עו"ד ועו"ד: משרדי עורכי הדין מבצעים קפיצת מדרגה מבחינת גודלם

ראש החץ הוא המגה-מיזוג בין משרד גולדפרב למשרד מ. זליגמן, שהוליד פירמה של 200 עורכי דין, אך גם במשרדים אחרים נקלטו עשרות עורכי דין חדשים ■ תמונת מצב של שוק גואה

בחודש החולף חשף "גלובס" כי שניים ממשרדי עורכי הדין המובילים והגדולים בישראל, גולדפרב-לוי-ערן-מאירי-צפריר ו-מ. זליגמן, מתמזגים, וכי הפירמה הממוזגת תמנה כ-200 עורכי דין.

היו מי שכינו את המיזוג בין המשרדים כ"מפץ הגדול של שוק עריכת הדין", כי הוא משנה מהותית את תמונת המצב שהייתה קיימת בשוק, וגרם להדחתו של משרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן מראש טבלת דירוג גודל המשרדים אחרי שנים רבות.

האם המיזוג הזה, שעורר סערה בברנז'ה, הוא בבחינת יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל - או שהוא מסמן מגמה כללית ואופנתית שלפיה "הגדול היום גדול יותר"?

ההתרחשויות האחרונות בפירמות גדולות נוספות מצביעות על כך שהגידול המשמעותי במספר עורכי הדין במשרדים הוא כבר בגדר תופעה שתפסה תאוצה, וכי ניכרת בארץ קפיצה מרשימה של שוק משרדי עורכי הדין.

עם זאת, ספק אם בקרוב יחול שוב מיזוג דומה בין שני משרדי ענק, כמו גולדפרב ומ. זליגמן.

קפיצת גודל משמעותית

אחת הפירמות שגדלה מאוד באחרונה היא משרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם ברנדויין - מהמשרדים המובילים בישראל, שממזג לתוכו את משרד לנדא-שדה ומצרף לשורותיו 15 עורכי דין חדשים. בנוסף, מצרף המשרד כשותף את עו"ד יוסי עבאדי.

משרד בולט נוסף שביצע קפיצת גודל משמעותית הוא עמית, פולק, מטלון, שאינו מפסיק לצמוח וצירף השנה לשורותיו 18 עורכי דין חדשים. גם משרד תדמור צירף לשורותיו בשבועות האחרונים 7 עורכי דין חדשים.

אל המשרדים הללו מצטרפים משרדים נוספים, שגייסו באחרונה עורכי דין רבים. כפי שפורסם ב"גלובס", משרד עורכי הדין שבלת, מהמשרדים המסחריים הגדולים בישראל, צירף לשורותיו 13 עורכי דין חדשים. 8 מהם הצטרפו כשכירים לאחר סיום התמחות במשרד, ו-5 הנוספים הגיעו אחרי שהתמחו בבתי המשפט, בפרקליטות ובמשרדים אחרים.

עורכי דין משרד שבלת / צלם: איל יצהר
 עורכי דין משרד שבלת / צלם: איל יצהר

משרד עורכי הדין גורניצקי הוא דוגמה נוספת לאחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים והחשובים בישראל שצמח השנה באופן מרשים. כפי שפורסם ב"גלובס", באחרונה צירף המשרד לשורותיו 13 עורכי דין שכירים ו-6 שותפים חדשים, כך שגורניצקי מונה היום 102 עורכי דין ו-37 שותפים.

עו"ד מוריאל מטלון, השותף-המנהל במשרד, צופה כי המשרדים הגדולים ימשיכו לצמוח בקצב רציף. "יש כאן סוג של קפיצת מדרגה של שוק עורכי הדין מבחינת ההיקפים, עקב מעבר הדרגתי של לקוחות שהיו מטופלים עד כה על-ידי משרדים בגודל בינוני ומעלה, למשרדים גדולים. זה נובע מההבנה שלמשרדים הגדולים יש יכולת לטפל במגוון רחב של תחומים".

