דו"ח פאלמר: השימוש בכוח במשט הטורקי היה מופרז

"ניו יורק טיימס" מפרסם את הדו"ח, 24 שעות לפני מועד פרסומו הרשמי ■ חיילי צה"ל נתקלו ב"התנגדות מאורגנת אלימה של קבוצת נוסעים" ונאלצו להפעיל כוח כדי להגן על עצמם ■ הדו"ח מביע אהדה למצור הימי שמטילה ישראל על עזה ■ ממליץ לישראל "להביע צער"

ההסגר הישראלי על עזה הינו חוקי והולם, אך הכוח שהפעילו חיילי צה"ל נגד המשתתפים במשט הטורקי ב-31 במאי 2010 היה מופרז ובלתי סביר. כך קובע דו"ח פאלמר, שנערך ביזמת או"ם.

הדו"ח עומד להתפרסם רשמית מחר (ו'), אך המסמך הודלף ל"ניו יורק טיימס" ועלה הערב לאתר האינטרנט שלו. הפרסום הרשמי נדחה כמה פעמים כדי לאפשר לישראל ולטורקיה ליישב את חילוקי הדעות ביניהן. שר החוץ של טורקיה, אחמט דבוטאולו, הזהיר אמש, כי טורקיה תנקוט סנקציות משמעותיות נגד ישראל אם לא תתנצל לפני אנקרה עד מחר. ישראל הודיעה בעבר כי לא תתנצל ונכון ליום ה' בערב, עמדתה לא השתנתה.

לפי הגרסה שמתפרסמת ב"טיימס", נתקלו חיילי הקומנדו של צה"ל, שעלו על סיפון אחת האוניות, מאווי מרמר, ב"התנגדות מאורגנת ואלימה של קבוצת נוסעים" ונאלצו להפעיל כוח כדי להגן על עצמם. ועם זאת, קובע הדו"ח, כאמור, שהכוח שהופעל היה "מופרז ובלתי סביר".

כזכור, נהרגו בתקרית תשעה ממשתתפי המשט והד"ו קובע שאובדן החיים אינו קביל ושאופן הטיפול של צה"ל במשתתפי המשט האחרים, לאחר ההתנגשות, היה פוגעני.

מחברי הדו"ח מציינים שלא ניתנה להם סמכות לגבות עדויות ולדרוש מסמכים מישראל או מטורקיה, אך הם מצינים שהדו"ח נשען על מידע שסיפקו להם שתי המדינות.

ישראל הודיעה בעבר, שהיא מוכנה להביע צער ואפילו לשלם פיצויים למשפחות הקרבנות, אך טורקיה דורשת התנצלות מלאה. לפי ה"טיימס" מאמין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהתנצלות כזו תפגע במוראל של אזרחי ישראל ותשדר מסר של חולשה. אבל, עוזרי רה"מ אמרו לעיתון שנתניהו עשוי לבחון מחדש את עמדתו אם הטורקים ירככו את עמדתם שלהם.

הדו"ח ממליץ שישראל תפרסם "הבעת צער הולמת" ותשלם פיצויים, אך הטורקים טוענים כי נוסחה כזו אינה מביעה חרטה במידה מספקת.

באופן כללי, מביע הדו"ח אהדה להסגר הימי שמטילה ישראל על רצועת עזה. "לבטחונה של ישראל נשקף איום של ממש מקבוצות של מיליטנטים מעזה", נאמר בתחילת הדו"ח. "ההסגר הימי הוא אמצעי בטחוני לגיטימי שנועד למנוע הברחות נשק לעזה דרך הים ויישומו של ההסגר עולה בקנה אחד עם דרישות החוק הבינלאומי".

מחברי הדו"ח מציינים שיש להם אמנם הסתיגויות מהמדיניות שביסוד ההסגר, ושיש לרופף אותו, אך הם רואים בהסגר עצמו מכשיר ביטחוני טהור למניעת הברחות נשק. המחברים מביעים דאגה עמוקה מהעובדה שאלפי רקטות ופגזי מרגמות נורו לעבר ישראל מעזה בשנים שחלפו. הם אף מציינים, שלהסגר אין השפעה גדולה על אספקת מוצרים אזרחיים לעזה, מפני שנמל הרצועה ממילא אינו מסוגל לקלוט אוניות גדולות.

בה בעת מותח הדו"ח ביקורת קשה על המשט. הדו"ח קובע, שמארגני המשט לא היו זהירים במאמציהם לפרוץ את ההסגר. בעוד שלרוב הנוסעים, שמספרם הסתכם במאות, לא היו כוונות אלימות, אי אפשר לומר זאת על קבוצת הנוסעים שהשתייכה לארגן סעד הטורקי IHH, שהיה אחראי לארגון המשט.

"קיימות שאלות רציניות לגבי ההתנהגות, האופי האמיתי והמטרות של מארגני המשט, ובמיוחד IHH", קובע דו"ח פאלמר.

המסמך מציין, שממשלת טורקיה ניסתה לשכנע את המארגנים להימנע מעימות עם כוחות ישראליים, אך השלטונות הטורקיים "יכלו לעשות יותר".

בהתייחסו לאופן ההשתלטות של צה"ל על מאווי מרמרה, קובע הדו"ח שהכוחות הפושטים היו יכולים לתת התראות סמוך יותר לרגע הפעולה ושהיה עליהם לנקוט תחילה אופציות בלתי אלימות.

הדו"ח תוקף את ישראל על הדרך שבה נהרגו תשעת הטורקים על סיפון מאווי מרמרה. המסמך מציין שעדויות משפטיות מצביעות על כך שרוב ההרוגים נורו פעמים רבות, לרבות בגב, או מטווח קרוב, ועובדות אלה אינן עולות בקנה אחד עם החומרים שהגישה ישראל למחברי הדו"ח.

המחברים הם סר ג'פרי פאלמר, לשעבר ראש ממשלת ניו-זילנד, שעמד בראש ועדת הדו"ח; אלווארו אוריבה, נשיא קולומביה לשעבר; וכן נציג מישראל ונציג מטורקיה.