פיצוי לידועה בציבור בביה"ד הרבני

בפסק דין תקדימי פסק בית הדין הרבני כי על גבר לשלם לידועתו בציבור 100 אלף שקל

בפסק דין תקדימי ויוצא דופן שפורסם השבוע, פסק בית הדין הרבני כי על גבר לשלם לידועתו בציבור 100 אלף שקל. נשים שהוכרו כידועות בציבור כבר זכו בבתי המשפט לענייני משפחה בסכומים גבוהים מאלה, אך נראה כי זו הפעם הראשונה שידועה בציבור זוכה בפיצוי ממוני בבית הדין הרבני.

פסק הדין אמנם ניתן על רקע מערכת יחסים קיצונית באורכה ויוצאת דופן בנסיבותיה, אך מי כמו בית הדין הרבני יודע עד כמה יש להיזהר מהמדרונות החלקלקים של עולם המשפט - ומנקב קטן של מקרה בודד, לא נתפלא אם בעתיד הלא רחוק נמצא ידועות בציבור נוספות המתדפקות על שערי בית הדין, בציפייה לסיוע שלא ניתן להן בבית המשפט האזרחי.

שני הסכמי ממון

בני-הזוג הידועים בציבור, שבעניינם עוסק פסק הדין, ניהלו רומן ממושך שהחל לפני כ-40 שנה, כשהגבר היה נשוי ואב ל-6 ילדים. הגבר חתם על שני הסכמי ממון - האחד עם אשתו, והשני עם המאהבת.

ההסכם עם אשתו הסדיר את חובותיו וזכויותיו של הגבר כלפיה, ואף קבע כי בני-הזוג יישארו נשואים, גם אם על הנייר בלבד; ההסכם עם המאהבת קבע כי היא מודעת לעובדה שהגבר יישא אותה לאישה רק אם אשתו החוקית תרצה להתגרש ממנו, וכן נקבעו הסדרים ממוניים, לפיהם המאהבת תקבל דירה אם הם יישארו יחדיו עד ליום מותו.

בני-הזוג אכן נשארו יחדיו שנים ארוכות, ואף נולדו להם 3 בנות, אך לאחר 14 שנות רומן, ולאחריהם 23 שנות חיים כידועים בציבור, הם נפרדו בריב גדול.

הצעד הטבעי עבור האישה היה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה להכרה כידועה בציבור ולזכויות ממוניות, אך הסכם הממון עליו חתמה עמד לה לרועץ, ולכן בצעד יוצא דופן החליטה לפנות לבית הדין הרבני.

על פניו לבית הדין הרבני כלל אין סמכות לדון בתביעות רכושיות של ידועים בציבור, אך האישה עקפה את המגבלה בכך שתבעה מבית הדין להכיר בה ובבן-זוגה לשעבר כנשואים.

בית הדין הרבני בתל-אביב דחה את התביעה, אך בערעור לבית הדין הגדול התהפך הגלגל. בית הדין הרבני הגדול אמנם הסכים עם הקביעה כי אין לראות בבני-הזוג כנשואים, אך מאידך פסק כי לא ניתן להוציא את האישה ללא פרוטה בכיסה לאחר מערכת יחסים כה ארוכת שנים, והורה לבית הדין האזורי לפסוק לה פיצוי מתאים.

הרחבת המטרייה ההלכתית

מקריאת פסק הדין כמעט ניתן לשמוע את חריקת השיניים של בית הדין האזורי. בית הדין שב ומזכיר כי הן ההלכה היהודית והן מסורת הפסיקה בבתי הדין הרבניים אינן מכירות במוסד הידועים בציבור, וקל וחומר אינן מעניקות זכויות מכוחם, אך בשורה התחתונה פסק לידועה בציבור פיצוי בסך 100 אלף שקל.

האם ניתן לראות בכך פתח לתביעות עתידיות נוספות של ידועות בציבור? הניסיון מלמד כי לבית הדין הרבני יש נטייה ידועה להרחיב את סמכויות השיפוט שלו לגבי יהודים ככל שניתן.

עד לפני כמה שנים בית הדין דן רק בענייני גירושים של זוגות יהודים, שנישאו כדת משה וישראל, אך עם השנים נראה כי בית הדין השלים עם קיומם של נישואים אזרחיים, וכיום לא זאת בלבד שניתנה לו הסמכות לגרש בני-זוג שנישאו בנישואים אזרחיים, אלא שבניגוד לפסיקת בג"ץ הוא אף הרחיב לעצמו את הסמכות לדון גם בנושאים הקשורים לגירושי זוג שנישא אזרחית, כמו מזונות וחלוקת רכוש.

אין מניעה כי הליך דומה יקרה גם בנוגע לזכויות הידועים בציבור, ברגע שיימצא פוסק אמיץ, שידע לפרוס את המטרייה ההלכתית על מוסד הידועים בציבור.

הכותבת היא מומחית לדיני משפחה וירושה מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".