עם זאת, מטלון מעריך כי "מגה-מיזוג" כמו זה שנעשה בין משרד גולדפרב למשרד זליגמן לא צפוי להתרחש בקרוב. "להערכתי, אנחנו לא צפויים לראות בשנים הקרובות מגה-משרדים כמו בארה"ב, של 200-300 עורכי דין. המגמה ההגיונית היא שימשיך להיות גידול הדרגתי של המשרדים, שהוא פונקציה של הגידול בפעילות הכלכלית במשק, ולצערי גם בגלל ה'אובר-משפטיזציה' של ישראל, שבה היום מג"ד בצה"ל לא יוצא לפעולה בלי עורך דין שיגיד לו אם מותר לו לירות, או לא".

לדברי עו"ד דוד (דודי) תדמור, שותף-מנהל במשרד תדמור, אין הבדל מהותי או אמיתי בין משרד שעובדים בו 130 עורכי דין למשרד שמעסיק 70 עורכי דין. "התחרות בגודל היא אולי בין 2-3 משרדים עם כמות עורכי הדין הגדולה ביותר, אבל שאר המשרדים אינם שותפים לה, ואין לה משמעות אמיתית. מבחינת השירות ללקוח, משרד שבו 40-50 עורכי דין מעולים בתחומיהם יכול להעניק שירות מעולה וממוקד, ואומר בזהירות שהוא אינו נופל מהשירות המשפטי שניתן במשרדים הגדולים".

עורכי דין משרד גורניצקי / צלם: איל יצהר
 עורכי דין משרד גורניצקי / צלם: איל יצהר

הגודל נותן גמישות ועוצמה

"בתחומי הפעילות של המשרד שלנו, דוגמת מימון פרויקטים והגבלים עסקיים, מדורגת הפרקטיקה שלנו בפסגת הדירוגים המקצועיים החשובים. כמעט כל העבודה שלנו היא מול משרדים גדולים, ובעבודה אני לא מרגיש שהם גדולים יותר, והם ודאי לא מרגישים שאנחנו קטנים יותר. אני לא שולל את קיומם של משרדים גדולים, אבל חושב שבתחומים שבהם אנחנו פועלים אין להם איזשהו יתרון על פנינו".

- אם כך, למה מנסים משרדי הענק להמשיך ולגדול כל הזמן?

תדמור: "הגודל נותן גמישות ועוצמה, בעיקר בהקשר של לקוחות זרים שמחבבים עבודה עם משרדים גדולים, ואף רגילים לה. בכלל, מגמת ההתכנסות לגודל של השירותים המשפטיים מאפיינת מדינות רבות, בד-בבד עם הגלובליזציה ופתיחת המשקים לפעילות עסקית של חברות זרות. זהו תהליך שעבר ועובר על מדינות רבות. המשרדים גדלים פשוט כי הם יכולים".

עו"ד ברוריה לקנר, שותפה-מייסדת במשרד עורכי הדין שחר, לקנר, המייצג בין היתר את קבוצת האחים עופר, בנק דיסקונט וקבוצת גינדי, ונחשב למשרד בינוני בגודלו, סבורה כי דווקא על רקע "הלווייתנים הגדולים השוחים באוקיינוס", יש מקום למשרדים ותיקים בגודל בינוני, שמצליחים להעניק שירות מקצועי איכותי ואישי ללקוחותיהם, ובמקביל לשמר אווירה משפחתית וחברית בין עורכי הדין.

לקנר: "לא פעם אני עומדת בבית המשפט מול עורכי דין ושותפים ממשרדי ענק. ההבדל בינינו ניכר אך ורק בשטח שכל צד תופס בשולחן עורכי הדין. מלבד 'מוטת כנפיים' לא מאוזנת, אין הבדל ברמת הייצוג".

משרד מיתר ושות' מצרף 18 עורכי דין חדשים, שניים מהם במסגרת מיזוג עם משרד לנדא-שדה

משרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם ברנדויין, מהמשרדים הגדולים והמובילים בישראל, ממזג לתוכו את משרד עורכי הדין לנדא-שדה ומצרף לשורותיו כשותפים את עורכי הדין רמי לנדא ויואב שדה. ללנדא תואר שני במשפטים (התמחות בדיני חברות) מאוניברסיטת ניו-יורק (NYU), והוא כיהן בעבר כיועץ המשפטי של נציגות משרד התעשייה והמסחר הישראלי בארה"ב.

