מנהלי "אורנית ני"ע" הורשעו ב-65 עבירות של תרמית בני"ע

נקבע כי בתקופה שבין 2002-2004 ביצעו אורן סרוסי ואורי בן-נפתלי עסקאות מתואמות בין חשבונות לקוחותיהם לבין חשבון הנוסטרו של אורנית וכן עסקאות בין הלקוחות ללא ידיעתם

‎‎בית משפט השלום בתל-אביב הרשיע היום (א') את אורן סרוסי ואורי בן-נפתלי, בעליה ומנהליה לשעבר של חברת ההשקעות "אורנית ניירות ערך", ב-65 עבירות של תרמית בניירות ערך. חברת אורנית הורשעה בביצוע 23 עבירות של תרמית בניירות ערך.

‏השופטת מיכל ברק-נבו קבעה כי בתקופה שבין 2002-2004 ביצעו סרוסי ובן-נפתלי עסקאות מתואמות בין חשבונות לקוחותיהם לבין חשבון הנוסטרו של אורנית וכן עסקאות בין הלקוחות, ללא ידיעה וללא הרשאה של הלקוחות.

בכך, קבעה השופטת, השפיעו הנאשמים על שערי ניירות ערך של חברות אלרן, אפריקה לישראל, ‏DCL‏ וניסקו, זאת תוך ניצול שיטת המסחר לרעה. פעולתם של הנאשמים התאפיינה בריבוי עסקאות שגרמו להעלאת נפח המסחר וקביעת השער לפי רצונם.

בית המשפט הרשיע את סרוסי ובן-נפתלי גם בעבירות של הנעה בתרמית לרכישת ניירות ערך, וקבע כי הנאשמים יצרו בפני ציבור המשקיעים מצגים כוזבים ביחס לשערי ניירות ערך, בהם פעלו בכדי להניע את הציבור לרכוש את ניירות הערך, ובכך לסייע לנאשמים להיפטר מאחזקותיהם.

‏השופטת ציינה כי מנהל השקעות אינו רשאי לפעול בניירות ערך, כשהוא נמצא משני צדדיה של העסק.

"אף שהנאשמים כמנהלי תיקים אמורים לשים עצמם במקום כל אחד מלקוחותיהם ולשקול את שיקולי המסחר שלהם", פסקה, "קשה יהיה לשכנע שבתור לקוח א', סברו כי השקעה בנייר ערך מסוים היא כדאית, אך באותה דקה ממש, כשתיפקדו בתור לקוח ב', סברו להיפך, בהיעדר מאפיינים מבחינים ביניהם".

‏בנוסף הורשעו סרוסי ובן-נפתלי בסיוע לעבירות תרמית שביצע הסוחר הרצל אורשלימי.

התיק נוהל בידי עו"ד עמית בכר מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) ונחקר על-ידי מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך.

באי-כוח הנאשמים, עורכי הדין גיל דחוח וגלית רוטנברג, מסרו בתגובה כי בית המשפט החליט שלא לתת משקל להודאות הנאשמים, במקרים בהן ההודאות ניתנו לשם ריצוי חוקריהם הלוחצים, או עקב תחבולות חקירה.

לדבריהם, "הדבר תרם גם לזיכוי הנאשמים מחלק מהעבירות, ואנו מקווים שיוביל להפקת לקחים בקרב חוקרי הרשות".

עוד מסרו הסנגורים כי "בית המשפט אף קבע כי פרקליטות מיסוי וכלכלה נקטה בהתנהגות בלתי ראויה, בכך שניסתה להחמיר את האישומים בחלק מהעסקאות לעבירות עם עונש כפול רק בסיכומים, וזאת בלי לציין מפורשות את השינוי המתבקש. בית המשפט קבע כי לאור התנהלות הפרקליטות, גם אם היה סבור כי יש בסיס ראייתי לטענה, לא היה מרשיע בעבירות אלה, אך ממילא לא מצא להן בסיס ראייתי".