כך התרככה אסטרטגיית הרווחיות האגרסיבית של פסגות

זה התחיל עם העלאת דמי הניהול בקרנות הכספיות, צעד שגרר פדיונות ענק - מעבר לקרנות הכספיות

בין שתי נקודות עובר קו ישר אחד, אבל בדרך אפשר לבצע סטיות. וכך עושים בבית השקעות פסגות. מיד לאחר שקיבלה לידיה זהבית כהן, מנכ"לית אייפקס, את השליטה בפסגות בנובמבר האחרון, היא פצחה במהלך אגרסיבי להעביר את פסגות מאסטרטגיה של נתח שוק, שנועדה להגדיל את הנכסים המנוהלים, לאסטרטגיה של רווחיות שמטרתה להגדיל את השורה התחתונה. לאסטרטגיה כזו יש קו ישר וברור - העלאת דמי ניהול, גם במחיר של הקטנת נכסים ואובדן נתח שוק. אבל מתברר שבין האסטרטגיות של נתח שוק ורווחיות עובר גם קו מזוגזג.

בשלב הראשון העלתה פסגות את דמי הניהול בקרנות הכספיות, מוצר הפסדי בעליל. "מה ההיגיון בגביית דמי ניהול של 0% כשרק עמלת ההפצה היא 0.125%?", חשבו בפסגות והעלו את דמי הניהול. הלקוחות הגיבו מיד, והחלו פדיונות ענק. בדצמבר 2010 עזבו את הקרנות הכספיות של פסגות 4.2 מיליארד שקל, ועד היום הגיעו הפדיונות ל-5.7 מיליארד שקל. בפסגות לא התרגשו, מבחינתם זה בהתאם לאסטרטגיה, "כי אם אתה מחזיק בפחות נכסים הפסדיים, אתה מרוויח יותר".

ואולם, כהן, והמנכ"ל שמינתה - רונן טוב, לא הביאו בחשבון את המומנטום. כשיועץ ההשקעות מתרגל להמליץ ללקוחותיו לצאת מקרנות פסגות, זה לא נעצר רק בכספיות. מהר מאוד חלחלו הפדיונות לקרנות המסורתיות של החברה, ולמשל במארס כל התעשייה איבדה 2.6 מיליארד שקל ופסגות לבדה 1.1 מיליארד שקל, הרבה מעל חלקה בשוק. למעשה, מאז העברת הבעלות איבדה פסגות 1.7 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות, ובסך הכול ספגה פדיונות של 7.4 מיליארד שקל. התעשייה כולה צמחה בתקופה זו ב-3.9 מיליארד שקל.

התוצאה: בפעם הראשונה מאז 2006 יש איום אמיתי על ההגמוניה של פסגות בקרנות הנאמנות. נתח השוק שלה, שעמד באוקטובר 2010 על 21%, ירד בסוף אפריל ל-17%, והפער מהמקום השני (הראל) ירד מ-13 מיליארד שקל ל-5 מיליארד שקל. אם נניח אקסטרפולציה ליניארית, הרי שבקצב הזה, אם יימשך, פסגות תרד למקום השני עד סוף השנה.

מהר מאוד התעשתו טוב וכהן, ובלי למצמץ לפעול אחרת. באפריל פתחה פסגות קרן מק"מית שנתנה לרוכשים הטבת מס, ותוך כמה ימים כל המכסה - 800 מיליון שקל, נרכשה. במאי חזר התרגיל - עוד קרן מק"מית הושקה וגם בה הצליחה פסגות לגייס 700 מיליון שקל במהירות. כעת החלה פסגות לפרסם את קרן מק"מ יוני.

ולמי שלא מכיר: הקרן המק"מית במהותה דומה לקרן כספית, דמי הניהול בה הם 0.1%, נמוכים מעמלת ההפצה בגובה 0.125% - "מחיר החדרה" קוראים לזה בפסגות. אם נוסיף עלויות תפעול ושיווק, נראה שעל כל מיליארד שקל מנוהלים פסגות מפסידה מעל מיליון שקל. ומה עם אסטרטגיית הרווחיות? תודה ששאלתם, היא נעלמה ופינתה את מקומה לאסטרטגיית נתח השוק הישנה והמוכרת.

כהן התאהבה בכיסא?

ועוד עניין לפנינו - יו"ר פסגות. לאחר העברת הבעלות בבית ההשקעות מינתה זהבית כהן את עצמה ליו"ר פסגות, תוך הכרזה שזהו מינוי זמני לתקופה של שלושה-ארבעה חודשים. החורף כבר פינה את מקומו לאביב, כמעט חצי שנה חלפה, והיו"ר הזמנית עדיין יו"ר.

חיפוש אחרי יו"ר קבוע מתבצע, אם בכלל, בפרופיל נמוך. בפסגות מספרים שכהן מאוהבת בבית ההשקעות ולא רוצה לפנות את כיסא היו"ר, אחרים יגידו שהיא רוצה להיות קרובה לנכס אותו קנתה ב-2.1 מיליארד שקל.

ואנחנו נגיד - מה זה משנה בכלל מה התפקיד הרשמי של כהן בפסגות? ממילא על פיה יישק דבר והיא מחליטה בכל עניין, קטן כגדול.