שדה עוסק במשפט עסקי-מסחרי, ומתמחה בעסקאות בינלאומיות, לרבות בסין ובדרום-מזרח אסיה. טרם הקמת משרד לנדא-שדה, שימש שדה כעורך דין במשרדי עורכי דין מובילים בארץ ובסין, וכן כראש המחלקה המשפטית של קבוצת אייזנברג. בנוסף, מכהן שדה כסגן-יו"ר לשכת המסחר ישראל-סין/הונג-קונג, ומרצה בפורומים אקדמיים ועסקיים על ניהול משא-ומתן ואספקטים משפטיים של עשיית עסקים בסין.

בנוסף, הצטרף למשרד כשותף עו"ד יוסי עבאדי, מהמומחים המובילים בארץ בתחום התקשורת והרגולציה. עבאדי יוביל את פעילות המשרד בנושאי רגולציה ותקשורת. טרם הצטרפותו למיתר, שימש עבאדי כשותף ומנהל תחום התקשורת במשרד עורכי הדין רם כספי ושות', וזאת במשך למעלה מ-11 שנים.

נוסף למיזוג עם משרד לנדא-שדה, ולצירופו של עו"ד עבאדי, צירף משרד מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם ברנדויין לשורותיו 15 עורכי דין חדשים. המצטרפים הם: יפעת אילוק, נדב חיים, יהודה וויין, רננה דולב-הראל, ליאת ספירשטיין, מורן פוסק, מרים זמלמן, עופר מרגלית, פז ליברט, ציפי וייס, חן לוי, אסי זלמנוביץ, יואב מולצ'דסקי, אוהד שמיאן ונטע צור. עשרת עורכי הדין האחרונים התמחו במשרד.

עורכי הדין המצטרפים ישתלבו בקבוצות העבודה של המשרד בתחומים של משפט מסחרי בינל', משפט מסחרי ישראלי, ליטיגציה, מסים, טכנולוגיה וניירות ערך.

לדברי עו"ד דני גבע, שותף בכיר במשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק, ההחלטה להתמזג עם משרד לנדא-שדה נועדה לחזק את יכולות המשרד בתחום העסקאות הבינלאומיות במזרח הרחוק, והיא באה בעקבות ההתפתחויות הכלכליות בעולם בשלוש השנים האחרונות שבהן התרחש משבר כלכלי ונחלש הדולר האמריקני.

גבע: "הצטרפותו של עו"ד שדה, המתמחה בעסקאות בסין, מחזקת את יכולותינו בתחום העסקאות הבינל' במזרח הרחוק, תחום הצובר תאוצה רבה בשנים האחרונות, ואנו צופים כי יתפתח בשנים הקרובות. צירופו של עו"ד לנדא נועד להרחיב את פעילות המשרד בתחום המסחרי בישראל ובתחום דיני העבודה, שבו אנו מייעצים כחלק ממעטפת השירותים הכוללת שאותה אנו מעניקים ללקוחותינו".

לדברי גבע, בשנים האחרונות יותר ויותר חברות ישראליות, שחלק מהן נמנות עם לקוחות המשרד, מחפשות שווקים חדשים מעבר לשווקים המסורתיים של אירופה וארה"ב. "הדגש שלנו היה תמיד על השוק האמריקני הן בהיבט של ניירות ערך, והן בהיבטים של השקעות ועסקאות רכישה. כעת נתמקד גם בשוק הסיני שאותו יוביל יואב שדה, ובשוק הקוריאני שאותו יוביל עו"ד רענן לרנר שלוקח על עצמו את זה כמשימה".

