ראש מ"מ גן יבנה: "לא יודע איך אעזור לילדי לרכוש דירה"

במסגרת כנס ישראל שדרות לחברה המתקיים במכללה האקדמית ספיר התקיים פאנל שכותרתו דיור בר השגה. לאחר שהמחאה החברתית התחילה מנושא הדיור, היא התפתחה לנושאים רבים אחרים ונושא הדיור הציבורי כמו גם דיור להשכרה ודיור בר השגה קצת נדחקו הצידה.

גם דו"ח טרכטנברג שהיה תוצר ישיר של המחאה התייחס לנושא הדיור בצורה מינימלית. נכון להיום אין קביעה ברורה מהו דיור בר השגה וגם קריטריונים בנושא טרם נקבעו. רק לאחרונה, נכשל המכרז הראשון בארץ לדיור בר השגה שפורסם בעיריית תל אביב ולא ידוע מתי יקודמו מכרזים או תוכניות נוספות בתחום זה למרות שהמצוקה רק הולכת ומחריפה.

על רקע דברים אלו התכנסו נציגי המרכז לשלטון מקומי, ראשי ערים, נציג תנועת שתיל ושר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס לדון בנושא דיור בר השגה שגלש בעיקר לביקורת על אי פעילותה של הממשלה בתחום זה.

טלי פלוסקוב ראש עיריית ערד הציגה את נושא הפאנל: "דיור בר השגה בעולם - במדינות שונות מתערבת המדינה בדיור בר השגה. חלק מהמדינות מקצים חלק מהפרויקטים שיהיו כוללים גם דיור בר השגה. יש מקומות שאם פרויקט לא עומד בתנאים אלו הרשות המקומית משלמת קנס. כולנו מבינים שהנושא חשוב וכולנו יודעים שהמדינה צריכה לקבל החלטות בנושא זה. בערד היום יש מחירים סבירים של דירות אבל זה לא עוזר בלי תשתיות של תחבורה וחינוך".

ד"ר רמזי חלבי יועץ אסטרטגי למרכז השלטון המקומי: "אנחנו רואים חשיבות עליונה בנושא הדיור הציבורי. יש חסמי בירוקרטיה בתחום התכנון והבנייה. קיים מחסור חמור בכח אדם בוועדות התכנון. הסיוע בשכר הדירה קוצץ ב-56% בעשור האחרון. והוא גם נשחק. הממשלה מנסה בכל מיני דרכים לפתור את בעיית מצוקת הדיור באמצעות תוכנית הסופרטאנקר וחוק הווד"לים למשל. חוקים אלו לא מהווים פתרון אמיתי כי הם מעבירים קרקע לאלו המעטים שיכולים לרכוש אותה. בנוסף, אין כללים ברורים של דיור בר השגה. איך מקצים את הדירות, למי מגיעה הזכות. הדיור הציבורי היום כולל כ-66 אלף יח"ד לעומת כ-130 אלף שהיו בעבר וזאת בגלל מכירת הדירות על ידי החברות המשכנות. למרות שנכנסו מיליארדים לקופת המדינה מהמכירה - לא נבנו דירות חדשות. מבדיקות שערכנו עולה שרשימת המתנה לדיור ציבורי מונה היום כ-50 אלף עולים ועוד עשרת אלפים ותיקים. הזכאים מחכים 6 שנים לדירה".

ד"ר חלבי התייחס גם להתבטאותו של נגיד בנק ישראל הפרופסור סטנלי פישר בנוגע להאטת שיווק הקרקעות: "בנק ישראל מתייחס למצוקת הדיור כבועת נדל"ן והם דואגים לבנקים. בנק ישראל דרש מהשר להאט את קצת שיווק הקרקעות. אם בנק ישראל חושב שזה מסכן את הבנקים, שהיום ראינו שהרוויחו לא רע בכלל, זה לא צריך להיות דרך תחום הדיור. הקבלנים לא ממהרים עכשיו להוריד מחירים כי הם עושים את התחשיב הכלכלי שלהם.

