תחתום פה, פה ופה: מילון למונחים נפוצים בחוזים שונים

כמה פעמים הרגשתם שמדברים אליכם בשפה לא מובנת, לא ברורה, ממש... סינית? לא, לא אנשים ברחוב, אלא דווקא אותם גופים שאמורים לדבר אליכם בשפה מפורשת ושקופה בדיוק באותם רגעים משמעותיים עבורכם של חתימה על חוזה. כמה פעמים נתקלתם במונחים בלתי עבירים? בשפה משפטית מפותלת, במילים מעורפלות? סביר להניח שכמעט מדי יום.

בואו נחדד את העיוות: תחשבו רגע. האם הייתם קונים חליפה אם לשאלה פשוטה על הוראות הכביסה המוכר היה עונה לכם בג'יבריש? קרוב לוודאי שהייתם מניחים את החליפה ויוצאים מהחנות, נכון?

אלא שמרבית התקשורת שלנו עם חברות גדולות, בנקים, חברות סלולר, חברות קבלניות וגופים ממשלתיים מתנהלת בדיוק כך. היא כרוכה בחתימה על חוזים ארוכים שכתובים בשפה שלא מובנת למי שאינו בוגר הפקולטה למשפטים - ורובנו חותמים וממשיכים הלאה, כאילו מדובר בגזירה משמים.

למרבה המזל, לאחרונה מתגבשת הבנה שונה תחת המונח: "הנגשה לשונית". הכוונה אינה רק לתרגום מעברית לשפות נוספות אלא גם להנגשת מילים במסמכים ובחוזים לכל אדם, גם לאדם מן השורה שאינו מצוי במונחים משפטיים.

גורמים רבים הגיעו לנושא מכיוונים שונים: עמותת "ידיד" הגיעה לכך מתוך אחת מקבוצות הפעילים שלה "הכוח להשפיע" באשקלון. כרגע הם עורכים ניסוי עם משרד השיכון במסגרתו הם "מתרגמים" מעברית לעברית את מסמכי הדיור של משרד השיכון, ובכוונתם להתרחב ולהציע את הניסוי גם למערכות נוספות כמו הביטוח הלאומי, למערכת המשפט ולעיריות שונות.

"לפני כשנה פנינו עם חברת הכנסת אורית נוקד, אז סגנית שר התמ"ת, לעשרות גופים: רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות וגופים עסקיים צרכניים, וביקשנו את חוות-דעתם לגבי הנגשה לשונית של מסמכים: כלומר, שהחשבונות, למשל, יינתנו במספר שפות, ושהמונחים בהם יהיו ברורים", אומר רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד". "יש גורמים שנתנו תשובות טובות, ויש כאלה שטענו טענות מגוחכות, כמו שאם יתרגמו לשפה מסוימת, דוברי שפות אחרות יעלבו".

נקודת אור נוספת היא מערכת הבריאות, שעוברת בימים אלה מהפכה של נגישות לשונית לשפות זרות. בעקבות פעילות "אמון הציבור" אף יצא לאחרונה חוזר מנכ"ל מפורט ומחולל שינוי של משרד הבריאות בנושא, המחייב את בתי-החולים וקופות-החולים, שמצידן נערכות ואף החלו להנגיש מסמכים.

בין העוסקים בנושא הנגישות נמצאים ד"ר מיכל שוסטר מאוניברסיטת בר-אילן, פרופ' מרים שלזינגר מהמחלקה לתרגום וחקר התרגום בבר-אילן, פרופ' ליאון אפשטיין וגם המרכז הבין-תרבותי בירושלים.

עמימות כטקטיקה

גלית אבישי, מנכ"לית ארגון "אמון הציבור" העוסקת רבות בנושא, רואה בעמימות הלשונית שבה בוחרות החברות חלק מהנושא הרחב יותר של חוזים אחידים.

"כמעט כל פעולה כלכלית במשך היום עוברת דרך חוזה אחיד - חוזה שהצד המנסח אותו הוא החזק ובעל הידע", אומרת אבישי. "יזמנו הצעת חוק שהועברה על-ידי חברת הכנסת פאינה קירשנבאום מישראל ביתנו, שדרשה שבראש כל חוזה יצוין האם הוא עבר בית דין לחוזים אחידים, ודרשה להציג בשפה מובנת את כל התנאים המהותיים בחוזה כפתיח לחוזה".

החוק עבר קריאה שנייה ושלישית, וכעת משרדי הממשלה צריכים לתקן תקנות על מנת שניתן יהיה ליישמו.

עד למימוש תהליך הנגישות הלשונית יעבור זמן רב. בינתיים, בחרנו מילים "קלאסיות" שמופיעות במרבית החוזים, וגיבשנו תרגומון מעברית (מעורפלת) לעברית (ברורה).

בבדיקה שלנו ראינו כי מרבית הסעיפים ה"טריקיים" נמצאים בסוף החוזה אחרי מילים כמו: "מבלי לפגוע בכלליות האמור", "הרשאה בלתי חוזרת", "לשפות" ועוד.

