הרייטינג יציל את גלעד שליט

הם עשו הכול ונדחקו לשוליים, התקווה היחידה של משפחת שליט היא לעשות מגלעד ריאליטי

הכי קל לבקר את "צינוק הסלבס", החדר החשוך והקטן באולפני הרצליה, שבו יושבים למשך שעה ממוצאי השבת, מפורסמים כמו יעל בר זוהר, יעל אבקסיס, עוז זהבי, אחינועם ניני, דני יתום ומצדה זאבי, למשך כאקט הזדהות עם המאבק במלאת חמש שנים לחטיפתו של גלעד שליט.

הרי אין דבר נלעג יותר מלקבץ קומץ ידוענים לאירוע תקשורתי שריח עז של גימיק עולה ממנו, שבנוסף לחשיפה אדירה במסע יחצ"ני מקדים, גם יקבלו ליווי מצלמות שיתמקדו רק בהם במשך שעה שלמה. אחלה דיל.

משפחת שליט והתומכים במאבקה, כבר עשו כמעט הכל: צעקו, הניפו שלטים, דגלים, הפריחו בלונים, צעדו, עמדו חמש דקות דומיה, הקימו אוהל מחאה מול בית ראש הממשלה, הפרו את הסדר הממלכתי בטקס הדלקת המשואות, ובינתיים שום דבר לא קרה.

כל מהלך מחאה למען גלעד, נדחק תחת האירוע החדשותי שרדף אותו, ותשומת הלב הרגעית לכאבם התפוגגה לתוך השערוריה הבאה.

בעידן עודף האינפורמציה, מחאות קוטג' וגבינה לבנה, הטיית משחקים בכדורגל, שובו של דרעי לפוליטיקה והאביב הערבי, צריך לעשות משהו קיצוני כדי להשיג רייטינג ואת תשומת לב הציבור, וצריך לחזור ולעשות את זה שוב ושוב, כדי שהיא לא תתפוגג.

אז לעשות עצרת זיכרון לרבין בכיכר ולתלות בלון כחול על המכונית למען רון ארד זה בסדר ולגייס סלבריטאים מוכרים, עם רצון כן לתרום שעה מזמנם למען השבוי, זה לא בסדר? אם יש סיכוי שעמישראל יתחבר למאבק הזה, שכבר נשחק כל כך בחמש השנים האחרונות, ואולי גם נמאס על חלק מאיתנו, זה לעשות ממנו ריאליטי. אולי באופן הזה, הבלתי אמצעי, דרך דמויות שאמורות להיות מודלים לחיקוי, יזוז משהו בציבור הישראלי הריאליטי עובד פה בינתיים. לו עוד יש רייטינג.

אף אחד לא יכול להבטיח ש"צינוק הסלבריטאים" יעזור לשחרורו של שליט. להפך. יש הטוענים שמחאות מהסוג הזה רק מחלישות את ישראל במו"מ מול חמאס.

מכיוון שאף אחד לא משתף אותנו בפרטים, ואולי גם לא צריך לשתף אותנו, לא נדע אם מהלך המחאה הזה מזיק, ועד שלא יהיו הוכחות שמחאות הן אלה שגורמות למדינת ישראל לעמוד חסרי אונים מול חמאס המחזיק בחייל אחד ששבוי בעזה, חייבת משפחת שליט לעשות כל מה שהיא יכולה כדי לטלטל את מודעות האזרחים ולא לתת להם ולממשלה לשכוח. השכחה, הורדת הנושא מסדר היום הציבורי, מזיקים הרבה יותר.

ואני חושבת על גלעד ונזכרת בג'ונתן פולארד. בלי, כמובן, להשוות בין החמאס לארה"ב, אם חבריו ומשפחתו של פולארד היו מארגנים מחאה מתמשכת, אולי הוא היה יוצא הרבה לפני שאביו חלה ומת וחברי הכנסת לא היו צריכים לשלוח לו מכתבי סליחה, כמו שקרה ביום ה' בשבוע שעבר.

להגיד שאני משתגעת על הקמפיין הזה? ממש לא. הוא פופוליסטי בעיני, עושה שימוש שגוי בדמויות שלא בהכרח מעבירות את המסר, אלא נמצאות שם רק כדי למשוך תשומת לב, הוא נמוך, ואפילו מעצבן, אבל למשפחת שליט אין ברירה: המטרה מקדשת את האמצעים, גם אם הם מעוררים התנגדות והופכים מאבק לגיטימי לקרקס.

אז שהסלבריטאים יקבלו את ליטרת התקשורת שלהם, שמשפחת שליט תרגיש שלאנשים באמת אכפת מגורלו של בנם, לפחות לפי הכניסות שיהיו לדף הפייסבוק שיעביר את השידור החי מהצינוק המאולתר, ושראש הממשלה ינוע באי נחת על הכיסא. בטוח שקמפיין הריאליטי הזה, יעכב עוד קצת את השכחה.