ד"ר חלבי ציין עוד כי "אנחנו מקדמים תוכנית שקראנו לה 'סופר תאכלס' שמדברת על כמה דברים- צריך בנייה מאסיבית בכל יישוב מרכזי בפריפרייה. צריך לבנות 1000 יח"ד בסבסוד הקרקע ופיתוח התשתיות. הגדלת תקציב השכונות הותיקות כדי שלא יהפכו לשכונות עוני. צריך גם לנקות את השולחן בוועדות התכנון. צריך להקים צוות מיוחד שיישב עד שייצא עשן ולסיים את הדיון בתוכניות שתקועות. במקביל אנחנו סבורים שיש לתת עוד זכויות ועוד כח לראשי הרשויות. דיור בר השגה צריך להיות חלק מכל תוכנית. צריך לשנות את שיטת המכרזים כך שהתחרות לא תהיה על מחיר הקרקע בלבד. יותר מכרזים בשיטת מחיר למשתכן ומכרזים לדיור להשכרה".

שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות תרשיחא ויו"ר המרכז לשלטון מקומי: "אני חושב שהתוכנית שלנו בשלטון המקומי ראויה וטובה אבל השאלה היא האם הממשלה תקבל אותה. אחד המינוסים במחאה - אנשיה לא מיקדו מה הם רוצים. אף אחד לא אמר מה זה דיור בר השגה. הדברים בתחום הדיור רק הלכו ונהיו גרועים יותר. היו עוד ועוד קיצוצים.

בוחבוט הוסיף כי "בזמנו של אריק שרון הוא הוציא מכרזים, הבטיח פיתוח בהנחה של 75%, קרקע בחינם והבטחה לקבלנים שאם לא יקנו הדירות הדירה תרכוש אותן. בסופו של דבר המדינה לא הייתה צריכה לרכוש אף דירה. אין דברים כאלו היום. אני מעריך את השר אטיאס אבל כמו כולם הוא אומר שאין כסף, אין תקציבים. אנשי האוצר חזקים יותר מכולם. יש זכאים שלא מקבלים משכנתא כי אין כסף ומצד שני משרד השיכון אומר שהוא מחזיר כסף שלא מנוצל. אני מציע לנגיד הבנק שיירד לשטח, הוא לא מבין מה קורה שם. לאנשים אין את היכולת לרכוש דירה. גם המצב ביישובים ערביים חמור והמדינה לא משקיעה בהם. הכל דורש כסף ולמדינה יש כסף אבל מפחידים אותנו עם הביטחון. המדינה חזקה מבחינה בטחונית אבל חלשה מבחינה חברתית. תנו לראשי ערים לבנות דירות לזכאים. יש הרבה ראשי ערים במרכז שיש להם כסף והמדינה לא נותנת להם לבנות בגלל פקיד ממשלתי. עוד דבר, לא יעלה על הדעת שבכל שנה דו"ח הביטוח הלאומי מראה שהעוני רק הולך וגדל. שיש אנשים בלי אוכל בבית. למה אף ממשלה לא מכריזה על תוכנית למיגור העוני? על זה צריך להיאבק".

דרור אהרון, ראש המועצה המקומית גן יבנה : "אני אבא לשמונה ילדים ואני לא יודע איך אני אוכל לעזור להם בעתיד לרכוש דירה. אנחנו מפריטים עצמנו לדעת בכל התחומים. לא רואים את האדם בעיניים אלא רק את הכסף. נתנו קרקעות לקבלנים והם גוזרים קופונים. הם נהנים מזה, לא הילדים שלנו. דיור בר השגה היום זה ביטוי חסר משמעות. את הממשלה מעניין רק לשרוד מחר בבוקר. הם מדברים על מדיניות דיור אבל היא לא קיימת. אני הייתי סגן מתכנן מחוז מרכז, הייתי שם. אין שום גמישות. איפה השיווק של הקרקעות? בידי המדינה. אין שום ראייה מרחבית, אין סיכוי נראה לעין של סנכרון בין המערכות. המדינה לא חושבת - מדברים על דיור בר השגה בלי תשתיות או תחבורה. עובדים עלינו בעיניים ונמשיך לאכול קש. איך עושים דיור בר השגה? צריך להוריד את מרכיב הקרקע ממחיר הדירה. להוציא משכנתאות מסובסדות על ידי המדינה כמו בעבר. צריך ליצור מלאי תכנוני יחד עם תחבורה ציבורית חזקה וחינוך ראוי. כמה ערים חדשות קמו לזוגות צעירים? אף לא אחת, רק ערים כמו חריש".

