הלך למכבי המנוע

במכבי ידעו שיש סיכוי גבוה שפראמר יחזור הביתה ל-NBA, אבל העדיפו לטמון את הראש בחול; עכשיו יצטרכו לנסות ולהחליף מנוע של מכונית תוך כדי נסיעה ב-90 קמ"ש

לא ברור מה חשבו במכבי ת"א. מהיום הראשון שכף רגלו של ג'ורדן פראמר דרכה בישראל דיברו כולם, כולל בהנהלת המועדון, כי מדובר בפתרון זמני. בישראל, כידוע, זמני הוא הדבר הכי קבוע שיש. רק שלצערם של מזרחי, פדרמן ובלאט, השביתה ב-‏NBA‏ הייתה על אדמת ארה"ב. שם זמני הוא באמת רק זמני. אתמול (שבת), כשראשי מכבי הוציאו את הראש מהאדמה וקיבלו את ההודעה על סיום השביתה, הם גילו שנשאר שם בור ענק בעמדת הרכז. הבור הזה עשוי לשנות מקצה אל קצה את העונה של בלאט ושות'.

חייבים להודות: ההחתמה של פראמר הייתה מצוינת בכל קנה מידה. במרוץ החימוש המקצועי שהתפתח באירופה (ובעיקר ההתחמשות של היריבות של מכבי בבית המוקדם), מכבי לא יכלה להרשות לעצמה להישאר בלי שחקן ‏‏NBA‏. היא הביאה את השחקן הכי טוב והכי מתאים עבורה. שחקן שהתאים מקצועית, ואף התיישב מצוין במרקם החברתי. אבל בחוסר היכולת להפנים שפראמר יילך בסופו של דבר, מכבי נכשלה פעמיים: מצד אחד בתלות המוחלטת שפיתחה בשחקן שהגיע לכאן על זמן שאול; מצד השני, בעובדה כי טרם הוחתם לו ממלא מקום ראוי.

לגבי התלות בו: פראמר הוא לא שחקן רגיל. מבין 24 שחקני ה-‏NBA‏ שנחתו באירופה, התרומה שלו למשחק של הקבוצה שלו היא מהיותר מכריעות שיש. מכבי מאבדת למעשה ארבעה שחקנים: את הקלע המוביל שלה (14.7 נקודות ביורוליג), הריבאונדר העיקרי (4.8 למשחק ביורוליג), מלך האסיסטים (4.2 למשחק ביורוליג) והמנהיג של הקבוצה (30.8 דקות בממוצע). ביורוליג, פרמאר קולע בממוצע יותר מאוחיון, בורשטיין, לנגפורד ופאפאלוקאס ביחד (!). השחקן שהיה אמור להיות הדובדבן בקו האחורי, הפך להיות הקו האחורי כולו, והתלות של הקבוצה בו מוחלטת. כשהוא משחק, גם ריאל מדריד עם רודי פרננדז וסרג' איבקה מה-‏‏NBA‏ היא מהמורה קלה. בהעדרו, אפילו הפועל ירושלים עם יובל נעימי ובריאן רנדל היא מחסום כמעט בלתי עביר.

אבל העובדה שטרם הוחתם לפראמר ממלא מקום ראוי היא הכישלון הגדול יותר. אנשי מכבי העדיפו להיצמד לדיווחים שונים בתקשורת לגבי סיכויי השביתה בליגה, מאשר להיות פרודוקטיביים ולארגן מחליף פוטנציאלי בעל שיעור קומה ליום שאחרי. הסיכוי למצוא מחליף כעת יהיה קשה פי כמה. גם כי בשלב זה של העונה נדיר ליפול על מציאה, וגם כי ההודעה תפסה את מכבי עם המכנסיים למטה, רגע לפני שצריכים לארוז אותם במזוודות לעוד חודש של 13 משחקים ו-14 טיסות. מספיק להסתכל על קית לנגפורד, אחרי למעלה מחודש בקבוצה (שחקן של 19 נקודות בעונה שעברה ביורוליג), שלא הצליח העונה לקלוע יותר מארבע נקודות למשחק - כדי להבין עד כמה קשה להתחבר לסגל שחקנים שרץ תוך כדי עונה בשלוש מסגרות.

כשמדובר ברכז, שאמור להיות הלב של הקבוצה, זה שאמור להפעיל את השחקנים האחרים, המשימה קשה הרבה יותר. ומכבי עומדת כעת בפני מבחן מעניין: כזה שבו תיבחן האם ניתן להחליף מנוע של מכונית תוך כדי נסיעה ב-90 קמ"ש?