דיור חלופי לביבי נתניהו

במשרד אוצר המילים של ראש ממשלתנו, אין גירעון, אין הפסדים, זה אוצר שמתמלא מעצמו

יש במדינתנו שני אוצרות בסיסיים: האחד הוא אוצר המדינה, כמובן. השני הוא אוצר המילים של ראש הממשלה. לו אוצר המדינה היה עשיר כמו אוצר המילים של בנימין נתניהו, הכל היה עשר. במשרד אוצר המילים של רה"מ אף פעם אין גירעון, אין הפסדים, זה אוצר המתמלא מעצמו, ללא צורך בסיוע חיצוני. לאחרונה שלף נתניהו מאוצרו זה כמה מילים, שכרגיל הפכו לנכס צאן ברזל של הפוליטיקה המקומית. הם שווים שנעיין בהם אחד לאחד.

משל ה"סופרטנקר"

זה הביטוי הראשון שהפליט נתניהו עם פרוץ המחאה הגדולה. יעני, כמו שהבאתי לכאן "סופרטנקר" לכיבוי שריפות, כך אעשה גם לכיבוי השריפה בשדרות רוטשילד ומקומות אחרים. יש באמת דמיון בין שני המצבים - בשניהם הביא נתניהו פתרון שהתבקש לפני שנים - לאחר שהשריפה כבר ליככה כל חלקה טובה.

"צריך לחסל את הביורוקרטיה של המינהל בשביל לאפשר לסופרטנקר להמריא". את זה שמענו כבר בעבר, למה שנאמין כי הפעם זה יהיה אחרת?

משל האלונקה

"כנסו מתחת לאלונקה, תעזרו לסחוב אותה, יש שרים עצלים. עד עכשיו רק אני ושטייניץ סחבנו את האלונקה הזאת". איזו אלונקה? מי שוכב עליה, לכל הרוחות? למה הוא מקשקש כאשר השטח בוער, והמצוקה כואבת?

משל הממשלות הקודמות

זו כבר מזמן קלאסיקה. גם המחסור באמצעי כיבוי, וכל מה שלא עובד, היה אשמת "הממשלות הקודמות", אליבא דביבי. אבל למה זה רלבנטי? למה הממשלה הזאת לא התחילה אפילו לתקן את מחדלי "הממשלות הקודמות"? בכל זאת, היו לביבי ושריו יותר משנתיים לעשות זאת. ובסוגריים: כשביבי אומר ממשלות קודמות, הוא כולל גם את הממשלה הקודמת שלו (1996-99)? או את הממשלה בה הוא היה שר האוצר (2005)?

משל "הלכידות החברתית"

חזק הביטוי הזה. הוא לוכד את הבעיה על כל נדבכיה. מזכיר קצת את "סלע קיומנו", לא? "נוריד את מחירי הדירות למען הלכידות החברתית", אמר שר אוצר המילים. זה יפה, ביבי, אבל אנחנו נסתפק בהורדת מחירי הדירות, נקודה. שבני אדם יוכלו לחיות כאן, בין מלוכדים ובין לכודים.

והיום, היום בבוקר...

ביטוי מהבוקר, שאנשי תקשורת פימפמו אותו: התוכנית הגדולה, ה"גרנד דיזיין" של ראש הממשלה. ושוב, כמובן, משיכת יתר מאוצר המילים, ושום משיכות משמעותיות מאוצר הכספים. מלים המבטיחות מעשים - אבל ללא מועד פירעון. כמו שביבי אוהב. הכל יקרה בעתיד. בשבוע הבא, בעוד שבועיים, בעוד שנתיים. מתי שהוא.

אם אני רואה נכון את מה שקורה, אז המשימה הגדולה ביותר של המחאה היא לא לאפשר לנתניהו להטביע אותה במילים. צריך לשאוף לשינוי פני ההנהגה. לא על בסיס מפלגתי, אלא אישי. יש להעביר את נתניהו ושכמותו, דברנים ומאחזי עיניים, מהדיור הממשלתי לדיור חלופי, ובמקומם להביא אנשים רציניים. בלי שינוי כזה, לכל תוצאה יהיה רק ערך קוסמטי.