אבי דבוש, מנהל תוכניות ב'שתיל': "משום מה השתרשה הגישה שדיור בר השגה מדבר על דיור לצעירים או על פיתרון ספציפי. בפועל מדובר על מגוון רחב מאוד של פתרונות וצריך לקדם את כולם ובשביל כולם. גם הניכור החברתי בעייתי - ערבים לא גרים עם יהודים, דתיים לא עם חילוניים. מפונים מיישוב אחד לא מסכימים לגור עם מפונים מיישוב אחר".

עוד הוסיף ואמר דבוש: "ועדות הקבלה זה דבר רע. זה מייצר יישובים של אשכנזים חילוניים חזקים. חייבים לייצר הומוגניות ביישובים לשלב אוכלוסיות. דיברו כאן על 1,000 יחידות דיור בפריפרייה. אני יליד אשקלון ומסתכל כמה אנשים נשארו בעיר או באיזור. מעט מאוד. אי אפשר להגיד שיבואו אם יבנו. צריך גם לטפל ולחזק את בני המקום בשיכונים הישנים. צריך לדאוג לבני הפריפרייה, לחזק את הקיים לא להביא אוכלוסייה חזקה ממקום אחר שתעזוב אחרי כמה שנים ותשאיר את בני המקום באותו המצב".

שר הבינוי והשיכון, חבר הכנסת (ש"ס) אריאל אטיאס, שהגיע באיחור, לא נשא דברים אלא בחר לענות לשאלות הקהל. לשאלה בנוגע לשיטת הניהול של הממשלה והעובדה שרוב ההחלטות לא מיושמות ענה: "השיטה בישראל של ניהול השלטון הציבורי צריכה להיות דומה לסקטור הפרטי. ברפורמה במינהל עשינו מנגנון קנס פרס. לא ייתכן שבשירות ציבורי רק הקצה של הפירמידה יישלם את המחיר. חלק מהאנשים שחוקים, חלק טובים יותר וחלק טובים פחות. אם הם ידעו שיתאמצו יקבלו יותר ואם לא יעבדו מספיק יקבלו קנס זה ישתנה. אני באתי מהמגזר העסקי ושם ניהלתי חברה גדולה. תוך שנה עשיתי שינוי מבני בכל החברה. ככה צריך לעשות גם בשירות הציבורי".

שאלה נוספת שנשאלה הייתה מדוע אין עדיפות או עזרה ליוצאי צבא ברכישת דירה. על כך ענה אטיאס: "יש הטבה. בתחום הדיור מהכסף הזה אנחנו נותנים הנחות בצמודי קרקע לחיילים משוחררים בפריפריה בצפון ובדרום כדי לתמרץ אותם. זו החלטה שהעברתי במועצת מקרקעי ישראל. הנחות שיכולות להגיע ל-100 אלף שקל. בקרוב אנחנו רוצים להעניק עדיפות ליוצאי צבא במכרזי מחיר למשתכן".

שאלה נוספת שהופנתה לשר אטיאס עסקה במכרזי המחיר למשתכן והטענה כי הם מפלים לטובה את הציבור החרדי. על כך ענה השר אטיאס: "שקר שחוזרים עליו הרבה פעמים תופס. אין קשר בין מכרזי המחיר למשתכן לאוכלוסייה החרדית. צריך להבין משהו פשוט - חרדים לא הולכים לבנייה בגובה. ברמלה, או ראש העין בבניינים של 16 קומות הם לא יגורו. מעבר לזה קריטריונים שאני הצעתי - 50% הנחה בקרקעות, הצעתי מכרז הפוך שהמחיר הקובע יהיה מחיר הדירה הסופית. הצעתי גם שתנאי הסף יעדיפו יוצאי צבא, ושהזכאים יהיו משפחות עם עד 3 ילדים. יש את השאלה על כושר ההשתכרות שלדעתי לא צריך לעשות כתנאי. יש אנשים שלא שני בני הזוג עובדים, יש סטודנטים. זה לא תנאי סף מוצדק לטעמי".