בדיקת "גלובס": הטבות מס המיועדות לבעלי הון ומנהלים

לצד גזירות ומלכודות מס מרגיזות המכבידות על בני המעמד הבינוני בעלי השכר הרגיל, החוק מאפשר תכנוני מס או "תחמוני מס" המיטיבים עם בעלי ההון ובעלי שכר גבוה ■ 3 מומחי מס מציגים דוגמאות להטבות שרק "כרישים" יכולים ליהנות מהן ■ "בדיקת גלובס"

בשנים האחרונות נשמעות יותר ויותר טרוניות מקרב מעמד הביניים על כך ש"רשת המס" בישראל מלאה ב"חורים" וכי הניסיונות "ללכוד דגים שמנים" נועדו לכישלון. במקרים רבים, תוצאת "הדיג" הפוכה, ומי שנתפס ברשת אלה "דגי טונה" ו"סרדינים קטנים", בעוד הכרישים ממשיכים לנוע במים בחופשיות מעוררת קנאה.

אמנם ההיסטוריה החקיקתית בתחום המס מלאה בכוונות טובות, אך מלמדת שהתוצאה הישירה של רפורמת מס היא תכנוני מס או "תחמוני מס", שעושים אותם "דגים שמנים" ו"כרישים", שבגינם הוטלה הרשת למימי השוק.

ההשלכות של המגמות הללו על הציבור ברורות: בעוד השכבות החזקות והעשירות נהנות ממדיניות המס, השכבות החלשות ושכבות הביניים סופגות פגיעה משמעותית.

אתמול (ג'), פרסמנו ב"גלובס" דוגמאות לעיוותי מס ולמלכודות מס שקיימות כיום ופוגעות בעיקר בשכבות הבינוניות והחלשות. אלא שלצד גזירות המס המכבידות, ככלל, על השכירים והמשתכרים פחות, סיפק מחוקק-המס גם מסלולים מהירים לתכנוני מס מיטיבים עבור בעלי ההון ומנהלים בעלי שכר גבוה. אלה מנציחים לרוב את חוסר השוויון במיסוי הקיים.

היום, בחלק השני של הפרויקט, מציגים שלושה מומחים למיסוי דוגמאות להטבות מס, לא מתוכננות בהכרח, שרק העשירים יכולים ליהנות מהם:

רו"ח נדב הכהן - מומחה מס, ושותף בכיר במשרד רו"ח רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'

הפרשי שער

"הפרשי שער בידי יחיד, שנובעים מהשקעה 'פרטית' (בדרך-כלל מדובר בפיקדון צמוד מטבע-חוץ או בניירות ערך נקובים במטבע-חוץ), הם מחוץ לעולם המס. כך מתאפשרת הפקת רווחים מהותיים ללא תשלום מס - למשל: למי שהשקיע לפני שנה בפרנק-שווייצרי - ובמקביל מתרחשות גם תאונות מס. למשל: למי שהשקיע לפני שנה בלירות-מצריות".

התעשרות באמצעות תאגיד

"ההבדלים המהותיים מאוד בין שיעור המס השולי החל על היחיד לבין שיעור המס החל על חברות, הביאו להקמת אלפי חברות פרטיות, בבעלות יחידים, המאפשרות התעשרות דלת מס באמצעות תאגיד. החברות יכולות לפעול במספר מסלולים, שייטיבו בעקיפין עם בעלי השליטה, כגון, רכישת דירות ובתי מגורים, והשכרתם (בתנאי השוק) לבעלי השליטה; רכישת תמונות וחפצי אמנות, לשימוש במשרדי החברה ולהנאת בעלי השליטה; קידום פרויקטים עסקיים בישראל ובעולם, שלבעלי השליטה יש עניין בהם".

מקלטי מס ניידים

"במסגרת תיקון 168 לפקודה ניתנו הקלות מס משמעותיות (וגם הקלות בדיווח) לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים. בין היתר, נקבע כי הללו יהיו פטורים ממס במשך עשר שנים, מהמועד שהיו לתושבי ישראל, על הכנסותיהם מכל המקורות המנויים בסעיף 2, 2א ו-3 לפקודה שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל, או שמקורן "בנכסים" מחוץ לישראל (אלא אם ביקשו אחרת). הפטור הגורף מהמס אינו מוגבל לנכסים ולפעילויות שהיו קיימים במועד בו נעשו הנישומים לתושבי ישראל, ועובדה זו מאפשרת לאותם ברי מזל להפוך למקלטי מס ניידים, בנסיבות מסוימות".