גבע ציין כי המשרד התלבט מאוד, אם, נוסף לשוק הסיני, להתמקד בשוק ההודי או הדרום קוריאני, ולבסוף בחר בקוריאה, עקב הדמיון הרב של מדינה זו לישראל בהיבטים שונים. "מצאנו שבין קוריאה לישראל יש הרבה מהמשותף. בדומה לישראל, דרום קוריאה היא מדינה פתוחה לטכנולוגיות חדשות, מדינה שעובדת קשה ושכל הזמן מחפשת שווקים חדשים. יש להם גם הרבה הערכה לישראל ולתרבות הישראלית. נתקלנו שם בפתיחות כלפינו והחלטנו להתמקד בשוק הקוריאני. בהמשך אולי נתפתח גם לכיוון הודו".

פעילות המשרד בסין ובקוריאה החלה לתפוס תאוצה כבר בשנה שעברה. "ב-2010 ייצגנו את חברת אמדוקס במהלך של הכנסת שותף סיני משמעותי לפעילות של אמדוקס בסין. בנוסף, אנחנו מייצגים גם משקיע פרטי ישראלי, שלא אחשוף את שמו, שנכנס להשקעה משמעותית מאוד בחברה ציבורית קוריאנית בתחום הטכנולוגיה. "כך שיש לנו כבר פעילות ואנחנו מרחיבים את הבסיס שלה. מאז שסיפרתי ללקוחות על הגברת פעילותנו במדינות הללו, קיבלתי המון תגובות חיוביות של קליינטים שמתעניינים בפרויקטים בסין ובקוריאה. ההיענות של השוק מאוד-מאוד חיובית".

- צירפתם גם 15 עורכי דין חדשים שלא יעסקו בפעילות במזרח.

גבע: "יש אצלנו גידול כללי בהיקף הפעילות, שבזכותו צירפנו כל-כך הרבה עורכי דין חדשים. אנחנו במגמת גידול משמעותית - הן בתחום ההשקעות והן בתחום המיזוגים והרכישות - שהיא חריגה בהיקפיה. דוגמה אחת היא העסקה שבה ייצגנו את חברת השבבים האמריקנית ברודקום ברכישת חברת השבבים הישראלית פרוביג'נט תמורת כ-335 מיליון דולר. העסקה נסגרה לפני מספר שבועות.

"תיק מעניין נוסף שייצגתי בו, הוא העתירה לבג"ץ שהגישו עמי איילון ועמרם מצנע נגד החלטת הכנסת להגבלת פעילותה של ח"כ חנין זועבי. מצנע ואיילון טענו כי אם זועבי עברה עבירה בכך שהשתתפה במשט לעזה צריך היועץ המשפטי לממשלה לחקור אותה ולהגיש כתב אישום, אבל כל עוד הוא לא עשה זאת, לא יכול להיות שהכנסת תשפוט את חבריה, ותגביל את חופש הביטוי. בית המשפט העליון הוציא צו על-תנאי, שמחייב את הכנסת לנמק מדוע לא תבוטל החלטתה לשלול את זכויות זועבי. כך שיש כאן כבר קריאת כיוון של בג"ץ. אלה תיקים שאנחנו עושים 'בשביל הנשמה' ולא בשביל הכסף".

- האם אתם מתכננים שהמשרד ימשיך לגדול בשנים הקרובות? כיצד הגידול משפיע על אופי המשרד?

גבע: "בהיבט התכנוני אנחנו עוסקים בהרחבת תחומי פעילות נוספים, כמו תחום הבנקאות שאליו אנחנו רוצים להיכנס ביתר שאת, שיחייב את המשך גידול המשרד גם בעתיד. יש כיום 144 עורכי דין במשרד, וזה חייב אותנו לערוך שינוי במבנה הארגוני. בעבר, עבדנו כקבוצה אחת, וכעת אנחנו עובדים בקבוצות עבודה רבות (צוותים).

"למרות הגידול, אנחנו מקפידים לשמור על ההיבט האישי ועל אווירה טובה".

