לינה משפחתית: מה מציעים בתי-המלון וכפרי הנופש בקיבוצים?

את מיטות הסוכנות החליפו מיטות "קינג סייז" ואת המיחמים החליפו מכונות קפה. בתי המלון וכפרי הנופש בקיבוצים הם כבר מזמן לא בתי-ההארחה הסגפניים שאפיינו את האירוח הקיבוצי עד שנות ה-80. המשודרגים שבהם מציעים היום כמעט את כל ה"פסיליטיס" המוכרים מבתי-המלון העירוניים, כמובן בתוספת אווירה פסטורלית קיבוצית: מדשאות מוריקות ורחבות ידיים, ציוץ ציפורים וגעיית פרות.

גם הארוחות המוגשות בחדר האוכל (בין אם בחדר האוכל של המלון ובין אם בחדר האוכל שלרוב מופרט של הקיבוץ) מזכירות במגוון ובצורת ההגשה את אלה המוגשות בבתי-המלון העירוניים.

"התיירות הקיבוצית קפצה שנות דור, והתחרות על כיסו של התייר - פנים (50% - לרוב בסופי שבוע) וחוץ (50% - לרוב באמצע שבוע) - התעצמה והובילה בעשור האחרון לשיפור משמעותי בשירות, באוכל ובנראות", אומר דובי בנארי, מנכ"ל מלון פסטורל בקיבוץ כפר בלום, המכהן בתפקידו 18 שנה.

תפוסה שנתית ממוצעת של 70%

"מאז האינתיפאדה הראשונה כמעט ולא נבנו בקיבוצים חדרים, מלונות וכפרי נופש חדשים, בשל היעדר מימון בנקאי. משקיעים חיצוניים מדירים את רגליהם", מוסיף אמנון אליהו, מנכ"ל רשת בתי-הארחה בקיבוצים.

רו"ח דורון שטיין, שותף ומנהל מגזר ההתיישבות בפירמת BDO זיו-האפט, מחדד כי ב-3 השנים האחרונות נבנו במרחב הקיבוצי כ-300 חדרים. "מדובר במספר נמוך יחסית לביקוש בפועל, והעילה היא מימונית. הקיבוצים מתקשים לגייס כסף מהון עצמי, וגם המימון הבנקאי אינו בנמצא בשל טענת הבנקים כי מדובר בענף 'מסוכן' הנתון לתנודות חדות".

אליהו מוסיף כי אחרי השנים הקשות בענף - 2000-2005 - הבינו בקיבוצים שאם לא בונים חדש - אין מנוס משדרוג הישן. "האירוח הקיבוצי 'התעדכן' והגיע לתפוסה שנתית ממוצעת של 70%-65%".

גם המחיר לנופשים התעדכן מעלה, אם כי לא בדרמטיות. גורמים בענף מעריכים כי בשנה האחרונה חלה עלייה של כ-10%-20% בהשוואה לשנה שעברה. לטענתם, עלייה חדה יותר לא התאפשרה, בין היתר, בשל תרבות הקופונים שהתפתחה בענף וגוררת את המחירים כלפי מטה.

לדברי אליהו, המחיר הממוצע לזוג (על בסיס לינה וארוחת בוקר) באירוח הקיבוצי ברמת 4 כוכבים עומד על כ-650-700 שקל, וברמת 3 כוכבים על כ-500 שקל. "התעריפים דומים למלונות עירוניים מקבילים, משום שבשורה התחתונה, העלויות זהות: עלויות כוח-האדם והאנרגיה לא זולות בקיבוץ מאשר בעיר".