עו"ד משה שקל - מומחה מס, מייסד משרד שקל

שיטת מיסוי חברות בישראל

"שיטת מיסוי החברות בישראל גורמת לעיוותים קשים. מס החברות היום הוא 25%, ואמור לרדת ל-18%, אף שגם כשאנו נמצאים ב-25% מס חברות, אנחנו בין המקומות הנמוכים בעולם במיסוי חברות. אז קודם כול צריך להפסיק את הורדת מס החברות, ואפילו להעלות אותו. מס החברות במדינות ה-OECD הוא 29% בממוצע.

"גם צורת תשלום מס החברות היא בעייתית. אם אתה עצמאי או שכיר תשלם את ה-52% מס-הכנסה פלוס ביטוח לאומי. לעומת זאת, אם תקים חברה היא תשלם 25% מס וכל עוד לא תחלק דיבידנדים, היא לא תשלם מס מורחב בכלל. אם תחלק דיבידנדים, תהיה בעולם של 43% מס. כדאי להפסיק את היתרון הזה, שהנהנים העיקריים ממנו הם העשירים מאוד.

"זה שבעל מניות עשיר יכול לדחות עד אין קץ את תשלום המס על רווחים שלא חולקו לו כדיבידנד, לא מקובל. זה מעמיק את הפער בין מי שיכול להחזיק חברה, לבין אלה שעובדים. צריך להקדים את המס על דיבידנדים גם אם הם לא חולקו, ואחר-כך, בחלוקת הדיבידנד, לעשות התחשבנות. בכל מקרה, חלק לפחות צריך לשלם מראש. במצב היום, יש יתרון נצחי לבעלי מניות שלא זקוקים לכסף, שבעצם משלמים 25% מס לעומת אנשים עובדים שמשלמים 52% מס. ואני מזכיר, שגם אין ביטוח לאומי לא על רווחי חברות ולא על דיבידנדים".

פטור ממס ירושות ומתנות

"בארץ קיים פטור גורף ממס עיזבון, שהנהנים העיקריים ממנו הם בעלי ההון. להם יש סכומי כסף משמעותיים להוריש, לא למעמד הביניים ולמעמד הנמוך. לדעתי, יש מקום להטלת מס עיזבון או מס ירושה, וכן מס על מתנות. זה מס צודק, נכון, שוויוני והגיע הזמן להחזיר אותו".

רו"ח-עו"ד גידי בר זכאי - לשעבר סמנכ"ל בכיר ברשות המסים וכיום שותף-מנהל בגידי בר-זכאי יועצים

חברה נשלטת זרה

"הוראות החוק העוסקות בגביית מס מישראלים המפיקים הכנסות פאסיביות ורווחי הון בחו"ל באמצעות חנ"ז (חברה נשלטת זרה) נועדו למנוע הימנעות מתשלום מסים על הכנסות אלו באמצעות הקמת חברות בחו"ל. בשל האופן שבו נקבעו הוראות החוק, כל חברה שעיקר הכנסותיה מפעילות עסקית אינה נחשבת לחנ"ז, ואם היא נחשבת לחברה זרה, לא ישולם מס גם בגין הכנסות פאסיביות ורווחי הון.

"כתוצאה מכך, הכנסות פאסיביות רבות ורווחי הון ניתנים להפקה ע"י ישראלים תוך הימנעות מתשלום מיסים. מעבר לכך, קיומה של אפשרות להפיק את אותן הכנסות ורווחים מעבר לים ללא תשלום מס בישראל, מביא נישומים להסיט את הפיקדונות ורווחי ההון לחו"ל, ואז אנו מפסידים פעמיים - את הפעילות ואת המס".

כלל השליטה והניהול

"חברות עסקיות הפועלות בחו"ל, ייחשבו על-פי החוק כישראליות אם הן מקיימות שליטה וניהול מישראל. כלומר, אם ההנהלה "יושבת" בחו"ל, הן ייחשבו לזרות, ולא ישלמו מס. כתוצאה מכך החברות הגדולות שולחות חומר אנושי מובחר לחו"ל, כדי להימנע מתשלומי מס, והן גם לא נחשבות לתושבות ישראל, ולא משלמות מס".

הוצאות שכירים בחו"ל

"קיים סט תקנות לא עדכני ושחוק, שבעבר פעל לטובת השכירים הישראלים בחו"ל, אך המדרגות הכלולות בו נותרו על כנן, ולא נהנו מריווח מדרגות המס כפי שאירע לגבי הכנסות של שכירים בישראל. התוצאה היא, שעובדי חו"ל עשויים לשלם מס גבוה ביחס לשאר השכירים בישראל. בשל כך, חברות רבות מעדיפות להעסיק את עובדיהן בחו"ל באמצעות חברות זרות, וכך אנחנו מפסידים את תשלומי המס בגין אותם עובדים".