עורכי דין משרד לנדא שדה / צלם: איל יצהר
 עורכי דין משרד לנדא שדה / צלם: איל יצהר

משרד עמית, פולק, מטלון ושות' מצרף 18 עורכי דין חדשים, 5 מהם במסגרת מיזוג עם משרד נייגר

משרד עורכי הדין עמית, פולק, מטלון ממשיך לצמוח. המשרד נוסד בשנת 1956, ועוסק בעיקר בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי והציבורי-מינהלי, ומייצג גופים מסחריים וכלכליים מהמובילים במשק. השנה הוא צירף לשורותיו 18 עורכי דין חדשים. 5 מביניהם הצטרפו למשרד במסגרת מיזוגו עם משרד עורכי הדין נייגר המתמחה באיכות הסביבה, תשתיות ואנרגיה.

החמישה הם: השותף, עו"ד אריה נייגר, ועורכי הדין קובי בר-לב, סלה חלבי, אמיר פיש ואלה צ'רטוק. עורכי הדין הנוספים שהצטרפו לעמית, פולק, מטלון, הם עו"ד יאיר אברהם, שהגיע ממשרד כספי, והצטרף למחלקת תובענות ייצוגיות; עו"ד אסף אורן, שהגיע ממשרד לוי, מידן, והצטרף למחלקת הליטיגציה; עו"ד עומר בקרמן, שהגיע ממשרד SIDLEY AUSTIB LLP בניו-יורק, והצטרף למחלקת ההיי-טק; עו"ד גיל בן-משה, שהגיע ממשרד צלרמאייר, פילוסוף והצטרף למחלקת הנדל"ן; עו"ד אבישי סהר, שהגיע ממשרד אהרונסון, שר, אבולעפיה, והצטרף למחלקת הנדל"ן; עו"ד דותן ברנע, שהגיע ממשרד מיתר, ליקוורניק, והצטרף למחלקת ההיי-טק; ועו"ד שיר קודנר, שהצטרפה אף היא למחלקת ההיי-טק, והגיעה ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן.

עוד 6 עורכי דין הצטרפו למשרד כשכירים, אחרי שסיימו את ההתמחות במשרד. השישה הם: עורכי הדין אורטל לוי ושני צפרי, שהצטרפו למחלקת הליטיגציה; עו"ד אבישי נעמת, שהצטרף למחלקת ההיי-טק; עו"ד רועי גרוס, שיעסוק בהגבלים עסקיים; עו"ד גליה באר-גבל, שהצטרפה למחלקה המסחרית; ועו"ד רעות צומעי, שהצטרפה למחלקת כינוסים ופירוקים.

לדברי עו"ד אהרן פולק, שותף בכיר במשרד, הגידול המסיבי במספר עורכי הדין נובע ישירות מהגידול במוטת העבודה של המשרד, ומהצורך לענות להיקף העבודה הגדל. "כדי לא ליצור אבטלה סמויה או חסך בשירות ברמה גבוהה, אנחנו שומרים על איזון בין כמות העבודה למספר עורכי הדין המגויסים, ומדובר במשימה מורכבת. גיוס עורכי דין חדשים הוא מלאכה שדורשת חשיבה רבה ואינה נעשית אצלנו 'כלאחר יד', אלא לאחר חשיבה אסטרטגית והתייעצויות עם שותפי המשרד. מנהלת משאבי-אנוש במשרד, עו"ד רעות גן, עוסקת תמידית בגיוס עובדים, ברווחתם, וברווחת הצוות האדמיניסטרטיבי".

את הסיבות למיזוג עם משרד עורכי הדין נייגר תולה פולק במספר גורמים. הסיבה הראשונה למיזוג, היא הרצון להעניק שירות רחב לתעשייה בכל הקשור לתעשייה ירוקה ואיכות הסביבה.

"נושא איכות הסביבה הוא בעל חשיבות ממדרגה ראשונה בעולם ובישראל, ומצאנו לנכון לחבור עם עו"ד נייגר והצוות המוכשר שלו, שהם מומחים בתחומים הללו. המיזוג יועיל מאוד ללקוחותינו, יעזור לנו להגיע ללקוחות בעלי צרכים חדשים, ולתת שירות של 'וואן סטופ שופ' ללקוחות מכל תחומי התעשייה. אנחנו רואים בכך משימה ממדרגה ראשונה ומשקיעים מאמצים רבים על מנת שזה יקרה".

