דין שוקי ויטה כדין שמעון שבס?

כיוון שמעשי ויטה בוצעו בתקופת מעשיו של שבס, האם עונשו לא יכול להיות חמור יותר?

בימים הקרובים יגזור שופט המחוזי בתל-אביב, גלעד נויטל, את דינו של שוקי ויטה, פקיד שומה גוש דן לשעבר, שהורשע ב-3 עבירות של מירמה והפרת אמונים. זאת, כיוון שהיה נתון בניגוד עניינים, בעת שטיפל בלקוחותיו של עו"ד יעקב וינרוט, בהם ארקדי גאידמק ומיכאל צ'רנוי, בעת שוינרוט ייצג אותו בענייניו האישיים.

הפרקליטות מבקשת לגזור על ויטה מאסר בפועל, בדומה לעונש שנגזר על מנהל רשות המסים לשעבר, ג'קי מצא, שהורשע בעבירות דומות ונשלח לשנת מאסר בפועל. לטענת התביעה, המאבק בשחיתות של עובדי ציבור, מחייב גזירת עונש כבד על ויטה, שבניגוד למצא גם לא לקח אחריות על מעשיו.

מנגד, טוענים סנגוריו של ויטה, עורכי הדין אלון רון ומורן כרמון, כי המקרה של ויטה פחות בחומרתו מזה של מצא, בעיקר מאחר שויטה לא קיבל דבר בתמורה למעשיו האסורים, ואילו מצא הודה כי נכנע לתכתיביהם של אנשי העסקים, קובי בן-גור ויורם קארשי, בנוגע למינויים ברשות המסים, וידע כי בתמורה הם יסייעו לו להיבחר למנהל הרשות.

גבולות עמומים

ואולם, נראה כי הטענה החזקה ביותר של סנגוריו של ויטה היא כי עונשו חייב להיות לכל היותר כעונשו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, שמעון שבס, שבשנת 2004 הורשע, בהליך חריג של דיון נוסף בבית המשפט העליון, בשתי עבירות של הפרת אמונים, ונענש בקנס של 50 אלף שקל בלבד.

הסנגורים מזכירים כי אחד התנאים למתן רשות לדיון נוסף בעניין שבס הייתה התחייבות המדינה שלא לדרוש עונש מאסר, וכי את הבקשה לקיים דיון נוסף נימקה המדינה בכך שההלכה בנושא עבירת הפרת האמונים, בתקופה שבה ביצע שבס את מעשיו (שנת 2003), וגבולותיה היו עמומים ביותר ולא ברורים, ולכן מצדיקה דיון נוסף בהרכב מורחב של העליון.

לטענת הסנגורים, מאחר שמעשיו של ויטה נעשו בתקופה בה שבס ביצע את מעשיו, עונשו של ויטה לא יכול להיות חמור יותר מזה של שבס. לדבריהם, אותו רציונל שחל על שבס - ש"לא עושים הלכות משפטיות על גב של נאשם ספציפי" - צריך לחול על ויטה.

או במלים אחרות, לטענת הסנגורים, התחייבות המדינה בזמנו, שלא ייגזר על שבס עונש מאסר, צריכה להיחשב כהתחייבות שלא לגזור מאסר על אף איש ציבור, שהורשע בהפרת אמונים בגין מעשים באותה תקופה.

טענה זו חזקה מבחינה משפטית ועשויה לחלץ את ויטה ממאסר. מצד שני, כבר בהכרעת הדין אמר השופט נויטל כי הוא סבור כי המקרה של ויטה הוא חמור יותר מזה של שבס, וייתכן כי בכך רמז כי העונש של ויטה יהיה דומה יותר לזה של מצא.