זו היתה הצבעת מחאה

הדחתו של עו"ד יורי גיא-רון מראשות לשכת עורכי-הדין אינה דבר של מה בכך. מלבד העובדה שתמיד קשה לנצח את מי שכבר אוחז בתפקיד ורץ לכהונה שנייה, גיא-רון יורד מהבמה לא לאחר ארבע שנים של כהונתו, אלא לאחר 12 שנים של שלטון סיעתו, "לשכה אחרת", במוסדות הלשכה.

הישגו של עו"ד דורון ברזיליהוא איפוא הישג יוצא דופן במישור האישי. מי שהתמודד כטייס-המשנה של גיא-רון בבחירות הקודמות, ונבחר לראשות ועד מחוז תל אביב מטעם סיעתו, עקף כעת את הבוס לשעבר בסיבוב, והיכה אותו שוק על ירך.

בשעות הערב ביום שלישי השבוע, נדמה היה שהבחירות ייחתכו על חודם של 50-100 קולות, אך הפער הסופי עומד על יותר מ-1,300 קולות.

ברזילי ניצח בזכות עוצמתו במחוז תל אביב, שבו ניצח את גיא-רון בפער של כ-2,700 קולות. הוא אמנם הפסיד בכל יתר המחוזות, אך למעט במחוז חיפה, שם הוביל גיא-רון בכ-1,100 קולות, היו התוצאות כמעט מאוזנות: גיא-רון ניצח ב-300 קולות בנצרת, ב-80 קולות בדרום וב-60 קולות בירושלים. עם זאת, ארבעה מחמשת יושבי ראש המחוזות נבחרו מטעם מחנה גיא-רון - למעט אפרים נוה בת"א. סיעת גיא-רון הפסידה בבחירות, אבל לא התפוררה.

בחלק ממחוזות הפריפריה, הצביעו עוה"ד בעד ברזילי לראשות הלשכה, ובעד מועמדיו של גיא-רון לראשות ועד המחוז. המשמעות היא שלא האידיאולוגיה של מחנה גיא-רון, המזוהה עם השמאל הפוליטי, הפסידה. זהו כישלון אישי לגמרי של גיא-רון. עוה"ד הצביעו הצבעת מחאה, ובה מסר פרסונלי לחלוטין: גיא-רון הביתה. אם היה עומד מועמד אחר בראשות המחנה, אפשר שהיה מביא הישג טוב יותר. אלא שגיא-רון, שהחל את הקדנציה עם דימוי של "מיסטר קלין", צבר קופת שרצים על גבו במהלכה, אישית ופוליטית, שממנה לא יכול היה להשתחרר.

האסטרטגיות

גיא-רון ידע היטב מה הוא עושה, כשהתנגד לפתיחת קלפיות נוספות במחוז ת"א. ההצבעה בת"א הרגה אותו. שני המועמדים ידעו שברזילי חזק יותר בת"א, בעוד שגיא-רון חולש על מחוזות הפריפריה. אלא שתחשיב הקולות, שעליו התבססה האסטרטגיה של גיא-רון היה מופרך: הוא האמין שבכל יתר המחוזות, מלבד ת"א, הוא יביס את ברזילי בפער מצטבר של 6,000 קולות, כלומר ביחס של 7 ל-1 מבחינת חלוקת הפתקים בינו לברזילי. אין סרט כזה בעולם. "האסטרטגיה קרסה", מילמלו אנשיו אתמול בלילה, בעוד הפתקים נספרים. זה לא נכון. האסטרטגיה הזו לא קרסה, היא מעולם לא הייתה מציאותית.

מאידך, כל מה שברזילי ניסה לעשות - הצליח בסופו של דבר. הוא כרת ברית עם עו"ד יראון פסטינגר, הוריד מהפרק אפשרות של מירוץ משולש ופיצול המחנה, וזכה בחייליו של פסטינגר שהתייצבו להצביע; הוא כירסם בבסיס כוחו של גיא-רון בנצרת, גם באופן ישיר, וגם בעקיפין, כשעודד את עו"ד חוסאם מועד להציב את מועמדותו; ובניגוד ליריבו, הוא נמנע מללכלך את הידיים בקמפיין נגטיבי. את זה הוא השאיר לרשימת הצעירים, "רוב הלשכה", שאנשיה פעלו להשחיר את דמותו של גיא-רון.

