האסתטיקה של העושר; "כמעצב תעשייתי אני משרת את הקפיטליזם"

איך השפיעו המיליונרים החדשים, האוליגרכים ונערי ההיי-טק על גודל פנסי הצד במכונית, על קוטר שעון היד ועל רוחב הספה בסלון? שיחה עם המעצב יואב טיקוצ'ינסקי

למה אביזר שימושי, שהפך ליומיומי, כמו דיסק און קי, צריך שיבוץ של קריסטלי סברובסקי נוצצים? למה טלפון סלולרי, שעיקר תכליתו תקשורת, לובש כיסויים צבעוניים מקושטים? האם בשירותי אורחים זעירי מידות באמת יש צורך בנברשת בת שש נורות ופיתוחי נחושת? ועוד לא אמרנו מילה על חזיתו המנצנצת באור יקרות של תיאטרון הבימה המחודש.

מהצד הפרקטי ודאי אין בכל אלה צורך, ולו הקטן ביותר. אבל מההיבט הרגשי, זה שאיננו נטול אגו, זה שמבקש להשתייך, להתעדכן, ליצור אמירה, הרי הדקורציה הכמעט מוגזמת, היציאה מהפרופורציה בכל הנוגע לגודל והנוכחות הקובעת עובדה בשטח נחוצות ועוד איך.

יואב טיקוצ'ינסקי - מעצב מוצר בעל סטודיו פעיל ותיק בן כ-20 שנה בשם טיקו בתל אביב, שעוסק בעיצוב של מכשור רפואי ושל מוצרים טכנולוגיים - מתחבט מדי יום בשאלת הקישוטיות מול הפרקטיקה. לפי עיקרי התיאוריה שפיתח, לעושר החדש של השנים האחרונות יש חוקים אסתטיים משלו, שאינם מתיישרים עם צניעות, עם ניקיון הצורה והחומר או עם מינימליזם.

"בהיסטוריה העושר עבר בתוך משפחות", אומר טיקוצ'ינסקי. "תמיד היו גם מתעשרים חדשים, למשל מנפט ומזהב, אבל מרבית העושר עבר בירושה ולצד ערכי דת וצניעות. ב-25 השנים האחרונות חל השינוי הקפיטליסטי הגדול, בעיקר בצפון אמריקה ובמערב אירופה, ושינוי דרמטי עוד יותר התרחש בגוש הקומוניסטי ובסין, עם מיליונרים חדשים ומוחצנים, עם אוליגרכים שצצו לאחר פירוק הגוש המזרחי, עם נערי היי-טק שכיסיהם נופחו, ולצדם עלתה ופרחה תרבות הסלבריטאים המוחצנת, כולל כוכבי ההיפ-הופ הנערצים והנוצצים. אלה החלו לנהוג במכוניות ספורט ראוותניות, נצמדו למותגים צעקניים, ובעיקר קוראים: 'תסתכלו עליי, אני כאן!'".

- מבחינה עיצובית, לאן הובילה ההתעשרות המסיבית והמוחצנת הזו?

"מותגים סולידיים יותר התחילו לשנות קו. למשל, מותגי יוקרה כמו מרצדס ו-BMW, שהיו מאופקים, התחילו להיות מושפעים מתרבות הרחוב, עם עיצובים מוחצנים שבאו לידי ביטוי בכל מיני אלמנטים. סמלי המכוניות גדלו כמעט לגודל של פנס, מה שמזכיר חגורת ניצחון בקרב אגרוף.

"מקור נוסף לכוחניות הוא השאלה מהעולם הצבאי, עם ג'יפ ההאמר, טרנד שהתחיל ארנולד שוורצנגר. בשעונים רואים שקוטר השעון ועוביו גדלים, ובמהדורות המוגבלות המספר האישי לא מוצנע מתחת, אלא חרוט בצד, שיראו. אפילו עיצוב רפואי, שפעם היה לבן ונקי, הפך היום למבריק ולנוצץ".

- איפה זה נראה במוצרים טכנולוגיים?

"תכשיטים יוקרתיים תמיד היו ויהיו סמל לעושר, אבל טלפון סלולרי הוא אפשרות חדשה. יש טלפונים בגימור של עבודת צורפות עם ציפויי עור וזהב, ברגים, ייצור מפלטינה, שיבוצי יהלומים ביד אמן ועיצוב של בתי אופנה ממותגים. המחיר יכול להמריא עד מעל 300 אלף אירו".

תופעת ההגזמה והמראה העשיר אינה פוסחת גם על תחום הרהיטים ועיצוב הפנים, עם ספות באורך שישה מטרים ויותר, שאין כל סיכוי לדחוק אותן לסלון ממוצע מבלי שחציין ימשיך דרך הקיר לסלון של השכנים, והן מתפקדות כסממן עושר בולט. גם כורסאות ליושב אחד, שנראות כאילו התנפחו יתר על המידה, מדגישות את הפומפוזיות הזו, וכך בוודאי גם נברשות ענק ואהילים שתחתיהם אפשר להכניס משפחה שלמה. גם בתים בעיצוב "אופן ספייס", שבו המבואה, פינת האוכל והמטבח מחוברים למרחב מחיה אחד שאינו קטוע על-ידי קירות הם ביטוי נוסף למגמת ההאדרה, ומרחב גדול שכזה אף מזמין רהיטים גדולים.

- איך אתה, כמעצב, נכנס למשבצת העושר החדש הזה?

"עיקר התחרות במוצרים הוא העיצוב, כי הטכנולוגיות דומות זו לזו. באוזניית בלו טות' שעיצבנו יש שילובי נירוסטה מושחרת, ולוגו החברה חתוך בלייזר. ברובוט לניקוי בריכות שעיצבנו עבור Maytronics, מוצר שהיה מעוצב עד כה כפריט גננות, החלטנו לבחור קווים שמתייחסים אליו כמו אל חלק מסמל הסטאטוס שהבריכה מהווה, והוספנו לו מקדימה גריל כרום כפריט לייף סטייל. היום המוצר נמכר מצוין.

"במכשור הרפואי יצרנו מסך כמעט נטול שוליים, מה שיוצר תחושה מעודכנת, ובטלפון סלולרי המקשים שקופים, והספרות שמודפסות עליהם משתקפות כלפי מטה ויוצרות מראה עשיר".

- אתה ביקורתי לגבי האסתטיקה הזו, אבל שותף לייצור שלה. כמעצב, אתה חי עם זה בשלום?

"כמעצב תעשייתי אני משרת את הקפיטליזם. שוכרים את שירותיי כדי לייצר מוצר טוב ויפה יותר, שגם יימכר טוב יותר".