המילון נבנה בסיוען של עו"ד אלה גורן-גרציאני, המשנה למנכ"ל "אמון הציבור", ועו"ד שני רבינוביץ' מהמחלקה המשפטית של עמותת "ידיד".

"סמכות שיפוט מקומית"

* מתוך אתר שקם אלקטריק:

במרבית החוזים האחידים קיים סעיף של "תניית שיפוט". משמעות הדבר היא שבית העסק קובע מראש באיזה בית משפט ייאלץ הצרכן להגיש תביעה - ואך ורק בבית משפט זה - ולא בכל בית משפט אחר אשר עומדת לו על-פי הדין זכות להגיש תביעה נגד העסק.

בית העסק בוחר, מן הסתם, את בית המשפט אשר נוח לו יותר להתדיין בו - וכופה למעשה על הצרכן להתדיין בבית משפט זה. משמעות הדבר, למשל, היא שאם נקבע בתניית השיפוט כי סמכות השיפוט המקומית היא תל-אביב, ייאלץ לקוח מדימונה או נהריה להגיש את תביעתו נגד בית העסק בתל-אביב, דבר אשר יקשה עליו את הגשת התביעה ואולי אף יגרום לכך שלא יגישה אותה כלל.

* הנוסח המקורי: "בתי המשפט של מחוז תל-אביב-יפו יהיו בעלי סמכות שיפוט בלעדית לדון בכל מחלוקת בין החברה למשתמש בקשר לתנאי השימוש לרבות מדיניות הפרטיות".

* תרגום: המשמעות - מתלונן מאילת יצטרך לגרור את עצמו עד לתל-אביב (ולא עד לבאר-שבע, למשל) על מנת לקבל את זכויותיו. כך גם בתקנון האתר של פלאפון.

"חובת זהירות"

* מתוך ביטוח נסיעות של לקוחות לאומי קארד באמצעות AIG:

מושג הקיים מעת לעת בחוזים אחידים ומטיל חובה על הצרכן לנהוג בדרך מסוימת, מבלי שהוא מפרט מהי דרך זו. מדובר במושג משפטי טהור מתחום דיני הנזיקין, אשר יש להניח כי רק סטודנט למשפטים או מי שמתעניין בתחום המשפט נחשף אליו. זהו מינוח זר לחלוטין לצרכן הממוצע.

* הנוסח המקורי: "המוטב ינהג ברכושו בצורה נבונה, בהשגחה סבירה בכל הקשור לביטחון הרכוש ושמירתו באותה רמה כאילו הרכוש איננו מבוטח, וינקוט בכל האמצעים הסבירים על מנת למנוע אובדן, גניבה ו/או נזק, ויפעל להקטנת האובדן, הגניבה ו/או הנזק. ביצוע האמור לעיל על-ידי המוטב מהווה תנאי מוקדם לחבות המבטח ותשלום פיצוי כלשהו על-פי פוליסה זו".

* תרגום: יש להוכיח את חובת קיומה של חובת זהירות כתנאי לקביעת רשלנות משפטית של אדם. קרי, אדם ייחשב כרשלן/מזיק רק אם"יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג", וחובה זו היא חובת הזהירות.

"מבלי לגרוע מהאמור"

* מתוך פוליסת ביטוח נסיעות לחו"ל של מגדל:

מדובר במשפט שכיח בחוזים אחידים.

* הנוסח המקורי (פרק 10, חריגים כלליים): "מבלי לפגוע בחריגים הקבועים בכל פרק ובנוסף עליהם, לא ישלם הבטוח תגמולי בטוח לפי פוליסה זו בגין כל תביעה/ות הנובעת/ות מכל אחד מהמקרים הבאים או שארעה במהלכם או בקשר אליהם... (סעיף 9) נזק/נזקים תוצאתיים מכל מין וסוג שהוא, לרבות ומבלי לגרוע מכלליות האמור, הפסד הנאה, כאב וסבל, עוגמת-נפש, עזרה סיעודית וכדומה" .

* תרגום: בעזרת משפט זה בית העסק מוסיף תנאים שונים ומשונים על הסעיף הכללי שפירט בית העסק, למשל בדבר תקופת האחריות.

"לצד שלישי"

* מאתרי האינטרנט של פרטנר וסלקום:

* הנוסח המקורי: "אתה מתחייב שלא למסור את הסיסמה, שם משתמש והקוד הסודי שלך לכל צד שלישי"... "תכנים ושירותים אלה, המסופקים ישירות על-ידי צדדים שלישיים - אינם באחריותנו".

* תרגום: המונח בא לציין מישהו אחר שאינו חתום על החוזה.

"יום עסקים"

* מתוך חוזה משכנתא של אחד הבנקים:

* הנוסח המקורי: "אם מועד פירעון כאמור לעיל של סכום כל שהוא יחול ביום שאינו יום עסקים של הבנק - יוקדם מועד הפירעון של אותו סכום, והוא יחול ביום העסקים האחרון שלפני המועד המקורי".