- "גלובס" חשף באחרונה כי משרד זליגמן מתמזג עם משרד גולפרב, והם ימנו יחד כ-200 עורכי דין. יש לכם שאיפות דומות? עד כמה אתם מעוניינים לגדול?

פולק: "הגידול בכמות עורכי הדין במשרד שלנו הוא אמצעי ואיננו המטרה. מטרותינו העיקריות הן לשמור ולטפח את המקצועיות של המשרד, תוך כדי התייעלות והתמקצעות בנושאים המטופלים, ובמקביל לתת שירות רחב ללקוחות, שהולכים וגדלים. בנוסף, חשוב לנו להגיע ללקוחות נוספים, שיש להם עבודה מעניינת ובעלת משמעות. לכן, הגידול במשרד ייעשה ככל שיהיה צורך להשגת המטרות הללו".

- מה חשוב לכם בגיוס עורכי דין חדשים ובגיוס מתמחים? וכיצד אתם בוחרים אותם?

פולק: "לפני 6 שנים הצעתי לשותפיי לשנות את אופן בחירת המתמחים ועורכי הדין החדשים, ושינינו אסטרטגיה. כשאנחנו מראיינים מתמחים ועורכי דין, אנחנו לא מתייחסים אליהם כ'אורח שנוטה ללון' ולא רואים בהם כוח עבודה זול, שצריך לתמוך בצוות עורכי הדין הוותיק, אלא את השותפים והמנהיגים העתידיים של המשרד בעוד 10, 20 ו-30 שנה".

עורכי דין במשרד עמית פולק מטלון / צלם: איל יצהר
 עורכי דין במשרד עמית פולק מטלון / צלם: איל יצהר

משרד תדמור ושות' מצרף 7 עורכי דין חדשים

משרד עורכי הדין תדמור גייס לשורותיו בשבועות האחרונים 7 עורכי דין חדשים. עורכי הדין החדשים שהטרפו למשרד הם: נעמי לוי, שעלתה לישראל מאוסטרליה, שם עבדה כעו"ד במחלקת התאגידים של הפירמה ארנולד בלוך ליבלר וגילברט & טובין; יפתח זיידמן, שהצטרף לאחר ארבע שנים במשרד מ. זליגמן; גלעד בן-עמי, שהגיע לאחר עבודה במחלקת המסים של Ernst &young - קוסט פורר גבאי את קסירר; אבי פרחי, המתמחה במשפט מינהלי ובייעוץ לחברות בדיני מכרזים; ענת וינשטיין, שהצטרפה למחלקת מימון פרויקטים; עידן הירשברג, שהצטרף למחלקת מימון פרויקטים ותשתיות; ואלון גולדנברג, שהצטרף למחלקת ניירות ערך.

לדברי השותף המנהל, עו"ד דודי תדמור, צירוף עורכי הדין החדשים נובע מכך שפעילות המשרד הולכת ומתרחבת בתחומים שונים. "אנחנו מאוד עסוקים ועמוסים בתחומים שונים, ביניהם מימון פרויקטים, הגבלים עסקיים ומיסוי. פרקטיקה חדשה יחסית, ומאוד עסוקה, היא של אכיפה מינהלית בתאגידים בנקאיים ופיננסיים.

"אחת הסיבות המרכזיות לכך היא החקיקה החדשה בתחום ניירות ערך, שמטילה אחריות ישירה על המנכ"ל והדרגים הבכירים בבנקים ובחברות ציבוריות, וחושפת גם דרגים יותר נמוכים בתאגיד לסנקציות מינהליות, שאינן מחייבות הליך משפטי. מי שמוביל את התחום צובר התאוצה הזה במשרד, הוא השותף שלי, עו"ד אמיר שרף, שהיה בעבר סגן היועץ המשפטי ברשות ניירות ערך, והיום הוא מומחה מוביל בתחום האכיפה המינהלית בישראל".

עורכי דין משרד תדמור ושות' / צלם: איל יצהר
 עורכי דין משרד תדמור ושות' / צלם: איל יצהר