קדנציה לעומתית

מחנה גיא-רון, כאמור, לא התמוטט. לברזילי אין רוב אוטומטי במועצה הארצית ובוועד המרכזי של הלשכה, ולשם כך הוא יצטרך לבנות קואליציות ולחלק תפקידים. זו לא תהיה משימה פשוטה. המועצה הארצית בנויה כך שמלבד 24 נציגים הנבחרים ישירות בבחירות ארציות, מכהנים גם 15 נציגי המחוזות, 3 מכל מחוז. א

ם גיא-רון שולט ב-4 מ-5 המחוזות, 12 מנציגים אלה עשויים להיות אנשיו. אנשי הוועד המרכזי - הגוף השולט בלשכה בפועל - נבחרים מתוך חברי המועצה הארצית. במחנה ברזילי כבר היה מי שהסיק בשעות הקטנות של הלילה, שבקדנציה הזו הוא צפוי להתמודד עם "ועד מרכזי לעומתי".

כובד המשימות

ברזילי משתדרג כעת מתפקיד עסקן פעלתני של מחוז בלשכה, לתפקיד בעל ארומה ממלכתית, אחד מפרצופיה המרכזיים של מערכת המשפט הישראלית. בטקס הפרישה המתקרב של השופט אדמונד לוי מבית המשפט העליון, יהיה ברזילי בין המברכים, לצד נשיאת בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה. הוא מביא עמו התנהלות בין-אישית נעימה, רצון כן לשנות את דרכי ההתנהלות של הלשכה, ושיתוף פעולה מובטח עם שר המשפטים, יעקב נאמן. זו התחלה ראויה, נוכח כובד המשימות שעומדות לפניו.

ראשית, יהיה על ברזילי לפעול ליישום מהיר של רפורמת גרסטל, ולעצור את הריבוי הבלתי טבעי של עוה"ד. 50 אלף זה מספיק, ובצירוף כל הסטודנטים הלומדים כיום יהיו בעוד שנים אחדות 60 אלף עו"ד. אין צורך לצמצם את לימודי המשפטים, אך יש צורך בתנאי שרק תואר שני יאפשר תחילת התמחות, שאותה צריך להאריך לשנתיים ובמקביל לשנות מהיסוד את מתכונת הבחינה וההכשרה.

יהיה על ברזילי גם להשלים את הרפורמה בתחום האתיקה, להפריד לחלוטין את ועדות האתיקה מנבחרי הציבור. היחסים הפנימיים בין המוסדות הארציים למחוז ת"א, שהיו עד עתה מעורערים והיוו בסיס למאבקים אין-ספור, על תקציבים ויוקרה, ישובו מאליהם להיות תקינים, שכן ברזילי ונוה אינם רק שותפים פוליטיים, אלא חברים קרובים.

אך האתגר החשוב ביותר שעומד בפני ברזילי הוא שינוי מגמת השחיקה באמון הציבור במערכת המשפטית. ברזילי טועה אם הוא חושב שרק השופטים אשמים בכך. בהקשר הזה, החזרת משוב השופטים - טוב שתיעשה בתיאום ובשילוב ידיים ולא בכפייה ובכוחנות. אם ברזילי יאמץ עמדה מתנגחת מול ראשי המערכת, כמו דרור חטר-ישי בשעתו, הוא יבזבז לריק את הקדנציה.

מערכת הבחירות ללשכה דירדרה את מעמד המקצוע בעיני הציבור לשפל חסר תקדים. כעת אמורים כל המעורבים לצעוד בדרך להחזרת ההגמוניה למקצוע, שפעם היה משאת נפשה של כל אם יהודייה.