במקרה זה אם אתה אמור לשלם כל 10 לחודש, וה-10 לחודש נופל ביום שבת, והבנק סגור ביום שבת וגם ביום ראשון, עליך לשלם עד יום חמישי. תשלום ביום ראשון, 11 לחודש, ייחשב כאיחור, והבנק יחייב אותך בריבית פיגורים על האיחור הזה.

* תרגום: הכוונה ליום חול שעובדים בו, יום עבודה. 8 ימי עסקים, למשל, אינם 8 ימים (שבת אינה נכללת). יש לכך משמעות גדולה מאוד בחוזים. גם לאספקת מוצרים וגם לתשלומים.

"מוטב"

* מתוך הפוליסה YOUNG של כלל בריאות:

* הנוסח המקורי (סעיף 3.1): "בטרם אירע מקרה הביטוח ובתנאי שהמבוטח עדיין חי, רשאי המבוטח לשנות את המוטב בהודעה בכתב שתימסר למבוטח".

* תרגום: המוטב הוא מי שזכאי לקבל כספים מקופת גמל/קרן השתלמות/חברת ביטוח, כספים, בעת מותו של מבוטח/חוסך, בהתאם לרישומים בגוף המחזיק בכספים (רישום הגובר על זה הכתוב בצוואה ועל היורש על-פי דין).

"סעד"/"תרופה"

* מתוך תקנון yes:

* הנוסח המקורי: "עליך לדעת כי הסעד הכספי היחיד לו תהיה זכאי בגין אי-אספקת שירותים של החברה הינו השבת עלות אותם שירותים ככל שזו שולמה על-ידך, וזאת בהתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן..."

"yes תהיה רשאית להפסיק את אספקת שירותי ה-yes Max ... זאת מבלי לגרוע מכל סעד לו היא זכאית על-פי נספח זה, הסכם ההתקשרות ועל-פי כל דין".

* תרגום: סעד הוא למעשה הסיוע והעזרה שיעניק בית משפט לתובע אם יצליח להוכיח את תביעתו.

"הפניה לסעיף חוק"

* מתוך ביטוח נסיעות לחו"ל של AIG:

* הנוסח המקורי (פרק 6): "החבות הביטוחית של המבטח על-פי סעיף זה לא תעלה בכל מקרה על חבותו החוקית של המבוטח כלפי צד שלישי, כאמור על-פי פקודת הנזיקין בישראל".

* היכן המילכוד? סוג של "טריק" חוקי, כאשר בחוזה אחיד מול צרכן יש הפניה לסעיף מסוים בחוק מסוים מבלי לבאר/להסביר את מהות הסעיף. ומיותר לציין כי הצרכן לא יילך במועד החתימה ויבדוק מה אומר אותו סעיף, וחשוב מכך - מהן השלכותיו ביחסים בינו לבין בית העסק. לדוגמה: "אין באמור לעיל כדי לגרוע מזכויות הלקוח לפי סעיף 9 לחוק כרטיסי חיוב".

"המצאה"

* מתוך בקשה לסיוע בדיור של משרד השיכון:

* הנוסח המקורי: "תצהיר זה ימולא על-ידי מבקש/ת סיוע שהצהיר/ה בטופס הבקשה לסיוע בדיור על פרטי אחים/אחיות ולא המציא/ה צילומי תעודת זהות שלהם".

* תרגום: המושג "המצאה" בחוזים אחידים אינו מחייב יצירתיות אלא רק חיפוש. הכוונה היא למסירה, לרוב של מסמכים, מצד אחד לאחר.

"שינוי תנאים מעת לעת"

* מתוך תקנון "טריפל HOT MEGA":

סעיף דרקוני בחוזים אחידים, המופיע בגרסאות כאלה ואחרות. הניסוח תמים, אך ההשלכות עלולות להיות לא נעימות, בלשון המעטה, לדוגמה: "ספק השירות רשאי לעדכן ולשנות, מעת לעת, את מחירי השירותים הניתנים מטעמו, וללקוח לא תהיה טענה בעניין זה" (שורה סטנדרטית בחוזים רבים).

יש להקפיד ולבדוק בחוזי התקשרות של צרכנים באם קיים סעיף כזה ולשקול אם כדאי לצרכן להתקשר בהסכם שכזה.

* הנוסח המקורי: "הוט תהיה רשאית לשנות את מחירי השירותים וכן את תעריפי ציוד הקצה בחלופות השונות הנזכרות בתקנון זה, בכפוף להוראות כל דין אולם שינוי כאמור לא יחול על הלקוח בתקופת המבצע... הוט תהיה רשאית לשנות את הרכב החבילות המסלולים השירותים המוצרים את כמות דקות השיחה והרכבן ואת חבילת הבסיס, על-פי שיקול-דעתה ובהתאם להוראות הרישיונות ולהוראות הדין".

* תרגום: לחברה יש כוח חד-צדדי לשנות את תנאי ההסכם, לרוב את גובה התשלום כמובן, על-פי שיקול-דעתה הבלעדי וללא צורך בקבלת הסכמת הצרכן ו/או אף ביידוע הצרכן. במקרה זה השינוי הוא רק מחוץ לתקופת המבצע.