מי ירוויח משימוש בהפסד?

שאלת חובתם של חייבים המצויים בהליכי פשיטת רגל או כינוס נכסים לבצע פעולות למיקסום התמורה ממימוש נכסיהם, כגון בקשת פטור ממס או קיזוז הפסד, הגיעה לפתחן של ערכאות.

כך למשל, בתי המשפט דנו במקרים בהם חייבים סירבו לעשות שימוש בפטור ממס שבח, או בזכותם לנכות הוצאות שהוצאו בקשר לנכס הנמכר, וקבעו, כי קשה להצדיק סירוב חייב להשתמש בהקלות ללא סיבה מוצדקת ושסירוב זה אף עומד בסתירה לחובת הקטנת הנזק.

לאחרונה, דן המחוזי בתל אביב (בשאלת מעמד הפסדי הון שנוצרו לחייב, בטרם הוכרז כפושט רגל, בגין מימוש נכס מקרקעין שהיה בבעלותו ומושכן לבנק כביטחון להלוואה שנטלה חברה בשליטתו ואשר נכנסה להליכי פירוק. באותו מקרה התחרו שני גורמים על הזכות לעשות שימוש בהפסד ההון של החייב לשם הקטנת השבח ממכירת הנכס. האחד, היה הנאמן לנכסי החייב שמונה במסגרת הליכי פשיטת הרגל והשני, היה כונס הנכסים שמונה מטעם הבנק, הנושה המובטח של הנכס, לצורך מימוש הנכס.

כונס הנכסים טען שמאחר שהפסדי ההון של החייב נוצרו בשל הנכס הממושכן (ומאחר שהמשכנתא חלה גם על הפסדי הנישום הקשורים לנכס הממומש, וזאת לאור נוסחו המפורש של נספח התנאים המיוחדים לשטר המשכנתא, אזי הזכות להשתמש בהפסדי החייב נתונה לו. מנגד, טען הנאמן, כי הזכות לעשות שימוש בהפסדי ההון נתונה לחייב שכן זוהי זכותו האישית והיא אינה ניתנת למשכון וכמי שבא בנעלי החייב הרי שזכות זו שמורה לקופת פשיטת הרגל.

בית המשפט קבע, כי הפסדי החייב אינם בגדר "פטור" או "הקלה" ולכן הנספח לשטר המשכנתא, המחיל את המשכנתא על כל פטור או הקלה של החייב, לא חל על הזכות לקיזוז הפסדים. עוד ציין בית המשפט, כי "הפסד" הוא זכות אישית של הנישום כלפי רשויות המס, והוא אינו ניתן להעברה או למשכון ולכן ספק בעיניו אם ניתן להכלילו בגדר זכויות החייב עליהן חלה המשכנתא.

כמו כן נפסק שמשום שהזכות לניצול ההפסד נוצרה רק בעת מימוש הנכס הכפוי וכמה שנים לאחר תחילת הליכי פשיטת הרגל ומינוי הנאמן, הרי שהמשכנתא ומסמך התנאים אינם רלוונטיים לזכות לניצול ההפסדים.

נציין, כי פסיקה זו עלולה ליצור פתח לשימוש לרעה על ידי החייבים ולכן ראוי היה להגבילה בבדיקת תום לב של החייב וכדומה. כך, למשל, נשאלת השאלה, האם הבנק יהיה מנוע מלעשות שימוש בהפסדי החייב גם כאשר אין לחייב אפשרות להשתמש בהפסדים אלו כלל וכלל.

הכותבים מומחים לדיני מקרקעין