איי-בוי: הכי חם עד שמגיעה גירסה 2

התוכנית "ארץ נהדרת", לצד היותה תוכנית הבידור המובילה בטלוויזיה הישראלית, ואולי אף בשל כך, נמצאת תחת ביקורת מתמדת: כאשר היא עוסקת בענייני הבת-מצווש של קשת ליבליך, היא חוטפת מגבוהי המצח ומעגולי המשקפיים על שאינה נשכנית מספיק. וכאשר היא מציגה את המתנחלים כחוטפי חיילים, מקים הימין קול זעקה.

אחרי לא מעט ניסיונות לרצות, לפצות או ללכת על המובן מאליו - הערס העברי המצוי, כמו פילוס וליטל מעתוק, גיבורי העונות הקודמות - הפעם היא מכוונת אל הקהל שהיא מכירה טוב מכולם: אל עצמה, יוצריה וחבריהם.

בהלקאה עצמית נדירה, הצליחה התוכנית ביום שישי האחרון לייצר משל נפלא על חייה של שכבת אנשים לא מבוטלת, אחת שנמצאת לרוב בצד השמח לאידם של האחרים, הנלעגים ממנה.

הילד הוא ההמשך של הבית המעוצב

מריאנו אידלמן היה במערכון ילד המחשב של עלמה זק ואלי פיניש, ה"איי-בוי", במחווה לשלל מוצריה של אפל כמו אייפד, אייפון ואייפוד. האיי-בוי הושק על-ידי סטיב ג'ובס, שמוצג בפתיח כסוג של אלוהים, ודוחק ממרכז תשומת-הלב של ההורים את בנם הביולוגי, כמו אח קטן ומרושע במיוחד (ראו את המערכון המלא כאן מטה).

ההורים המאושרים מתמוגגים: איזה יופי של ילד בעל ראש של מסך אייפד! בשאט-נפש הם דוחקים הצידה את הילד האמיתי, שעד אתמול הכריחו אותו להופיע עם החלילית שלו אל מול אורחים מזדמנים, שכן האיי-בוי מוכשר ממנו. אט-אט הופך הילד החדש למרכז החיים בבית, עד שקורה הבלתי נמנע: האיי-בוי 2 מושק - וילד הפלא הדיגיטלי מוצא את עצמו בצד של הילד הביולוגי, זה שכבר לא מעניין את ההורים.

היה כאן משל שנון על הדרך שבה הורים משכבה חברתית מסוימת תופסים את ילדיהם, כהמשך ישיר של הבית המעוצב, הרכב שהפך מג'יפ (שלא היה בו צורך) להיברידי - רק בשל הטרנדיות, התואר הנחשב ועוד.

אלה הם הורים שלא רושמים את הילדים שלהם לחוגים שמעניינים אותם ביותר, אלא למה שיהלום בדרך הטובה ביותר את הסטטוס של ההורים. שכן אם זה נראה טוב, זה מוכרח להיות טוב באמת.

אלה האנשים המתקדמים ביותר לכאורה, אבל האיומים ביותר: בני-הזוג שלהם, הילדים שלהם והקריירה, הפכו להיות ממה שהם אוהבים באמת, למה שהכי נכון. וכשחיים חיים נטולי נשמה, צריך למצוא ריגושים מיידיים, משהו שימלא את החלל - כמו הגאדג'ט הכי לוהט שהשיק ג'ובס לפני 5 דקות. הדבר שהוא הכי-הכי - אבל רק עד שתצא גירסה 2 שלו.

לצרכני האיי-בואים באשר הם, לא נותר אלא להוריד לחייהם את האפליקציה היחידה שחסרה, כך נדמה, במגוון האפליקציות שעוטפות אותן. זאת שגורמת לך לעשות דברים סתם כי בא לך, ולא כדי להרשים את הסביבה.