ישראל מקוב יהפוך את ביולייט לצבר חברות שיטפלו במחלה אחת

איש העסקים הודיע לראשונה על תוכניתו במסגרת כנס BioExecutive Forum שנערך בשבוע שעבר ■ לפני חודשיים החל במו"מ לרכישת 26% מביולייט ב-10 מ' ש', עם אופציה לרכישה

מאז פרישתו מטבע ב-2007, מקדם ישראל מקוב את רעיון צבר החברות הממוקדות. כשנודע לפני חודשיים כי קבוצת משקיעים בראשותו נמצאת במו"מ לרכוש 26% מביו לייט ב-10 מיליון שקל עם אופציה לרכישת השליטה בחברה בהמשך, עלתה הסברה כי דרכה יוגשם החזון הזה. ביום ד' האחרון אישר מקוב לראשונה בפומבי כי אכן זו הכוונה.

מקוב אמר את הדברים בכנס של ארגון BioExecutive Forum, עמותה ללא כוונות רווח שנועדה ליצור הזדמנויות לתקשורת ולנטוורקינג בין מנהלים ותיקים וחדשים בתעשיית הביומד הישראלית.

מקוב, ששימש מנכ"ל טבע בין השנים 2002-2007, הוא יו"ר גיוון אימג'ינג, נטפים ואלטב וחבר דירקטוריון בחברת גאיה מד. בעבר גם השקיע בחברת בריינסגייט.

מקוב הסביר, כי המודל היחיד המתאים בעיניו לבניית חברות ביומד בישראל הוא שילוב של פעילויות התוקפות מחלה אחת מכיוונים שונים: תרופות, מכשור רפואי, אבחון מולקולרי או הדמיה.

מקוב הדגים זאת על תחום השבץ (תוך שהדגיש כי זו רק דוגמה), וציין חברות כמו די-פארם, אפוסנס, בריינסגייט וטרומבוטק.

"הבורסה מבזבזת תשומת לב ניהולית"

לדבריו, שיתוף פעולה כזה יכול לייצר חברה שתכיר בצורה הטובה ביותר את המחלה, השוק, התחרות והגורמים המובילים בתחום, וכן תהיה חדשנית ואטרקטיבית יותר לחתימת הסכמי שת"פ עם חברות הפארמה המובילות.

"חדשנות לא נוצרת על-ידי איסוף של ידע. לחברות פיתוח התרופות יש המון ידע, אך אין להן חדשנות כי הן מגינות עליו בחומות של קניין רוחני. חדשנות נוצרת משיחה ומהפריה הדדית בין אנשים מתחומים שונים", אמר מקוב והוסיף כי באמצעות החדשנות, ניתן יהיה גם להפחית את ההוצאות על בריאות.

בעבר אמר, כי לחברות סטארט-אפ רפואיות בישראל אין טעם לגשת לבורסה, שכן כך הן מבזבזות תשומת לב ניהולית. מקוב עצמו ניסה ב-2008 לגייס קרן פרטית של 150 מיליון דולר כדי לקדם חזונו, אך זו לא הייתה התקופה המתאימה. נראה כי בינתיים הוא השתכנע לגבי יתרונות הבורסה.

"לחברות סחירות יש יותר נראות בעיני חברות הפארמה הגדולות, שעשויות לשתף עמן פעולה, וכן מניותיהן משמשות מטבע סחיר שעוזר במיזוג החברות", אמר ל"גלובס".

האתגר העיקרי שעומד בפני תוכניתו של מקוב הוא כנראה האגו של הסטארט-אפיסטים ושל המשקיעים הקיימים. עד היום בוצעו מעט מאוד מיזוגים בחברות סטארט-אפ, ואלה לא תמיד עלו יפה. למשל המיזוג בין BioView למונה ליזה ב-2007, שנכשל למרות קשר חיובי קודם בין החברות.

כשהודיע מקוב בינואר השנה על כוונתו לרכוש מניות בביולייט, עלתה המניה ב-15%. בינתיים המו"מ הושלם והעסקה תעלה באמצע אפריל לאישור האסיפה הכללית. למרות זאת נשחקה המניה והחברה חזרה לשווי השוק שלה לפני ההודעה, 35.5 מיליון שקל, לעומת 38.3 מיליון שקל לפני העסקה.

ביולייט הודיעה כי על המו"מ עם מקוב כמה ימים לאחר שנכשלה בניסוי קליני בחברה-הבת שלה אובקיור, שפיתחה תרופה נגד השמנה. בעקבות כך הוחלט לסגור את אובקיור, וביולייט נותרה עם שתי חברות-בנות מתוך הארבע שאיתן יצאה להנפקה ב-2006 - חברת זטיק לאבחון סרטן ו-I-Optima בתחום הגלאוקומה. לגביהן אומר מקוב: "אולי נשתמש בטכנולוגיות שלהן בביולייט ואולי לא".

עוד שינוי בתוכנית החממות - מימון דיפרנציאלי

ידיו של ראש תוכנית החממות של המדען הראשי, יוסי סמולר, עמוסות עבודה מאז שנכנס לתפקידו באמצע 2009. בשנה שעברה הוא העביר רפורמה מקיפה בתוכנית החממות, ובשבוע שעבר הודיע בכנס BioExecutive על שינויים נוספים שהוא מתכוון ליישם. השינוי העיקרי הוא מתן מימון דיפרנציאלי לחברות החממה.

כיום, כל חברות החממה מקבלות מהמדינה 1.7 מיליון שקל, אלא אם הן בפריפריה ואז התמיכה עולה ל-2.1 מיליון שקל. החלוקה החדשה תיעשה לפי סוג החברה. למשל, חברות מתחום מדעי החיים יקבלו מימון גבוה יותר, ואילו חברות תוכנה יקבלו מימון נמוך יותר. בהמשך ייתכן שייקבע התקציב על-פי תוכנית עסקית.

"נבקש תקציב נוסף, ואם הוא לא יינתן, ניישם את השינוי תוך הפחתת מספר החברות שייכנסו לחממות, כדי שלחברות הנכנסות יהיו יותר סיכויי הצלחה", הוא אומר. לגבי הקושי להשיג מימון לחברות בוגרות חממה, סמולר אמר כי פתרונות שונים לעניין נמצאים בדיון בינו לבין האוצר. בינתיים הוא מציע לחברות הבוגרות להצטרף לתקופת חממה נוספת באחת מהחממות התעשייתיות בחיפה או בערד.

עוד סיפר סמולר כי בקרוב ייצא מכרז על הקמת חממת ביומד ייעודית נוספת, ואולי אפילו שתיים. "אנחנו מחפשים זכיינים שכבר מכירים את הסרט של השקעה ותמיכה בפיתוח תרופות, עם דגש על חברות בשלב ה-Seed", אומר סמולר. לדבריו, המדינה השקיעה עד היום 500 מיליון דולר בחברות חממה, שקיבלו 2.7 מיליארד דולר בהשקעות פרטיות, אולם הוא הוסיף כי הוא לא בטוח שזהו המדד הנכון להערכת הצלחת התוכנית, וכי הוא שוקד על פיתוח מדדים נוספים.