עמותת artVIEW תרמה למוזיאון תל-אביב דיוקן של מוטי עומר

הדיוקן, שצייר האמן ארם גרשוני, מצטרף לגל הוויכוחים באשר להרכב ועדת האיתור שמינתה עיריית תל-אביב למציאת מחליף לעומר, שהלך לעולמו לפני כחודשיים

עמותת artVIEW, התורמת למוזיאונים ופועלת לתמיכה ורכישה של אמנות ישראלית, תרמה למוזיאון תל-אביב דיוקן של מוטי עומר ז"ל, שצייר האמן ארם גרשוני ב-2008. הדיוקן צויר במהלך פגישות עבודה ממושכות בין גרשוני האמן ועומר - המנהל והאוצר הראשי של המוזיאון ב-16 השנים האחרונות, לקראת התערוכה שהציג גרשוני בשנה שעברה במוזיאון תל-אביב.

לדברי אתי שמר, יו"ר משותף של העמותה, "לאחר מותו של עומר החלטנו להביע את הוקרתנו לעומר ולמוזיאון תל-אביב. פרופ' עומר היה תומך נלהב של אמנות ישראלית, מחשובי חוקריה ופעל רבות לקידום אמנות ישראלית עכשווית".

התרומה מצטרפת לוויכוחים הנשמעים בימים האחרונים בקרב קהילת האמנים בארץ באשר להרכב ועדת האיתור שמינתה עריית תל-אביב למציאת מחליף לעומר, שהלך לעולמו לפני כחודשיים.

המוזיאון, אחד המוסדות הדומיננטיים במשק, נחשב ב-16 שנות כהונתו של עומר לזירה קשה לחדירה, ויש שיאמרו אטומה ממש, בפני אמנים צעירים.

בכנס מחאה שהתקיים בחמישי האחרון ברחבת המוזיאון - אותה רחבה המשמשת זירה לנאומים בהפגנות המחאה הכללית ובהפגנות פוליטיות לאורך השנים - פלשה קבוצה של כמה עשרות אמנים, מבקרים, אוצרים ותומכים, מהרחבה לתוך אולם הכניסה של המוזיאון, כאקט הפגנתי.

בוועדת האיתור חברים עו"ד חיים סאמט, דורון סבג, עירית רפפורט, אלן בהרב ורון פונדק - כולם תומכים ומעורבים בפעילות המוזיאון שנים רבות, חברים בהנהלה ובוועדות המוזיאון ותורמים לו. אולם כולם מרוחקים מהעשייה האמנותית ונמנים עם בעלי המאה.

המוחים טוענים בהיגיון רב כי זהו עוד צעד בהידוק הקשר בין "טעם האספנים" לקווים המנחים של פעילות המוזיאון.

"זה נראה רע מאוד שחמישה אנשי עסקים ובעלי עניין ממנים מנכ"ל למוזיאון. ביום חמישי בלילה, בעקבות המחאה, יצאה הודעה היסטרית על צירוף האמן עופר ללוש לוועדה", אומר יונתן אמיר, מבקר אמנות, מייסד ועורך אתר התרבות "ערב רב", וממובילי המחאה.

מעט מדי, מאוחר מדי

מינוי ללוש, שנועד אולי לפייס את המתנגדים, נתפס בציבור האמנים כמעט מדי ומאוחר מדי, מה גם שללוש, אמן מוערך ומצליח, נחשב לאחד מבני טיפוחיו של עומר ומקורביו, וכן לבן הדור הוותיק באמנות. "אנחנו לא מנהלים דיאלוג עם המוזיאון או עם הוועדה, אלא עם עיריית תל-אביב. מלכתחילה הוועדה מונתה על-ידי ראש העיר, רון חולדאי, שהוא גם יו"ר מועצת המנהלים של המוזיאון. בימים הקרובים נעביר לעירייה פנייה מסודרת, בחתימת רבים ומובילים בעולם האמנות, שבה אנחנו קוראים לפזר את הוועדה ולקיים דיון ציבורי על תפקיד המוזיאון".

"אני חושב שהמוזיאון צריך את זה יותר מאיתנו", מדגיש אמיר. "אנחנו רוצים להעלות לדיון את השאלה מי יישב בדירקטוריון, מי יחליט על תקציבי המוזיאון והתערוכות שיוצגו. אנחנו לא רוצים להכתיב למוזיאון את החוקים, אלא חושבים שהמוזיאון צריך להגדיר לעצמו את תפקידיו, להגביל את הקדנציה של מנהליו - כדי שלא ניכנס שוב לתקופת אופל בלתי מוגדרת של שנים רבות, כמו שהיה בזמנו של עומר. האמנות הישראלית הסתדרה גם בלעדיו אבל המוזיאון הפך למנותק".

- את מי הייתם רוצים לראות כמנכ"ל?

"אין לנו מועמדים ספציפיים, אלא יש דרישה קודם כל שהוועדה תורכב מאנשי מקצוע מעולם האמנות, בני דורות שונים. אני לא מתנגד שיישבו אספנים ובעלי הון כחלק מהוועדה, אלא שהאינטרסים שלהם צריכים להיות מאוזנים עם האינטרס של העוסקים באמנות. אספנות גם היא סוג של עיסוק בעולם האמנות אבל מזווית מאוד מסוימת".

- יש תגובה מהעירייה?

"חולדאי נמצא בחופשה אבל כבר בשישי בבוקר פנה אלינו אסף זמיר, סגן ראש העיר, ואני מניח שתהיה התקדמות".

הביקורת על מוזיאון תל-אביב הצטרפה למחאה הכללית של האמנים, הנאבקים כבר שנים רבות על תנאי מחיה משופרים, שיאפשרו להם להתמקד באמנותם וליצור לפרנסתם.

גם אמנים המצליחים להציג במוזיאונים, מצביעים על האבסורד שבמנגנון התשלומים בעולם האמנות. כל עובדי המוזיאון והגלריות - מהמנהלים והאוצרים ועד לשומרים בכניסה - מקבלים שכר ואילו האמנים אינם מקבלים שכר עבור הצגת עבודותיהם. לעתים הם מקבלים תקציב, מלגה או פרס המופנים למימון היצירה והפקת העבודות, אולם אינם מגלמים דמי מחיה. כך, האמן נדרש לעבוד במספר עבודות - במקרה הטוב במשרות לימוד באקדמיות לאמנות, ואלה לרוב משרות זמניות, בשכר נמוך וללא תנאים סוציאליים.

"תרבות היא לא מותרות, אמנות אינה פריבילגיה", היא סיסמת המאבק של האמנים, המשלבים כוחות עם יוצרים מתחומים שונים, אמני מחול, קולנוע, ספרות ושירה. "התרבות היא כל-כך חשובה, כי היא מאפשרת בחינה לעומק של החברה", אומרת האמנית הדס רשף ממובילות המחאה.

"תרבות היא צורך חברתי, ובכל זאת - תקציב התרבות בארץ עומד על שישית האחוז מתקציב המדינה. במדינות מפותחות מקובל לדבר על אחוז מהתקציב. הסכום הזה מפוזר כמובן בין תחומי התמיכה השונים בתרבות, אבל לאמנים עצמם יש מעט מאוד מקורות מחיה. מי שמממן את צמיחתה של אמנות צעירה בארץ הם במידת האפשר ההורים של האמנים הצעירים".