, המערכת מנתחת ומתאימה משאבים בזמן אמת, מה שמוביל לחיסכון שיכול להגיע גם עד 80% בעלויות, כך לטענת החברה. 

5הנתון המעודד על הבינה המלאכותית הישראלית

בימים אלה בהם מתרחש קרב פוליטי בין משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר לבין משרד המדע ורשות החדשנות על שליטה בתקציבי הבינה המלאכותית, מפרסם מכון המחקר סטארט-אפ ניישן סנטרל נתון מעודד לגבי סטארט-אפים המוגדרים כ"חברות AI". על-פי בדיקה השוואתית שערך המכון בין חברות AI לבין חברות שאינן כאלה, עולה כי חברות צעירות בתחום הבינה המלאכותית בישראל זוכות למימון בהיקף גבוה יותר, אמון רב יותר ממשקיעים וגם סיכויי הצלחה גבוהים יותר. 

על-פי המחקר, החברות מציגות ביצועים טובים יותר ב-10% בהשוואה לחברות שאינן מוגדרות כחברות AI, ולמרות שהן מהוות רק 30% מנוף החברות, הן תופסות 47% מסך ההשקעות ו-40% מסבבי הגיוס. מחצית מהחברות שאינן פעילות בתחום הבינה המלאכותית מעלות טרם הצליחו לגייס הון כלשהו, בעוד שרק שליש מחברות ה-AI מוכרות כחברות שלא גייסו. 

עוד טוענים בסטארט-אפ ניישן סנטרל כי "מאז 2018, נתח ההשקעות ב-AI של ישראל היה גבוה פי 3-4 מאירופה וארה"ב. עם זאת, הזינוק האחרון בגיוסים בתחום ה-AI בארה"ב, המונע בעיקר על-ידי השקעות משמעותיות בחברות כמו OpenAI, לצד ירידה קלה בנתח המימון של AI בישראל, צמצם את הפער בין האזורים הגאוגרפיים".

באשר לרכישות של חברות בתחום הבינה המלאכותית על-ידי אחת מ"שבע המופלאות" ועוד כמה חברות גדולות כמו אינטל ו-IBM, עולה כי על כל ארבע חברות אמריקאיות שנרכשו על-ידי תאגידים אלה, נרכשה חברה ישראלית אחת. לטענת המחקר, זהו יחס טוב יותר בהשוואה לחברות אירופיות.

בתחומים שאינם קשרים לבינה מלאכותית ישירות, יחס הרכישות בין חברות ישראליות לאמריקאיות גדול הרבה יותר ועומד על 11:1 - כלומר חברה ישראלית אחת על כל 11 אמריקאיות.

על-פי המחקר, "הדבר מצביע על כך שבעוד שאקוסיסטם ההייטק הישראלי הרחב באופן יוצא דופן ביחס לגודל המדינה, העניין מצד תאגידים רב-לאומיים מובילים בחברות ה-AI הישראליות חזק במיוחד".

אבי חסון, מנכ"ל חברת המחקר, טוען כי ישראל עומדת בחזית החדשנות העולמית בזכות הצע החברות בתחום ונוכחות מרכזי הפיתוח הבינלאומיים, אך מדגיש כי כדי לרתום באופן מלא את המומנטום הזה, השקעה ממשלתית נוספת באקדמיה ובמחקר ופיתוח היא חיונית - הן כדי לקדם טכנולוגיות לתועלת הציבור והן כדי לקיים את מנוע הצמיחה קריטי זה".