המהפכה של שרון קדמי

משרד התמ"ת הצהיר השבוע (ד') על מה שעשוי להיות מהלך שישנה את פניה של ישראל. לא פחות. זה אולי לא מצבור גז בלב ים, וברוח ימים אלה אף לא רפת מניבה וגועה. החלטות דומות לזו אשר עליה הצהיר שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת, שינו לחלוטין מציאות תרבותית וחברתית במדינות שונות סביב העולם. מדובר בהחלטה להקים יחידת סמך של התמ"ת, שתעמיד במרכז פעילותה את תעשיית התוכן הישראלית - בתחום הקולנוע, הטלוויזיה והניו-מדיה.

אמנם עדיין מוקדם לקצור פירות מההודעה, שעליה שקדו במשרד התמ"ת כבר קרוב לשנתיים, ולנו ב"גלובס" הייתה הזכות לקחת חלק בתהליך כינונה, אבל זו ללא ספק עשויה להיות תחילתו של משהו גדול.

היום, תעשיית הפורמטים הישראלית, שהצטרפה אל תעשיית מכירות תכני הקולנוע והטלוויזיה, מביאה כבוד גדול וכסף קטן. בהחלט הגיעה השעה לשנות את המשוואה.

הרעיון הוא לנתק את הענף הזה מהמטען התרבותי העודף שלו - פשוט להתייחס לזה ככל עסק שהוא, שהמדינה חפצה ביקרו. הערכים התדמיתיים, ההסברתיים וכל היתר יגיעו בעקבות הדולרים.

אז איפה הדרמה הגדולה בהחלטה על הקמת היחידה? תשאלו את הקוריאנים, הטורקים, האירים והקנדים מה עשתה בעבורם המדינה אחרי שהחליטה לשים את יהבה על תעשיית התוכן.

הקמה של "חממות תוכן" שייפתחו רעיונות, השקעה בברזלים ובאמצעי הפקה, עידוד הפקות מחו"ל להגיע לתוך המדינה וחיזוק תעשיית הייצור באותה מידה - כל אלה, במודלים שונים, הונהגו במדינות השונות והכניסו כסף רב לשווקיי ההפקה המקומיים, אך גם לקופות הממשלתיות בצורת תיירות וחשיפה בינלאומית. בקוריאה לבדה, ההכנסות שבאו בעקבות ההשקעות בתחום התוכן הגיעו למיליונים.

למנף הלאה את הנושא

יש משהו מנחם מאוד בשיטוט במסדרונות משרד התמ"ת, המנוהל על-ידי קדמי. צוותו בנוי מחבורת אנשים צעירים, מהירי תפיסה וחדורי רצון טוב, שמחזירים באחת את האמון בפקידות הממשלתית המקצועית.

ההחלטה שעליה הצהיר קדמי בוועידת נתח שוק ודיגיטל של "גלובס", שנערכה בתל-אביב, הוכיחה כי אפשר למצוא שימוש טוב גם לשקל הבלתי פופוליסטי אך עמוס החזון.

כעת ההחלטה היא בידיים של משרד האוצר. הכסף הראשון שיצטרך להגיע הוא זעום. מדובר ב-2 מיליון שקל, שאמורים להחזיק למשך שנה את היחידה שתכלול מנכ"ל וצוות של כ-7 עובדים. בהמשך הגוף הזה אמור להחזיר את ההשקעה.

אולם המעורבות התקציבית של האוצר, אסור לה להסתיים כאן. על הפקידות באוצר להביט אל עבר המהלכים שאותם מוביל קדמי, תחת השר הקודם בנימין בן-אליעזר והנוכחי שלום שמחון, ולערוך חשיבה נוספת איך אפשר לעלות על העגלה ולהמשיך ולמנף את הנושא.

הדבר מצטרף לכאב הלב של הפקידות האוצרית בכל פעם שהיא נאלצת להוריד תמלוגים לגופי השידור, כמתבקש מהמציאות בשטח, וכמה היא נחמצת כשהיא צריכה להשקיע בחילוץ גוף שידור כזה או אחר ממצוקותיו.

חשבו כמה כסף יזרום ליצירה המקומית, וכאמור הלאה, אם האוצר ישקיע נקודתית במינוף ההפקה ופיתוח התוכן, כמה קופונים הוא יוכל לגזור בתהליך ההפצה לעולם, ועד כמה הדבר יהפוך את התעשייה הישראלית בתחומים אלה לתלותית פחות.

מדובר בקלישאה הפשוטה ביותר של חשיבה מחוץ לקופסה והזדמנות-פז - לקחת ענף קטן שגורם להרבה כאב ראש, ולהפוך אותו לבעל מרכזי לתעשייה הישראלית.