מיום חמישי בלילה, הרגע שבו הוכרזה השביתה ב-NBA, אפשר לראות את הדינמיקה השלילית והעצובה שמקבל הסיפור. מדיבורים על אפשרות של פגיעה בהכנות לעונה או במקרה הגרוע עונה שתיפתח באיחור של כמה שבועות, ככל שמגיעים הדיווחים משולחן המו"מ ומתגלה עומק הקרע בין ארגון השחקנים לבין בעלי הקבוצות - הדיבור הוא על חשש אמיתי שעונת 2011/12 כלל לא תצא לדרך.
הפסימיות נמצאת בכל מקום: מצ'ארלס בארקלי שמכיר קצת את ה-NBA מבפנים וחווה את הסכסוך הגדול ב-1998/99 כשחקן, ומעריך שהעונה כולה תלך פארש, ועד סקר מקיף שנערך בסוף השבוע באתר CBS עם למעלה מ-15 אלף משתתפים ובו 78% בטוחים שהשביתה בליגה של דייויד סטרן תהיה ארוכה יותר מזו שרצה במקביל עכשיו ב-NFL.
כולם זוכרים את השביתה ההיא ב-1998/99 שנמשכה 204 ימים וכתוצאה ממנה את הליגה יצאה לדרך באיחור של כמעט שלושה חודשים. אבל הקרעים בין ארגון השחקנים לקבוצות לא החלו אז, ובעצם זו הפעם הרביעית שהליגה מושבתת מאז 1995. ב-1995 היתה מיני-שביתה שנמשכה 3 חודשים ולא פגעה בעונה שיצאה לדרך בזמן, ושנה לאחר מכן שוב מחלוקות כבדות הביאו לשביתה שנמשכה כמה שעות בלבד.
***
למה חשובה הסקירה ההיסטורית הזאת? כי התוצאות של השביתות הקודמות עלולות להיות אלו שייצרו דינמיקה שונה לגמרי הפעם. בכל אחת מהשביתות הקודמות היו אלו השחקנים שיצאו עם ידם על העליונה, הגדילו את אחוזי ההכנסה שלהם על חשבון הבעלים והוסיפו עוד ועוד סעיפים שדחקו את הבעלים לפינה יותר ויותר. כך שהשביתה הנוכחית של 2011 סומנה על-ידי הבעלים, גם בגלל הזיכרון ההיסטורי, כזו שבה "יוכרעו השחקנים פעם אחת ולתמיד, יהיה המחיר כבד אשר יהיה".
רוב פרשני ה-NBA והעיתונאים בארה"ב שמסקרים את הפרשה טענו שלמרות דיווחים בשבועות האחרונים על פגישות בין הצדדים וסימנים לאופטימיות, הרי שהבעלים קיבלו את מה שרצו יותר מהכל: שביתה. רק ככה אפשר יהיה להוריד את השחקנים על הברכיים. כשאין להם עבודה, וכשהם בעצמם יודעים שיציאה לאירופה היא בעצם לא כל כך ריאלית.
למרות שארגון השחקנים מחזיק כמעט 200 מיליון דולר בצד, חלק מזה כספים שנועדו להחזיק מעמד בשביתה, הרי שבכל זאת השביתה תפסה את רוב השחקנים ללא מקומות עבודה לעונה הבאה: מלבד כמה טריידים בודדים רגע לפני הבאזר (כולל עמרי כספי לקליבלנד), השביתה תפסה לא פחות מ-132 פרי-אייג'נטס ששיחקו בעונה שעברה בליגה, כשהם ללא חוזים. במלים אחרות, כשליש מהשחקנים בליגה תקועים עכשיו ללא חוזה וללא אפשרות ליצור קשר עם קבוצות כדי לנהל מו"מ (קבוצה שתיתפס מנהלת קשר עקיף או ישיר עם סוכן או שחקן תיקנס אוטומטית במיליון דולר).
***
אוקי, מה לגבי יציאה לאירופה? פאו גאסול אמר בסוף השבוע שהוא שוקל לשחק בספרד ואולי בסין בזמן השביתה, וגם נוביצקי מהרהר בקול רם על אפשרות של חזרה הביתה לשנה הקרובה. אבל הסיפור לא עומד להיות פשוט. ננאד קרסטיץ' היה בין הבודדים שלא לקחו סיכון ועזב את ה-NBA לטובת צסק"א מוסקבה עבור 9.8 מיליון דולר לשנתיים, אבל הוא עשה את זה לפני השביתה ולפני שקבוצות באירופה התחילו לסגור את הסגלים לעונה הבאה. "אבל אני לא חושב שנראה יותר מדי שחקני NBA מגיעים לכאן", אומר עכשיו קרסטיץ'. "הסיטואציה הכלכלית בכדורסל האירופי היא לא טובה. יש רק 4-5 קבוצות שיכולות לשלם כסף גדול לשחקני NBA, והקבוצות האלו גם ככה כבר כמעט עם סגלים מלאים".
דייויד בלאט נתן אתמול (א') זווית ספורטיבית מעניינת לעניין, כשצוטט ב"ידיעות אחרונות" כאומר כי "לא ניקח שחקן NBA רק לתקופת השביתה, שבסיומה הוא יעזוב אותנו ויותיר חלל ריק". תוסיפו לזה את בעיית הביטוח שהתגלתה כנושא מורכב מאוד - עם הקשיים של פיב"א להסדיר את נושא הביטוח היקר מאוד של שחקני NBA שאמורים לבוא ולשחק באליפות אירופה בקיץ הקרוב - והנה עוד סיבה לכך ששחקנים לא באמת עומדים לשטוף את אירופה.
***
מה יקרה עכשיו? הפגישה הבאה בין ארגון השחקנים לקבוצות נקבעה ל-15 ביולי. אחריה תיקבע מן הסתם עוד פגישה, ועוד אחת. עד שמישהו יירד על הברכיים, או יגיע עם הצעה מבריקה במיוחד.
בפעם הקודמת היה זה ארגון השחקנים שהוביל תרגיל מבריק, תוך שהוא מקריב את השחקנים הגדולים בליגה, אלו עם החוזים הכבדים. באותה תקופה הבעלים זעמו על העיוות שאיפשר לשחקנים הגדולים בליגה ליהנות ממשכורות מופרכות: מייקל ג'ורדן למשל, ישב אז על חוזה של 33 מיליון דולר לעונה בשיקגו - פי 13 מהשכר הממוצע בליגה באותה תקופה (היום הפער עומד על 4.5 בלבד בין המשכורת הגבוהה ביותר למשכורות הממוצעת), ונוצרה ליגה שבה 8 שחקנים החזיקו בנתח של 15% מכלל השכר ששולם בליגה.
בעלי הקבוצות אז היו בטירוף להוריד את המשכורות האלו ולקבוע רף מקסימום נמוך יותר. הם כמובן "הצליחו". רק שבדלת האחורית הושחל להם הסעיף לפיו 57% מההכנסות בליגה ילכו לשחקנים. אותו סעיף שהפך למקור הצרות הכי גדול שלהם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
